שמונה דוקטורנטיות ודוקטורנטים מצטיינים קיבלו השנה את המלגה היוקרתית בישראל - מלגת אדמס - מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כל אחד מהדוקטורנטים יקבל מלגה של יותר ממאה אלף דולר לארבע שנות לימודי הדוקטורט (30,000 דולר לשנה) נוסף על פטור משכר לימוד.

 

המלגות הוענקו להם ביום חמישי, 6 ביולי 2017, בטקס שנתי חגיגי בבית האקדמיה בירושלים, במסגרת סמינר אדמס השנתי. הסמינר אירח השנה את פרופ' מנחם יערי, נשיא האקדמיה לשעבר, שהרצה על "הצדק והשוק". בתו ובנו של מר מרסל אדמס, מייסד תכנית המלגות, לינדה אדמס-טרוי וסילבן אדמס, העניקו את המלגות בשם אביהם.

 

עוד בירכו בטקס: פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה, פרופ' רות ארנון, לשעבר נשיאת האקדמיה ופרופ' מוטי שגב, יו"ר ועדת תכנית מלגות אדמס.

 

נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' נילי כהן, מסרה כי "תהליך הסינון הקפדני של האוניברסיטאות ושל הוועדה המקצועית של האקדמיה לתכנית המלגות מבטיח כי זוכי המלגות, זו השנה ה-12 ברציפות, מייצגים את חוד החנית של חוקרי העתיד של מדינת ישראל בתחומי מדעי הטבע, מתמטיקה, מדעי המחשב, מדעי החיים וההנדסה".

 

פרופ' כהן הדגישה כי בוגרי תכנית המלגות יוצאים להתמחות בתר-דוקטורט באוניברסיטאות היוקרתיות בעולם. "אנו גאים בעובדה שמתוך 81 בוגרי תכנית המלגות עד היום נקלטו 26 במשרות בכירות בסגל האקדמי באוניברסיטאות, 2 נקלטו במחקר בבית החולים בילינסון, 10 בחברות היי-טק ו-3 בהכשרת בתר-דוקטורט בארץ. השקעת קרן אדמס במדענים צעירים ומוכשרים אלו מניבה פֵּרות ומבטיחה את עתיד המדע בישראל", אמרה.

 

מר מרסל אדמס ממונטריאול ייסד את קרן המלגות על שמו באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2005, ועד כה זכו לקבל את המלגה היוקרתית 103 חוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים.

 

 

 

 

 

האקדמיה מברכת את מחזור י"ג של מלגאי אדמס ואלה הם:

 

מר יבגני בויקו, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

מר טוביה גפן, האוניברסיטה העברית בירושלים

מר אור יאיר, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

מר שחר כרמלי, מכון ויצמן למדע

גב' ברכה לאופר-גולדשטיין, אוניברסיטת בר-אילן

מר עופר נויפלד, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

גב' ענבל עוז, אוניברסיטת תל אביב

מר ליאון ענבי, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

 

יבגני נולד בעיר אירקוטסק בסיביר אשר ברוסיה ועלה לארץ עם משפחתו בגיל 12. מגיל צעיר הוא נמשך לעולם המדע וההנדסה, ולכן התמקד בלימודי פיזיקה ומתמטיקה בתיכון. יבגני שירת בצה"ל כחייל קרבי בחיל הרגלים וקיבל אות הצטיינות על לחימה בטרור ממפקד פיקוד המרכז.

 

בתום שירותו הצבאי הוא החל את לימודיו במסגרת תכנית המצוינות "רעמים" בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון וסיים את לימודיו בהצטיינות יתרה. בשנה האחרונה ללימודיו לתואר הראשון הצטרף לקבוצות המחקר של פרופ' מורן ברקוביץ' ופרופ' אמיר גת. הם עודדו אותו להתחיל את לימודיו לתואר השני במקביל, ולאחר סמסטר אחד התקבל למסלול הישיר לדוקטורט.

 

יבגני מנהל מחקר תאורטי וחוקר את האינטראקציות שבין זורמים צמיגיים, כוחות חשמליים ותווך אלסטי. הדגש במחקר הוא על האינטראקצייה זורם–מוצק בסקאלות מיקרוניות. בסקלה כזאת כוחות אלקטרוקינטיים הם מנגנון יעיל לקבלת שדה דפורמציות רצוי. יבגני משתף פעולה עם חוקרים ניסיונאים במטרה לתרגם את רעיונותיו התאורטיים למציאות. במקביל למחקר יבגני משמש עוזר הוראה ראשי במספר קורסי הסמכה ומוסמכים במכניקת זורמים ונהנה מההוראה.

