בשנים האחרונות גוברות תחושות אי-הנחת והדאגה למעמדם של מדעי הרוח באוניברסיטאות בארץ. משבר ההשכלה הגבוהה גורם בשנים האחרונות לפגיעה הולכת וגוברת במדעי הרוח בכל האוניברסיטאות. קיצוצי התקציב המפליגים גרמו לכך שקליטת סגל צעיר נעשית במינון נמוך ביותר, תכניות הפיתוח נעצרות, התמיכה בתלמידים לתארים מתקדמים היא שולית בלבד, ההשקעה בספריות נמצאת בדלדול מתמיד. שיעור תלמידי התואר הראשון שבחרו במקצוע ראשי במדעי הרוח ירד לכדי מחצית במשך שלושת העשורים האחרונים. מצוקה תקציבית והיעדר תכנון כלל-ארצי עלולים להביא להיעלמותם של תחומים שלמים.
וועדה שפעלה מטעם האקדמיה כשנה הוציאה את מסקנותיה והמלצותיה בדוח. בראש הוועדה עמד פרופ´ ב"ז קדר -  יו"ר החטיבה למדעי הרוח האקדמיה.
הדוח מצביע על בעיות מרכזיות ובסדרות המלצות קורא להכיר במדעי הרוח כנכס כלל-אוניברסיטאי ובהכרח לעמוד על חשיבותם של מדעי הרוח להחברה הישראלית בכללה.
הדוח קובע כי יש להקים בדחיפות גוף בין-אוניברסיטאי לתיאום ולתכנון בכלל מדעי הרוח.
להלן ריכוז מסקנות והמלצות הדוח בתחומים הספציפיים:
מחקר
• יש לסמן מספר תחומים ותת-תחומים ולקדמם למעמד מוביל בעולם.
• יש לפתח כלים להערכה כמותית של הישגי המחקר במדעי הרוח.
• יש להקים קרן לתמיכה בפרויקטים שמציעיהם יצביעו על סיכויים למחקר ברמה גבוהה ועל פוטנציאל פיתוח איכותי.
הוראה
• יש לאמץ תכנית לימודים שתנחיל מיומנויות ותרחיב את אופקיהם של כלל תלמידי התואר הראשון באוניברסיטה, תוך שמירת המתכונת הבסיסית הקיימת של הלימודים. יש לערוך ניסוי ראשוני של התכנית בהיקף מוגבל.
• יש לאמוד את מספר חברי הסגל הצעירים שקליטתם הכרחית ולהבטיח שהאוניברסיטאות תקצינה את התקנים הדרושים.
• יש לעודד תלמידים מצטיינים במיוחד ללמוד מדעי הרוח.
• יש להקצות מלגות התפנות לתלמידי התואר השלישי כדי להבטיח סיום מהיר יותר של לימודיהם.
קשר לבתי הספר התיכוניים
• יש לאתר תלמידי תיכון מצטיינים במדעי הרוח ולהקים בשבילם מסגרות לימוד, תוך עידוד מיוחד של לימודי שפות.
• יש לקשור את מורי התיכון בעלי תואר שלישי במדעי הרוח לפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטאות, למשל בשיתופם במחקרים הנערכים בהן.
מדעי הרוח והציבור הרחב
• יש ליזום פעולות שיביאו לידיעת הציבור את חיוניותם ותרומותיהם של מדעי הרוח, את עבודת המחקר הענפה והתובענית המתבצעת בהם, את ההישגים המרשימים של העבודה הזאת ואת תרומתה לחברה.
• על האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לחזור וליזום בדיקה של מצב מדעי הרוח בישראל כל חמש עד שבע שנים, להקים ועדה מלווה ליישום ההמלצות הנוכחיות ולנסות לגייס תקציבים לפיתוח מדעי הרוח.