דו´ח הוועדה המייעצת
לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
לקידום חקר הסובב בישראל 
 
תשנ´´ח / 1998
 

מבוא:
בסוף המאה העשרים ניצבו לפני המדע אתגרים חשובים: שימור אוצרות כדור הארץ, שיקומם, וניהול נבון ובונה שלהם. הענף המדעי העוסק בתחום זה הוא חקר הסובב. במסגרתו מתבצעים איסוף נתונים, למידת ההשפעה של תהליכים ושינויים והבנתה, ומציאת פתרונות לשיקום כדור הארץ ולשימור מרחביו. פעילות זו רב-תחומית וחובקת שטחי מדע מגוונים כמו ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, גאולוגיה, אקולוגיה, אטמוספרה, הידרולוגיה. חקר הסובב הוא כיום אחד הענפים המרכזיים בחשיבותם במדע.
 
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מכירה בחשיבות הלאומית של חקר הסובב, ובינואר 1998 מינתה חוקרים מומחים במגוון של תחומים במדעי הטבע והחיים לשמש כוועדה מייעצת שתמליץ על הדרכים לקידומו של תחום מדעי זה בישראל.
 
סיכום ממצאי הוועדה והמלצותיה:
הוועדה מצאה שחקר הסובב בישראל בכללותו מצוי בנסיגה מתמשכת. על כן חיוני הדבר שהאקדמיה תפעל לשילובו של המחקר הישראלי בנושא מרכזי וחשוב זה במסגרת המחקר העולמי, ולקידומו אל חזית המדע.
הוועדה מצאה שכדי לקדם את הפעילות המדעית בישראל בתחום חקר הסובב יש להתמקד בבעיות מקומיות בישראל עצמה, וכן להרחיב את היריעה אל בעיות האזור, להתמודד אִתן ולמצוא להן פתרונות מדעיים. בלמידת המתרחש בישראל ובסביבתה יש יתרון למדענים הישראלים, ויש בכך כדי להביא תרומה ממשית לקידום חקר הסובב בישראל.
מכיוון שחקר הסובב הוא מדע רב-תחומי הנוגע בנושאים רבים ומגוונים, החליטה הוועדה להתמקד בשלב זה בשלושה נושאים:
1. מים:
איכות המים; מנגנונים ותהליכים המשפיעים על משק המים; פיתוח שיטות כמותיות  לניתוח זורמים ומזהמים בקרקע.
2. ניטור:
פיתוח גלאים חדשניים; מערכות ניטור חדשות; חישה מרחוק.
3. פסולת מוצקה:
תהליכי קומפוסטציה; מִחזור פסולת; פירוליזה ותהליכי בעֵרה.
 
בנוסף, הוועדה ממליצה לבחון הקמתו של מרכז אנליטי לאומי אשר יעסוק בפיתוח שיטות אנליטיות ובהכנסת מִכשור מתקדם. המרכז ישמש את כלל מדעני ישראל ויתרום לקידום חקר הסובב בישראל.
 
המלצות לביצוע:
הוועדה ממליצה לקדם את הפעילות המחקרית במדעי הסובב בארבעה מישורים:
1. הקמת גרעין של חוקרים צעירים מצטיינים שיפַתחו את המחקר בנושאים נבחרים במדעי  הסובב.
2. מענקי מחקר: יש לשקול מתן עדיפות לחוקרים הנבחרים עם שובם מהשתלמות בהענקת  מענקי מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע.
3. הזמנת חוקרים ראשונים במעלה מחוץ לארץ בשטחים הנבחרים, במסגרת סדנאות, סמינרים  וימי עיון.
4. עריכת ימי עיון לאומיים בנושא, בהשתתפות מגוון של גורמים.