קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכריזו היום על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2019.

 

פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים בשל הישגיהם יוצאי הדופן, חדשנותם המחקרית וההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הזוכים אינם מוגבלים בשימוש שהם מבקשים לעשות בכספי הפרס היוקרתי.

 

זו השנה השנייה בה מוענקים הפרסים בישראל למדענים ולמהנדסים עד גיל 42 עבור מחקרים פורצי דרך בשלושה תחומים - מדעי החיים, כימיה, ומדעי הפיזיקה וההנדסה.

 

השנה נבחרו הזוכים מתוך 33 מועמדים משבע אוניברסיטאות בישראל. עם חברי ועדת הפרס נמנים פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן יושבי ראש הוועדה פרופ' אהרן צ'חנובר, חתן פרס נובל וחבר האקדמיה, ואליס רובינשטיין, נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים בניו יורק. בוועדה המקצועית אשר בחרה את הזוכים נכללו מדענים ומהנדסים מובילים, בכירי הקהילה המדעית בישראל.

 

 

 

 

עבודתה פורצת הדרך של ד"ר ריבלין מאירה באור חדש את ההבנה של האופן בו אנו רואים. המחקר שלה הוביל לשינוי פרדיגמה בהבנת הרשתית, חלק מהעין הרגיש לאור שבו מתחילים כל תהליכי עיבוד המידע הראייתי. עבודתה של ד"ר ריבלין גילתה שתאים ברשתית יכולים לשנות באופן דינאמי את התפקוד שלהם, ולהעביר סוגים שונים של מידע למוח בתגובה לגירויים כגון עוצמת אור או תנועה במרחב.

הממצאים שלה מאתגרים את ההנחה הרווחת שתגובות של תאים ברשתית נגזרות מהאנטומיה שלה ולכן הן קבועות ואינן ברות שינוי.

התגליות שלה מעלות שאלות יסוד לגבי האופן בו אנו רואים, ויש להן השלכות על הבנתנו את המנגנונים האחראים על חישובים עצביים במוח, הטיפול במחלות רשתית ועיוורון, ופיתוח טכנולוגיות ראייה ממוחשבת.

 

 

 

ד"ר ברקוביץ' זוכה להכרה על מחקריו החדשניים בתחום המיקרו-זרימה, התורמים להבנה בסיסית של ההתנהגות הכימית והפיסיקלית של חומרים זורמים בממדים זעירים, וכן להמצאה של טכנולוגיות פורצות דרך בתחום זה.

למחקר הרב-תחומי שלו, המשלב מכניקת זורמים, שדות חשמליים, מעבר חום, תגובות כימיות וביולוגיה, יש פוטנציאל לא רק למזער תהליכים קיימים, אלא גם ליצור יכולות וכלים חדשים אשר אינם אפשריים בממדים גדולים. לדוגמא, ד"ר ברקוביץ' וצוותו בטכניון פיתחו סדרה של טכנולוגיות מעבדה-על-שבב אשר מקצרות באופן משמעותי את הזמן של טכניקות ניתוח מולקולרי מסורתיות וכן משפרות את רגישותן. טכנולוגיה זו מאפשרת אבחון מהיר וממוקד של מחלות, וכן מספקת למדענים כלי מחקר חדשים. במעבדתו בטכניון מפותחות מגוון טכנולוגיות חדשות בעלות פוטנציאל יישומי בתחומים רבים - החל מאנליזה של תאים בודדים, דרך אופטיקה אדפטיבית, ועד להדפסה תלת-מימדית בממדים זעירים.

 

 

 

ד"ר ברג ערך מחקרים תיאורטיים יצירתיים ומשפיעים כדי להשיג תובנות יקרות ערך על חומרים קוונטיים - חומרים שאת התכונות האלקטרוניות שלהם לא ניתן להבין בעזרת מושגים מספרי הלימוד בפיזיקה העכשווית.

ד"ר ברג פיתח שיטה חישובית ייחודית לחקר תופעה חשובה, הנקראת התנהגות קריטיות קוונטית במתכות, אשר נפוצה בחומרים קוונטיים רבים. לאחרונה, הוא חזה שיטה חדשה בה ניתן להעביר התקנים מוליכי-על בין מצבים טופולוגיים ולא טופולוגיים, בעלת פוטנציאל משמעותי באחסון ובשינוי של מידע קוונטי.

המחקר שלו סיפק תובנות חשובות לגבי עקרונות הפיזיקה מאחורי מגוון רחב של תופעות יוצאות דופן בחומרים קוונטיים, אשר יסייעו להאיץ את יישום החומרים הללו בדור הבא של האלקטרוניקה, בתחומי המחשוב הקוונטי, הדמיית תהודה מגנטית (MRI) והולכת-על של קווי חשמל.