רשימת קיצורי מקלדת
צור קשר | English
שנה גודל כתב: + -

פעילות החטיבה בעבר

פעילות החטיבה בעבר
פורום מדעי הטבע
א. האקדמיה יזמה את הקמתו של פורום מדעי הטבע כדי לבחון נושאים שונים בתחום מדעי הטבע ולפעול לקידומם. השנה המשיך בפעילותו הפורום בנושא מגוון ביולוגי וסביבה, שחברים בו:
 
פרופ' תמר דיין, יו"ר, מאוניברסיטת תל-אביב
פרופ' צבי בן-אברהם מאוניברסיטת תל-אביב
ד"ר אמציה גנין מהאוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' דוד זלץ מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרופ' דן יקיר ממכון ויצמן למדע
פרופ' ארנון לוטם מאוניברסיטת תל-אביב
פרופ' רן נתן מהאוניברסיטה העברית בירושלים
 
חברי הפורום, ובעיקר העומדת בראשו פרופ' תמר דיין, פועלים לקידום ההוראה והמחקר במגוון הביולוגי בישראל. בשיתוף עם גופים וחוקרים אחרים הוגש לאקדמיה מסמך המכונה "מחקר והוראת המגוון הביולוגי באוניברסיטאות המחקר של ישראל". המסמך מתריע על הצורך בקידום המחקר וההוראה בנושא ונושא המלצות בעניין. ביום כ"ט בניסן תשע"א – 3 במאי 2011 אושר הדוח על ידי מועצת האקדמיה כמסמך יהלו"ם. ראוי לציין בנושא זה, כי המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי מקימה בימים אלה ועדה לבחינת המו"פ הסביבתי בראשות פרופ' דיין. במסגרת פעילות ועדה זו צפוי עדכון של דוח האקדמיה בנושא מחקר המגוון הביולוגי שיתבצע בסיוע הוועדה.
 
ב. מועצת האקדמיה אימצה את המלצות הפורום בנושא רפואה מולקולרית, והיא תומכת בפורטל הישראלי ברפואה מולקולרית, שהוקם על ידי חבר האקדמיה פרופ' אלכסנדר לויצקי, שהוא מרכז המידע המרכזי לפעילות בתחום בישראל. כיום יש כ-460 משתמשים רשומים באתר, המקבלים עדכונים שבועיים על הרצאות שמתקיימות במוסדות האקדמיים בישראל ועל מאמרים חשובים שפרסמו מדענים ישראלים.
 
פיזיקה גרעינית
במסגרת עשייתה של החטיבה לבחון את הפעילות המדעית בתחומי מדעי הטבע בישראל, ובהמלצת חבר החטיבה פרופ' יגאל תלמי, הקימה האקדמיה ועדה לאומית לבחינת הפעילות בפיזיקה גרעינית בישראל. בראש הוועדה עומד פרופ' יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע, וחבריה האחרים הם פרופ' דניאל אשר מאוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אברהם גל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' מיכאל הס ממכון ויצמן למדע, ד"ר ישראל מרדור מהמרכז למחקר גרעיני שורק, פרופ' אלי פיסצקי מאוניברסיטת תל-אביב, ד"ר גיא רון מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' יגאל תלמי ממכון ויצמן למדע. הוועדה מקיימת פגישות עם גופים מרכזיים לנושא, ובכללם ראשי האוניברסיטאות, ות"ת והוועדה לאנרגייה אטומית. 
 
בדצמבר 2014 הגישה הוועדה לאקדמיה דוח והמלצות לקידומו ולפיתוחו של התחום. מועצת האקדמיה אימצה את דוח הוועדה פה אחד ומינתה את חברי הוועדה לוועדה מלווה של האקדמיה למימוש ההמלצות לקידומו ולפיתוחו של התחום בישראל.
 
חקר הסובב 
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מכירה בחשיבות המחקר בתחום חקר הסובב. לשם כך הקימה ועדה מייעצת. מועצת האקדמיה אימצה ב-1998 את דוח הוועדה המייעצת לחקר הסובב.
 