 

טוביה נולד וגדל ברחובות ומגיל צעיר התעניין בפילוסופיה ובפיזיקה. בזמן שירותו הצבאי הוא התחיל ללמוד מתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה. סיים את התואר הראשון במתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת תכנית המצטיינים האינטרדיסציפלינרית "אמירים". התוצאות המפתיעות והעמוקות של תורת הקוונטים יחד עם האלגנטיות המתמטית שלה שכנעו אותו להתעמק בפיזיקה ולהמשיך לתואר השני. במהלך התואר השני הצטרף לקבוצת המחקר של אלכס רצקר, ושם נחשף לראשונה לתחום של אינפורמציה וטכנולוגיות קוונטיות. האתגרים היסודיים ביצירת טכנולוגיה חדשה זו ריתקו וממשיכים לרתק אותו.

 

במסגרת לימודי התואר השני חקר טוביה את האפשרות התאורטית של שיפור מדידות מדויקות באמצעות שימוש בתיקון שגיאות קוונטי, פרויקט שהוביל לפרסום שני פרוטוקולים חדשים והגביר את העניין שלו במדידות קוונטיות מדויקות. בקבוצת המחקר של פרופ' רצקר המחקר של טוביה מתמקד במדידות מדויקות קוונטיות, ובמיוחד בתאוריה של ספקטרוסקופיה עם סנסורים קוונטיים. מציאת פרוטוקולים אופטימליים לבעיה זו יכולה לשפר במידה ניכרת את היעילות של שיטות הדמיה שונות, עם השלכות חשובות בכימיה, בביולוגיה וברפואה. באופן כללי יותר טוביה מתעניין בתאוריה של אינפורמציה קוונטית ובהשלכות של התאוריה הזאת על מדידות מדויקות וגם על עניינים אחרים בהנדסה קוונטית. הוא מקווה למצוא שיטות ופרוטוקולים חדשים שאפשר ליישם בניסויים כבר עם הטכנולוגיה הקיימת.

 

אור נולד בשנת 1988 וגדל בגבעת אלה בעמק יזרעאל. בשנת 2011, לאחר שירות צבאי של 5 שנים, הוא התחיל ללמוד הנדסת חשמל בטכניון. סיים בהצטיינות יתרה בשנת 2015, וכעת לומד לתואר דוקטור בהנחייתו של פרופ' רונן טלמון.

 

משנת 2012 עד 2015 אור עבד בתחום של עיבוד אותות, תמונות ואלגוריתמים וגם בפיתוח תכנה. כעת שטחי המחקר העיקריים שלו כוללים עיבוד אותות, למידה חישובית ושיטות גאומטריות. מאז 2015 הוא עוזר הוראה בקורסים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. אור קיבל את מלגת מאייר ופרס ציפר לשנת 2015, המלגה האינטרדיסציפלינרית על שם דייאן ולאונרד שרמן לשנת 2016 ופרס ג'ייקוב לשנת 2017.

 

שחר נולד במצפה אבירים בגליל המערבי. הוא התחיל את לימודיו בגיל 16 באוניברסיטה הפתוחה במקביל ללימודיו בתיכון. לאחר התיכון הוא דחה את שירותו הצבאי כדי להתנדב לשנת שירות בתנועת הנוער בני המושבים.

 

שחר סיים את לימודיו לתואר הראשון באוניברסיטת תל אביב במסגרת תכנית ארזים, תכנית עתודה לתלמידים מצטיינים במתמטיקה ומדעי המחשב. בעת לימודיו הוא השתתף בתחרות בין-לאומית למתמטיקה (IMC) וגם עזר לאמן את הקבוצה הישראלית לאולימפיאדה הבין-לאומית למתמטיקה (IMO). מאז הוא מעורב בהכשרת הנבחרות ל-IMO.

 

שחר שירת בצבא מעל 5 שנים ביחידה טכנולוגית ופיקד על קבוצת מחקר בשנה האחרונה של השירות. סיים את התואר השני במכון ויצמן למדע במהלך שירותו הצבאי. המנחה שלו בעבודת המוסמך ובעבודת הדוקטור הוא ד"ר דמיטרי גורביץ, שאתו הוא עבד על יציבות ותכונת גלפנד של זוגות סימטריים. כעת הוא חוקר התפלגויות אינוורואנטיות על יריעות אלגבריות ביחס לפעולה של חבורה אלגברית.

