הוועדה הגישה לאקדמיה בדצמבר 2014 דוח המתאר בפרוטרוט את המתרחש בתחום בארץ ובעולם עם המלצות לפיתוחו בישראל. בפברואר 2015 אימצה האקדמיה את כל המלצות הוועדה. האקדמיה רואה בשיקום המחקר וההוראה בפיזיקה גרעינית צורך לאומי, ועל כן החליטה מועצת האקדמיה להפוך את הוועדה לוועדה מלווה של האקדמיה לקידום הפיזיקה הגרעינית בארץ וליישום ההמלצות.

 

חברי הוועדה:

פרופ' יצחק צרויה - יו"ר, מכון ויצמן למדע

פרופ' דניאל אשרי, אוניברסיטת תל־אביב

פרופ' אברהם גל, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' מיכה הס, מכון ויצמן למדע

ד"ר ישראל מרדור, הוועדה לאנרגייה אטומית (וא"א), המרכז למחקר גרעיני שורק

פרופ' אלי פיאסצקי, אוניברסיטת תל־אביב

ד"ר גיא רון, האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' יגאל תלמי, מכון ויצמן למדע

 

 

המחקר הבסיסי בפיזיקה גרעינית התפתח מאוד בעשורים האחרונים. הוא משתרע כעת על פני מגוון רחב של נושאים וסוגיות מרכזיים בפיזיקה והיה לנדבך חשוב ולרכיב מרכזי של חזית המחקר בפיזיקה. מבין ההיבטים החדישים ראויים לציון במיוחד: חקר גרעינים רחוקים מ"עמק היציבות" באמצעות מתקנים ייעודיים המסוגלים להאיץ קרניים רדיואקטיביות; בחינת תורת הכוח החזק (Quantum Chromodynamics - QCD); חקר הפלזמה של קוורקים וגלואונים – החומר הבראשיתי שהיה קיים ביקום מיקרו־שניות לאחר המפץ הגדול; חיפוש אחר פיזיקה חדשה מעבר למודל הסטנדרטי באמצעות מדידות מדויקות; פיזיקה של הַדרוֹנים, המקיפה תחום רחב של נושאים כגון מבנה הפרוטון והניטרון ומקור הספין שלהם.

 

השפעת המחקר בפיזיקה גרעינית אינה רק בהרחבת הידע הבסיסי; לפיזיקה הגרעינית תרומה חשובה בתחומים מרכזיים רבים בחייה של מדינה מתקדמת. הרפואה הגרעינית (בתחום האבחנה ובתחום הטיפול) והפקת אנרגייה ממקורות גרעיניים הן הדוגמאות הבולטות והמוכּרות. ראוי לציין גם שימושים בתעשייה, בבטיחות קרינה ובתיארוך בארכאולוגיה ובתולדות האמנות.

 

המדינות המובילות את המחקר המדעי בעולם משקיעות כספים רבים במחקר הבסיסי בתחום הפיזיקה הגרעינית, הן לפעילות שוטפת והן להקמה ולפיתוח של מתקנים חדשים, לאומיים ובין־לאומיים, שישרתו מחקר זה בעתיד. משרד האנרגייה האמריקני (DOE) - הגוף העיקרי המממן מחקר בתחום הפיזיקה הגרעינית בארצות הברית - תומך בכ-200 קבוצות מחקר באוניברסיטאות ובמעבדות לאומיות ברחבי ארצות הברית. בשלושת העשורים האחרונים גדל והלך בהתמדה התקציב הרֵאלי של המשרד המיועד לתחום. מספר החוקרים הבכירים בפיזיקה גרעינית הממומנים על ידי המשרד גדל והלך גם הוא במשך אותה תקופה.

 

לעומת המצב בעולם, תחום הפיזיקה הגרעינית בארץ נמצא בדעיכה מתמשכת. בשנות השמונים של המאה העשרים היו בארץ כארבעים אנשי סגל אקדמי בכירים בחמישה מוסדות להשכלה גבוהה. כיום סך כל אנשי הסגל האקדמי הבכיר העוסקים בפיזיקה גרעינית הוא חמישה בלבד, והפעילות המחקרית מתקיימת רק בשלושה מוסדות. ללא שינוי במגמת ההצטמצמות תיעלם הפעילות האקדמית בפיזיקה גרעינית תוך מספר שנים, ולא יהיה אפשר להכשיר בישראל כוח אדם לתארים גבוהים בתחום זה. תהיינה לכך השלכות חברתיות ולאומיות חמורות בכל התחומים שפורטו לעיל, ובמיוחד יחסרו מדענים וחוקרים בעלי ידע הולם בפיזיקה גרעינית שיוכלו לייעץ לגורמי ממשל.

על כן הקימה האקדמיה את ועדת המומחים בראשותו של פרופ' יצחק צרויה. הוועדה נפגשה עם ראשי מוסדות אקדמיים, ראשי ות"ת, חברי וא"א והמדענים הראשיים של משרד המדע ושל משרד התשתיות הלאומיות, האנרגייה והמים. כמו כן דיברה הוועדה עם גורמים במשרד הבריאות, במשרד להגנת הסביבה, במשרד הכלכלה ובקרן יד הנדיב. כולם הכּירו בבעיה והביעו נכונות לסייע לפתור אותה.

 

בעקבות כל אלה גיבשה הוועדה תכנית לשיקום ולפיתוח תחום הפיזיקה הגרעינית בישראל והגישה למועצת האקדמיה בדצמבר 2014 את הדוח שלה. מטרת התכנית שהציעה הוועדה לשמר פעילות אקדמית מינימלית אשר תבטיח חינוך והכשרה של דורות נוספים של אנשי מקצוע וחוקרים בתחום הגרעין. התכנית מתבססת על פעולה בשלושה מישורים במקביל: מענקי קליטה לחברי סגל חדשים, אשר יכללו השתתפות בעלות השכר בשנים הראשונות וכן מענק להקמת מעבדה לנסיונאים; מלגות ייעודיות לבתר-דוקטורט בתחום הפיזיקה הגרעינית; מלגות ייעודיות לסטודנטים לתואר שני ושלישי בתחום הפיזיקה הגרעינית. הוועדה הדגישה שנדרש "שיווק" אגרסיבי כדי לעודד את המחקר הגרעיני בארץ ולמשוך לתחום סטודנטים מצטיינים שמהם יצמח דור חדש של חוקרים צעירים.

 

הוועדה המליצה להקים ועדה קבועה לפיזיקה גרעינית בחסותה של האקדמיה. בטווח הקצר תפקידה המרכזי יהיה טיפול ביישום המלצות הדו"ח ומעקב אחריו. בד בבד תייצג הוועדה המוצעת את תחום הפיזיקה הגרעינית בארץ כלפי גורמים ומוסדות בין־לאומיים.