רשימת קיצורי מקלדת
צור קשר | English
שנה גודל כתב: + -

דוח על מצב הארכאולוגיה בישראל

דוח שאושר במועצת האקדמיה ביום י"ח בתמוז התשע"ד / 16 ביוני 2014
 
ערכו יורם צפריר ויצחק שי
 
פורסם באייר תשע"ה / מאי 2015
 
דוח מצב הארכאולוגיה בישראל, שפורסם באייר תשע"ה (מאי 2015), מסכם את עבודתה של הוועדה לבדיקת מצב הארכאולוגיה בישראל, שהוקמה על פי החלטת מועצת האקדמיה הלאומית למדעים והחלה את עבודתה בשנת  2010 על פי מועצת האקדמיה.

בראש הוועדה עמד פרופ´ יורם צפריר, וחבריה נבחרו מבין אנשי הסגל הגבוה באוניברסיטאות וכן מבכירי העובדים ברשות העתיקות, ואלה הם: ד“ר גדעון אבני, פרופ‘ דוד אדן-ביוביץ פרופ´ שמואל אייזנשטט ז“ל, פרופ‘ מיכל ארצי, פרופ‘ אנה בלפר־כהן, פרופ‘ סיי גיטין, ד“ר עוזי דהרי, פרופ‘ זאב וייס, פרופ‘ סטיב ויינר, פרופ‘ עמיחי מזר, פרופ‘ מרגלית פינקלברג, פרופ‘ ישראל פינקלשטיין, פרופ‘ ב“ז קדר, פרופ‘ סטיב רוזן ופרופ‘ יואל רק.

בין השאר, מסכם הדוח את הנעשה בתחומים הבאים ביחס לארכאולוגיה בישראל:
מצב המחקר הארכאולוגי, עניינים אקדמיים במערכת ההשכלה הגבוהה  ורשויות המחקר והפיתוח, איכות החפירות והפרסומים הארכאולוגיים, שימור אתרים ארכאולוגיים ובעיית שוד העתיקות, וכן קירוב הארכאולוגיה לציבור ומקומה של הארכאולוגיה בדיון האידיאולוגי והפוליטי בארץ ישראל ובמדינת ישראל.

להלן עיקרי דוח מצב הארכאולוגיה בישראל:

1. ראוי לציין לטובה את הרמה הגבוהה של ההוראה האקדמית ואת רמת המחקר בארץ. גם הפרסומים הארכאולוגיים היוצאים בארץ הם, ככלל, טובים. מבחינה זו אנו עומדים ברמה בינלאומית גבוהה. השיתוף בין הארכאולוגיה, שהיא בתחום ´מדעי הרוח´ לבין מדעי הטבע הוא ניכר ומתקדם באופן מרשים. מתרבה השימוש בטכנולוגיות חדשניות של ´חישה מרחוק´ (אמצעים פיסיקליים המאפשרים איתור חללים, או קירות, ללא חפירה). ישראל היא בין המובילים בתחומים אלה (סעיף א 1, ב 1)
 
2. בעיה קשה ביותר טמונה באיסור על חפירת קברים (של יהודים, ושל ´ספק-יהודים´, משמע כמעט כל הקברים הנחפרים) ובדיקת שרידי אדם. הדבר גורם לפיגור קשה ביותר בתחום האנתרופולוגיה הפיסית (מראה האדם - גובה ומשקל, תוחלת החיים, מחלות,  תמותת ילדים וכולי). יש כאן פיגור גדול לעומת המקובל בעולם (פרק ב 4, ג 7).
 
3. בעיה קשה ביותר היא הקצב האיטי של פרסומי החפירות. חפירות קטנות מתפרסמות בכתבי עת או האמצעים אלקטרוניים. הקושי הוא בפרסום החפירות רחבות ההיקף. העיבוד והפרסום של דוחות מדעיים של החפירות הגדולות דורש החזקת צוות מחקר, בדיקות מעבדה, כתיבת דוחות רחבי היקף ופרסומם בספרים (על פי רוב סדרה של ספרים). הקושי עולה בעיקר בחפירות גדולות שנעשו על ידי מוסדות אקדמיים (לעתים על פי הזמנה של גופים ממשלתיים, לצרכי תעסוקה או פיתוח). על פי רוב מתברר כי העיבוד המדעי והפרסום דורשים תקציבים גדולים בהרבה ממה ששוער מראש. מימון המחקר והפרסום בחומר שנאסף נעשה על ידי החוקרים בכספים של קרנות תחרותיות, מוסדות ציבוריים ותורמים שונים, אבל ככלל כספים אלה נמוכים מן הראוי ומלכתחילה אינם מובטחים. המדובר בחומר מדעי בעל חשיבות עליונה העלול לרדת לטמיון וההפסד המדעי הוא עצום. ראוי לתת את הדעת לבעיה זו ולהקצות תקציבים יעודיים למטרת הפרסום (סעיף א 2, ב 3, ב 12).

4. רשות העתיקות משקיעה מאמץ רב בפיקוח ומניעה של שוד עתיקות ופעולתם ראויה לכל שבח. אבל עדיין תופעה של שוד (בעיקר של קברים) נמשכת וקיים שוק בלתי חוקי ומערכת מיומנת של הברחת עתיקות, הפוגעת קשה במחקר. בתי המשפט אינם מתייחסים בחומרה הראויה לתופעה זו אף על פי שמדובר בחפצים שערכם הלאומי והכלכלי הוא עצום (סעיפים ג 1 - 4).
 
5. עד הקמת המדינה ובשנותיה הראשונות, הדגישו הארכאולוגים בארץ את התרומה הארכאולוגית לגילוי ה´שרשים´ של ישראל בארצו. במשך השנים, ניתן מקום מרכזי גם לתקופות ולאתרים לא יהודיים ולתרבויות השונות המציגות את תולדות הארץ ותרבותה בכלל. מבלי שיורידו מערך הממצאים הקשורים בתרבות היהודית הקדישו ארכאולוגים רבים מאמץ לחקר יישובים ותרבויות לא יהודיים. זאת מתוך אחריות וחובה לחשוף ולחקור את פניה השונות של הארץ ואת המורשת היוונית-רומית, הנוצרית והאסלאמית, שכולן יחד יצרו את עברה התרבותי של הארץ. לאחרונה התגברה תופעה של הדגשת המורשת היהודית על פני תרבויות אחרות. מפעל ´אתרי מורשת´ של משרד ראש הממשלה מקדיש אמצעים רבים לחקר וטיפוח של המורשת היהודית לבדה. יתר על כן, התרבו הניסיונות לגייס את הארכאולוגיה לשימושים וכוונות שאינם מדעיים. הוועדה קוראת לשמירה וטיפוח של האתרים והשרידים הארכאולוגיים באשר הם, מתוך הכרה בערכם של שרידים אלה הן כאתרים לאומיים הן כנכס של תרבות העולם, עכשיו ובדורות הבאים (פרק ג 11 - 15).