 

ברכה התעניינה מאז ומעולם בתחומי מדע, טכנולוגיה, מתמטיקה ופיזיקה, ולכן בחרה במקצוע הרב-תחומי של הנדסת חשמל. היא זכתה בפרסי הרקטור והדקן לתלמידים מצטיינים בכל שנה ושנה משנות לימודיה לתואר הראשון באוניברסיטת בר-אילן, וסיימה ראשונה במחזור בהצטיינות יתרה. היא זכתה בפרס משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל לקידום נשים במדע.

 

ברכה ממשיכה את לימודיה באוניברסיטת בר-אילן במסלול הישיר לדוקטורט (תואר שני-שלישי), לאחר שסיימה את לימודיה לתואר השני בהצטיינות, שוב ראשונה במחזור. כעת, בהנחייתם המשותפת של פרופ' שרון גנות מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' רונן טלמון מהטכניון, היא חוקרת גישות חדשניות לאנליזה ועיבוד של אותות דיבור בשימוש שיטות עיבוד אותות קלאסיות יחד עם שיטות מודרניות ללמידת יריעה. המחקר עוסק בפיתוח אלגוריתמים לאיכון דוברים ועיבוד אותות דיבור מרחבי על בסיס הקלטות של מספר מיקרופונים בסביבה אקוסטית רועשת ומהדהת. העיבוד והשיערוך מתבצעים בשיטות גאומטריות ללימוד על פני יריעות, הממפות את התגובות האקוסטיות המורכבות לייצוג פשוט יותר עם מספר ממדים מצומצם.

 

עבודתה של ברכה משלבת עומק תאורטי ורלוונטיות מעשית, במגמה לפתח אפליקציות לממשק אדם-מכונה במכוניות אוטונומיות, מכשירי שמיעה ובתים חכמים לטובת האוכלוסייה המבוגרת. תוצאות ראשוניות של מחקרה התפרסמו בשני מאמרים בכתב עת מוביל בתחום של עיבוד אותות, ובחמישה מאמרים בכינוסים בין-לאומיים. במקביל למחקרה ברכה היא עוזרת הוראה מוערכת בקורסים לתואר הראשון לעיבוד אותות ומעגלים ספרתיים, כפי שמשתקף בציוניה הגבוהים בסקרי הוראה.

 

עופר גדל בחיפה ותמיד הוקסם ממדע ומפיזיקה. לאחר שירותו הצבאי כמפקד טנק, הוא המשיך לתכנית לימודים לתואר ראשון כפול בפיזיקה ובמדע והנדסת חומרים בטכניון. התעניינותו במחקר ובתאוריה התחילה בעת ביצוע פרויקט במהלך לימודיו לתואר הראשון, שבו חקר והציב מודל של תהליכים המתרחשים בתאים פוטו-וולטאיים אורגניים המשמשים לייצור אנרגייה מתחדשת.

 

לאחר סיום שני התארים בהצטיינות יתרה הוא נרשם לתכנית האנרגייה ע"ש גרנד בטכניון לתואר השני בהנחייתה של פרופ' מיטל טורוקר. בעבודת המוסמך שלו הוא חקר שיטות תאורטיות לשיפור תאים פוטו-אלקטרוכימיים לייצור דלק מימן מאנרגייה סולארית, עבודה שהובילה למספר פרסומים בכתבי עת מובילים.

 

עם סיום התואר השני בהצטיינות יתרה עבר עופר למחלקת הפיזיקה בטכניון, ובה הוא עושה כעת דוקטורט בהנחייתו של פרופ' אורן כהן בקבוצה לאופטיקה לא-לינארית. הוא חוקר את התהליכים היסודיים המתרחשים בעת אינטראקצייה בין שדות לייזר עצמתיים במיוחד ובין חומר. ספציפית, עופר מנסה להבין כיצד הסימטרייה של שדות הלייזר ושל החומר משפיעה על תהליכים לא-לינאריים באינטראקציות אור וחומר, ואיך ניתן להשתמש בסימטרייה זו על מנת לשלוט בקיטוב, בעצמה ובתדר של קרינות איקס-ריי ואולטרה-סגולה הנפלטות מאותם תהליכים.