הדוח נשלח לאוניברסיטאות ולגופים ממשלתיים וממלכתיים.
 
האקדמיה פועלת בשיתוף עם ות"ת והאוניברסיטאות למימוש התכנית להכנת גרעין של מדענים צעירים לקידום הפעילות בחקר הסובב בישראל באמצעות הענקת מלגות בתר-דוקטורנטים למדענים מצטיינים וקליטתם במסלול האקדמי באוניברסיטאות. עד עתה זכו שישה מדענים צעירים במלגות "ביכורה" בתחום חקר הסובב. המלגות ניתנו לשנה עם אפשרות הארכה לעוד שנה.
 
חקר גנום האדם
מיזם גנום האדם הוקם בשנת 1990, והאקדמיה פועלת מאז - באמצעות ועדה מייעצת - למען קידום הפעילות בתחום זה ובנושאים הנגזרים ממנו בישראל. בין היתר נדונו המחקר הפוסט-גנומי וההיבטים האתיים הנובעים מחקר הגנום. האקדמיה פעלה למען הקמת שני מרכזים לחקר גנום האדם - המרכז הארצי לביו-אינפורמטיקה במכון ויצמן למדע והמעבדה הלאומית לגנטיקה של קבוצות אוכלוסייה שונות באוניברסיטת תל-אביב. המרכזים הללו מוסיפים לפעול ולסייע לחוקרים בישראל בעבודתם המחקרית.
 
 
אסטרופיזיקה
 האקדמיה מינתה ב- 2001 ועדה בין-לאומית חיצונית לעניין האסטרונומיה בישראל כדי לבחון את אפשרות הצטרפות ישראל למתקן טלסקופי מתקדם. האקדמיה זימנה את הוועדה בעקבות פניית הקרן הלאומית למדע, אליה הועברה בקשה מאוניברסיטת תל-אביב לתמוך בהצטרפות למתקן הטלסקופי - GTC)GranTeCan) הספרדי.
 
הוועדה החיצונית התבקשה להרחיב את היריעה ולחוות דעה על רמת הפעילות המדעית בנושא אסטרונומיה בישראל ואם רמת הפעילות המדעית הולמת להצטרפות למתקן טלסקופ מתקדם.
 
בראש הוועדה עמד פרופ' ג'ורג' מיילי - מנהל Leiden Observatory באוניברסיטת ליידן בהולנד, ובין חבריה היו פרופ' יעקב בקנשטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' ריצ'רד אליס - מנהל Palomar Observatory באוניברסיטת קלטק בקליפורניה, מזכיר הוועדה היה ד"ר יוסי סגל מרכז החטיבה למדעי הטבע באקדמיה.
 
ישראל נמצאת בחזית המדע באסטרונומיה, ובה פעילות ענפה ומתקדמת הן בתחום התיאורטי והן בתחום הניסויי - תצפיתני, כך נאמר בדו"ח הוועדה החיצונית-הבינלאומית שמינתה האקדמיה.
 
כיום, המתקן העומד לרשות האסטרופיזיקאים (=אסטרונומים) הנסיונאים-תצפיתנים בארץ הוא הטלסקופ "ווייז" במצפה רמון שהוא מיושן ואינו מספק את הדרישות לפעילות מדעית שבחזית המחקר. כדי שהמדענים הישראלים ישארו בחזית המדע הם זקוקים לגישה וזמינות למתקן טלסקופ מהשורה הראשונה.
 
דרישה זאת תסופק ע"י הצטרפות ישראל לאחד המתקנים המתקדמים בעולם:
 
- GTC) GranTeCan) - הספרדי הנמצא בהקמה באיים הקנריים
- ESO) European Southern Observatory) הממוקם בצ'ילה .
 
הוועדה הגישה את מסקנותיה בדו"ח בינואר 2002 והוא הופץ בקרב המדענים והאוניברסיטאות.