ביום י"ב בכסלו תשע"ח (30 בנובמבר 2017) קיימה האקדמיה יום עיון לציון מאה שנה למותו של שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים), אבי הסיפורת היהודית המודרנית בעברית וביידיש.

 

יוזמי הכנס ומארגניו הם חברי האקדמיה פרופ' ישראל ברטל, פרופ' אבנר הולצמן ופרופ' חוה טורניאנסקי עם סימה דניאל, רכזת החטיבה למדעי הרוח. האולם היה צר מלהכיל את הקהל הרב, שהתכנס לשמוע שבע הרצאות על פנים שונות במפעלו המגוון של אברמוביץ. מבין השומעים בלטה קבוצה גדולה של סטודנטים מן התוכנית הבין-אוניברסיטאית ליידיש, המשותפת לאוניברסיטה העברית בירושלים ולאוניברסיטת תל אביב.

 

הכינוס נפתח וננעל בשתי הרצאות פנורמיות עקרוניות. פרופ' ישראל ברטל הציג את השקפותיו של אברמוביץ על ההיסטוריה היהודית ואת תגובותיו הדינמיות על התמורות הדרמטיות במצב העם היהודי שהתרחשו לנגד עיניו בשלהי המאה הי"ט. פרופ' דן מירון עמד על מסכת היחסים המורכבת בין מנדלי מוכר ספרים, הדמות הספרותית המהלכת ומדברת בכתבי אברמוביץ, לבין הסופר עצמו, אינטלקטואל עמוק מחשבה שביטא את עצמו בשלל ערוצים ספרותיים והגותיים. חמש ההרצאות האחרות הוקדשו להיבטים מגוונים בעולמו של אברמוביץ ובמורשתו. הסופר פרופ' חיים באר דן בסצֵנה אחת מן הרומן 'האבות והבנים' המשקפת את המתח האידיאולוגי בין 'ארון הספרים היהודי' לבין הספרייה החדשה של הנאורות האירופית. פרופ' יונתן מאיר סקר את תולדותיו של מפעל מנדלי שנועד להעמיד מהדורה אקדמית כוללת של כתבי אברמוביץ, תיאר את אחריתו העגומה ועמד על ההיתכנות לחידושו בעתיד. פרופ' חוה טורניאנסקי חשפה את סגולותיו של אברמוביץ כמשורר שנון ביידיש, כפי שהתגלו בתרגומים שהתקין לפרקי תנ"ך, לפיוטים ולזמירות. ד"ר דרור בורשטיין עמד על תפקידם המרכזי של בעלי חיים ביצירת אברמוביץ, על דרכי ייצוגם בחיבורו 'ספר תולדות הטבע' ועל האתוס ההומניסטי המתגלם ביחסו היוצא-דופן לשעתו ליצורים לא-אנושיים.

 

פרופ' אבנר הולצמן תיאר את עמדתו המורכבת של אברמוביץ לנוכח 'הסופות בנגב' (1881–1882), ובמיוחד את יחסו האמביוולנטי ללאומיות היהודית, לרעיון הציוני ולתנועת חיבת ציון, שראשיה ודובריה היו ממיודעיו הקרובים באודסה. נשיאת האקדמיה, פרופ' נילי כהן, ניהלה את מושב הסיום החגיגי ובירכה את משתתפי הכינוס. יו"ר החטיבה למדעי הרוח, פרופ' יוסף קפלן, הכריז על כוונת האקדמיה להוציא לאור קובץ מאמרים על יסוד ההרצאות שהושמעו בו.