 

במקביל למחקרו עופר גם משמש מתרגל בקורסים לתואר הראשון במחלקות הטכניון למתמטיקה ולפיזיקה. הוא מקווה להמשיך לעבוד על בעיות מאתגרות ומעניינות בפיזיקה גם בעתיד.

 

ענבל נולדה בחיפה ובילדותה גרה שלוש שנים בצרפת, שם למדה בבית ספר יסודי צרפתי. לאחר שירות צבאי ביחידת מודיעין 8200 היא החלה את לימודי התואר הראשון בכימיה באוניברסיטת תל אביב בתכנית המחקר לתלמידים מצטיינים. כתלמידה היא עבדה על מגוון פרויקטים מחקריים, ניסיוניים ותאורטיים, בתחומים של כימיה פיזיקלית קלאסית, כימיה פיזיקלית קוונטית וביופיזיקה. במהלך הלימודים לתואר הראשון קיבלה ענבל את פרס הדקן ואת פרס הרקטור לסטודנטים מצטיינים בכל אחת משנות לימודיה. את התואר היא סיימה בהצטיינות, בדירוג הראשון בכיתתה.

 

כעת ענבל לומדת במסלול הישיר לדוקטורט בהנחייתם של פרופ' עודד הוד ופרופ' אברהם ניצן, בתחום של כימיה קוונטית חישובית. המחקר שלה עוסק במציאת חוקי התרמודינמיקה במערכות קוונטיות פתוחות המצויות מחוץ לשיווי משקל. כאשר יימצאו, צפויים חוקים אלה לאפשר הבנה של תהליכי מעבר אנרגייה במערכות שבהן אפקטים קוונטיים הם דומיננטים, ולהוביל לתגליות חדשות בתחום הפיזיקה הקוונטית.

כחברת סגל זוטר קיבלה ענבל את פרס הרקטור להצטיינות בהוראה. היא הרצתה ביחידה על שם דב לאוטמן לנוער שוחר מדע וכעת חברה בפורום הדוקטורנטיות של אוניברסיטת תל אביב, בתקווה להגדיל את מספר הנשים באוניברסיטה בתארים מתקדמים ובשלב הבתר-דוקטורט.

 

ליאון ענבי נולד וגדל בנאות הכיכר, כפר חקלאי קטן סמוך לדרום ים המלח. מגיל צעיר הוא הוקסם מן הטכנולוגיה החקלאית ששימשה את אביו בחווה שלו וסייעה להפוך את הנגב המדברי לאדמה פורייה. ליאון למד בתיכון למדעים ואמונויות בירושלים, אשר מתמקד בתכניות לימודים מגוונות לתלמידים מצטיינים. לאחר שירות החובה ביחידה טכנולוגית בחיל המודיעין ותקופה קצרה בתעשיית ההיי-טק, ליאון התחיל את לימודיו בטכניון.

 

הוא סיים את התואר הראשון בהנדסת תעשייה וניהול בהצטיינות יתרה והמשיך לתואר השני בביולוגיה חישובית בפקולטה לביולוגיה של הטכניון. בהנחייתו של פרופ' איתי ינאי הוא פיתח כלים חישוביים ושיטות לאנליזה של תבניות הביטוי של גנים שונים במהלך ההתפתחות העוברית של בעל חיים. הוא הציג את עבודתו בכינוסים בין-לאומיים ופרסם בכתב העת Development. יחד עם ד"ר מיכל לוין הוביל ליאון פרויקט משותף למעבדות מובילות ברחבי העולם ליצירת אטלס של ביטוי גנים במהלך ההתפתחות העוברית של מינים שונים של בעלי חיים וגילה מגבלות אבולוציוניות חדשניות של ההתפתחות. מחקרו זה פורסם בכתב העת Nature.

 

היום ליאון לומד לדוקטורט במדעי המחשב בהנחייתו של פרופ' זוהר יכיני ומחקרו מתרכז בפיתוח כלים חישוביים המשלבים ביולוגיה סינתטית. פרויקט מרכזי במחקרו כולל פיתוח של שיטות לקידוד מידע דיגיטלי על גבי מולקולות DNA לצורך אחסון יעיל לאורך זמן. בנוסף כוללת עבודתו שילוב של שימוש ב-DNA סינתטי עם שיטות מתקדמות לניתוח נתונים בהיקפים נרחבים לצורך אפיון תהליכי בקרה גנטיים בתאים חיים, בדגש על אפיון של רצפי בקרה ייחודיים בגנום.

