קרנות דו-לאומיות למחקר בישראל
 
1996

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, במסגרת בחינתה את מדיניות המדע בישראל, ערכה ימי עיון על ´´קרנות דו-לאומיות למחקר בישראל´´.
יום עיון זה היה המפגש השלישי בסדרה. השתתפו בו מנהלי קרנות מחקר, סגני-נשיא למחקר ופיתוח, מנהלי רשויות מחקר באוניברסיטאות ובמשרדי ממשלה, אנשי מִנהל מדעי ומדענים, אנשי תעשייה וטכנולוגיה.

חמש קרנות דו-לאומיות תומכות כיום במחקר בסיסי בישראל:
 
1. הקרן הדו-לאומית למדע ארצות הברית-ישראל
(United States-Israel Binational Science  Foundation - BSF)
 
2. קרן דו-לאומית למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל - קמ´´ח
(United  States-Israel Binational Agricultural Research and evelopmentund - BARD)

4. האגודה הצרפתית-ישראלית למחקר מדעי וטכנולוגי (AFIRST)
 
5. הקרן הבריטית-ישראלית למדע וטכנולוגיה.
 
 
בנוסף על קרנות אלה, פועלת הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתיים ישראל-ארצות הברית (BIRD), התומכת במחקר יישומי.
 
המטרות המרכזיות של ייסוד הקרנות היו קידום המחקר המדעי בישראל והעמקת קשרי המדע בין מדינות, ובמיוחד העמקת שיתוף הפעולה של חוקרים ישראלים עם עמיתיהם בארץ השותפה לקרן; ובכך
 - קירוב המחקר הישראלי לזה העולמי, עתיד הקרנות הדו-לאומיות למחקר בישראל - נייר עמדה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים:
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בחנה את פעילות הקרנות הדו-לאומיות למחקר בישראל בעבר ובהווה מבחינת המבנה הארגוני שלהן, דרכי קבלת ההחלטות בהן ודרכי מימונן. ביום עיון בנושא זה שערכה האקדמיה ב-27 בנובמבר 1996 השתתפו מנהלי הקרנות, אנשי מִנהל מדעי במוסדות להשכלה גבוהה ומדענים.
האקדמיה מציינת את תרומתן החשובה של הקרנות הדו-לאומיות למחקר לקידום המחקר הבסיסי בישראל. עם זאת, כמה היבטים מקשים על החוקרים הישראלים: הקרנות הדו-לאומיות למחקר אינן קרנות ישראליות בלבד, ולפיכך עליהן להתחשב בצרכים של שתי המדינות השותפות בקרן; כמו כן, מעמדן הדו-לאומי של הקרנות מחייב את החוקר הישראלי למצוא חוקר-שותף במדינה האחרת, ולהכין עִמו הצעת מחקר משותפת.
 

המלצות:

1. האקדמיה ממליצה לגורמים הממשלתיים הקשורים בפעילות זו להוסיף ולתמוך בקרנות  ולהבטיח את המשך פעילותן בהיקף הנוכחי.

2. האקדמיה ממליצה למנהלי הקרנות:
(א) להגדיל ככל האפשר את סכום המענק לחוקר, אפילו יש בכך משום פגיעה במספר המענקים;
(ב) לשקול מחדש את האיסור הקיים על הגשת אותה בקשה למענק מחקר ליותר מקרן אחת; 
(ג) לערוך מפגשים קבועים של אנשי הקרנות הדו-לאומיות בהשתתפות מנהל הקרן הלאומית למדע, כדי להחליף דעות ולתאם את פעילותן.

3. האקדמיה סבורה שאין צורך להקים קרנות דו-לאומיות נוספות למחקר בסיסי, וכי הדרך הטובה ביותר לממן מחקר בסיסי בישראל היא באמצעות הקרן הלאומית למדע. 

4. האקדמיה סבורה כי על מדינת ישראל להפריד הפרדה ברורה בין משאבים שהיא מפנה למחקר  בסיסי לבין משאבים שהיא מפנה לקשרי מדע שמטרתם יצירת קשרים עם מדינות אחרות.

5. הקמת קרנות דו-לאומיות נוספות למחקר אינה הדרך העדיפה להידוק שיתוף הפעולה המדעי בין מדינות. האקדמיה סבורה שכדי להשיג מטרה זו, מוטב לקדם מחקרים משותפים בנושאים מוגדרים לזמן מוגבל.

*   רשימת דוחות האקדמיה נמצאת בימים אלה בתהליך עדכון.
קובץ הדו´´ח המלא יועלה בקרוב.