 

ליאון עוסק בהוראה ובפעילויות אקדמיות אחרות. הוא שימש עוזר הוראה בכיר בקורס לכריית נתונים במשך 6 שנים ומעורב בבניית תכנית הלימודים לתואר במדעי הנתונים והמידע. כמו כן ליאון משמש חבר ועד בארגון סגל ההוראה בטכניון.

 

 

"מלגת רות ארנון להכשרת בתר-דוקטורט" מוענקת זו השנה השנייה. בטקס העניקה פרופ' רות ארנון, לשעבר נשיאת האקדמיה, את המלגה לשנת תשע"ז לשרון פליישר.

 

פרופ' ארנון הקימה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קרן מלגות להכשרת בתר-דוקטורט לבוגרות תכנית מלגות אדמס, במטרה להקל על הבוגרות לנסוע להכשרת בתר-דוקטורט בחו"ל, זאת בעקבות מסקנות ועדת ארנון (בות"ת) לקידום וייצוג נשים במוסדות להשכלה גבוהה. הקרן מעניקה מדי שנה מלגה של 20,000 דולר לאחת הבוגרות מהשנים הקודמות.

 

כיום הטיפול היחיד לחולים לאחר התקף לב חמור הוא השתלת לב. מאחר שמספר תורמי הלב מצומצם מאוד, יש צורך דחוף לפתח טיפולים חדשים לשיקום תפקודו של הלב. אחת השיטות המבטיחות ביותר להתמודדות עם צורך זה היא הנדסת רקמת שריר הלב. בשיטה זו זורעים תאים בתוך ביו-חומרים תלת-ממדיים, אשר מספקים להם אותות להתארגנות לכדי רקמת שריר לב פונקציונלית. בימינו מדענים בתחום עדיין מתמודדים עם מספר אתגרים על מנת לאפשר את השימוש ברקמות אלו בקליניקה.

 

עבודת הדוקטור של שרון משלבת עקרונות מתחומי ההנדסה, הכימיה, החומרים ומדעי החיים על מנת לפתח ביו-חומרים מורכבים וטכניקות חדשניות המתגברות על מספר אתגרי מפתח בתחום. בין היתר פיתחה שרון ביו-חומרים המחקים באופן מלאכותי את הסביבה הטבעית של התאים בלב ושילבה בהם ננו-חלקיקי זהב כדי לשפר את התכונות החשמליות של הרקמות המהונדסות. היא הראתה את הפונטציאל האדיר של ביו-חומרים אלו לעודד התארגנות של תאים בודדים לכדי רקמה אחידה ומתפקדת. בנוסף פיתחה שרון פלטפורמה חדשה ליצירת רקמות לב תלת-ממדיות עבות המשולבות יחד עם רשתות כלי דם ומערכת לשחרור מבוקר של תרופות.

 

תגליותיה של שרון עזרו לקדם את התחום של הנדסת רקמות לב צעד אחד קדימה לעבר הקליניקה, והמשך פיתוח מחקרה יוכל להביא להצלתם ולשיפור חייהם של חולי לב רבים ברחבי העולם. בנוסף, הנלמד ממחקרה יכול לשמש לקידום הנדסת רקמות נוספות, כגון רקמת כבד, ריאה ועמוד השדרה.

 

שרון אסירת תודה על הכבוד שהוענק לה בבחירתה למלגאית רות ארנון לבתר-דוקטורט. היא מתכוננת לעבור בקיץ הקרוב עם בעלה לניו יורק, ושם היא תצטרף למעבדתה של פרופ' גורדנה וונייק-נובקוביץ' באוניברסיטת קולומבייה. בלימודי הבתר-דוקטורט שרון מתכוונת להרחיב את אופקיה לתחום של חקר תאי הגזע ולתחום החדשני והמתפתח של איברים אנושיים על שבב. התמיכה הכלכלית של המלגה תעזור לה להגשים את חלומה להיות חוקרת עצמאית ולחזור בעוד מספר שנים לאחד המוסדות המובילים בישראל. היא מודה לפרופ' ארנון על עזרתה, כמדענית, להגשים מטרה זו ועל התמיכה בה ובבעלה בצעדיהם הראשונים בחו"ל.