מועד האירוע: 03/12/2002

מקום האירוע: בבית האקדמיה, כיכר אלברט איינשטיין
רחוב ז´בוטניסקי 43,ירושלים

הרשמה לאירוע: ד´ חנוכה תשס´´ג

(התכנסות בשעה 18.00, התחלת ההרצאות בשעה 18.30)


דברי פתיחה
פרופ´´ יעקב זיו, נשיא האקדמיה


הרצאות החברים החדשים


פרופ´´ יוסף אמרי
העולם הננו-מזוסקופי - מדוע הוא מעניין?


פרופ´´ יוסף ברנשטיין
Mathematics As a Natural Science


פרופ´´ אברהם הרשקו
גילוי מערכת פירוק החלבונים


פרופ´´ איתמר וילנר
ביו-אלקטרוניקה - ממדע בסיסי להתקנים יישומיים


פרופ´´ אשר קוריאט
לדעת שאני יודע




ה ו ד ע ה ל ע י ת ו נ ו ת - חנוכה, תשס´´ג - דצמבר, 2002

4 מדענים בחירים מצטרפים לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

בטקס חגיגי במעמד נשיא המדינה, מר משה קצב, מצטרפים ביום שלישי, ד´´ חנוכה תשס´´ג - 3 בדצמבר 2002, ארבעה פרופסורים מן האוניברסיטאות בישראל לחברים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

האקדמיה, הגוף הבכיר בקהילה המדעית, נוסדה עפ´´י חוק בשנת 1960 במטרה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע בישראל על מנת לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלת ישראל בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.

84 חוקרים נמנים עם חברי האקדמיה, מהם 48 ממדעי הטבע ו- 36 ממדעי הרוח והחברה.


פרופ´´ יוסף אמרי, מהמחלקה לפיזיקה של חומר מעובה במכון ויצמן למדע, חוקר בעל שם בעולם התיאוריה של הפיזיקה של החומר המעובה והפיזיקה המזוסקופית.
נולד ב- 1939, בתל-אביב ואת לימודיו עשה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכון ויצמן.

תרומותיו המוקדמות של פרופ´´ אמרי משתרעות על נושאים רבים, בתוכם מעברי פאזה, מערכות מגנטיות אקראיות, מעברים בין מוליך למבודד, על-מוליכות ועוד.
בשני העשורים האחרונים הוא אחד מהמובילים בפיתוח תחום חדש ומבטיח - הפיזיקה של מערכות מזוסקופיות (בסקאלות תת-מיקרוניות או ננומטריות), בהן שולטת הפיזיקה הקוונטית. פרופ´´ אמרי העמיד דורות של תלמידים התורמים היום באוניברסיטאות ובמוסדות המחקר הבטחוני והתעשייתי. הוא יזם והיה ממקימי המרכז לפיזיקה תת-מיקרונית במכון ויצמן והוביל בהכוונה ובפיתוח של המחקר העיוני והניסיוני, כולל יישומים בפיתוח טכנולוגיות חדשות. ספרו, מבוא לפיזיקה מזוסקופית, הוא הספר המוביל בנושא חשוב זה.
פרופ´´ אמרי חתן פרסי לנדאו (1983) ויצמן (1987), IBM (1987), הומבולט (1993), רוטשילד (1996), ופרס ישראל (2001). הוא חבר במערכות כתבי-עת רבים וחבר פעיל באקדמיה האירופית למדעים ואומנויות.



פרופ´´ יוסף ברנשטיין, מהמחלקה למתמטיקה באוניברסיטת תל-אביב, מחשובי המתמטיקאים בארץ שתרומותיו לתחום נחשבות ליסודיות והשפעתו ניכרת בתחומים רבים של המתימטיקה, כולל פיזיקה מתמטית.
נולד ב- 1945 במוסקבה, עזב את רוסיה ב-1981 ושימש פרופסור מן המיניין באוניברסיטת הארוורד עד 1993. מאז עלייתו ארצה משמש פרופסור מן המיניין באוניברסיטת ת´´א.

עבודותיו של פרופ´´ ברנשטיין מצטיינות במקוריותן וברבגוניות רבה ומתאפיינות בשילוב של אנליזה ואלגברה.
בשלושה תחומים עיקריים תרומותיו נחשבות ´´קלאסיות´´ וייסודיות: בנושא ה-´´D-מודול´´ בתורת הגיאומטריה האלגברית; בתחום של תורת ´´הצגות חבורות לי´´, מפעל שחשיבותו נודעת גם בפיזיקה המודרנית; וכן בתורת הצגות של חבורות ´´P-אדיים´´.
פרופ´´ ברנשטיין הוא חבר החברה האמריקנית למתמטיקה וחבר באיגוד הישראלי למתמטיקה וחתן פרס החברה למתמטיקה במוסקבה (1976).


פרופ´´ איתמר וילנר, מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מבכירי הכימאים בישראל שפעילותו המדעית תרמה לפיתוחם של כילים חדשים ונושאי מחקר חדשניים במדעי הכימיה והננו-טכנולוגיה.
נולד ב- 1947, ברומניה ועלה לארץ בילדותו. את לימודיו לתארים מתקדמים עשה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פעילותו המדעית של פרופ´´ וילנר מתמקדת בארגון מערכים מולקולריים וביו-מולקולריים בעלי פונקציות אלקטרוניות ופוטוניות ייחודיות. מחקריו מייצגים מאמץ מדעי לגשר בין הכימיה, הביולוגיה ומדע החומרים ליצירת נושא רב-תחומי בו תכונות חדשות מובנות בחומר כתוצאה משינוי כימי של מרכיבים ביולוגיים, התארגנות עצמית של החומר על פני משטחים, וצימוד מרכיבים אלו על פני שדרים אלקטרוניים. מחקרים אלה הובילו לפיתוח גישות יסודיות בתחום הביו-אלקטרוניקה והאלקטרוניקה המולקולרית, המשמשות בסיס לפיתוח ביוסנסורים, תאי-דלק, מערכי חישה מולקולריים ומכונות מולקולריות.
פרופ´´ וילנר הוא חבר במערכות כתבי עת מדעיים ועבודותיו מצוטטות בשעור גבוה בקרב הכימאים בעולם. הוא זכה בפרס החברה הישראלית לכימיה (2001) ובפרס ישראל (2002).


פרופ´´ אשר קוריאט, מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מחשובי הפסיכולוגים בארץ, אשר עבודותיו בתחום הזיכרון הן אבן דרך.
נולד ב- 1939, במרוקו. את לימודיו לתואר ראשון ושני עשה באוניברסיטה העברית ואת תואר הדוקטור באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה.

פרופ´´ קוריאט עוסק במחקר ניסויי בפסיכולוגיה קוגניטיבית. מחקריו הבולטים הם בתחום הזיכרון, השפה, והיצוגים המנטאלים. הוא תרם להבנת הקשר בין הזיכרון והמטה-זיכרון, כלומר, מודעות הזוכר למה שנמצא בזיכרונו שלו. לעבודותין בתחום המטא-זיכרון נודעת חשיבות רבה להבנת המימשק בין תהליכים בלתי מודעים לתהליכים מודעים וכן להבנת תפקידה של המודעות בכלל בעיבוד אינפורמציה ובהתנהגות. חשיבות רבה מיוחסת גם לעבודותיו בנושא האמינות והדיוק של הזיכרון ושל עדויות משפטיות.
פרופ´´ קוריאט הוא ראש המכון לעיבוד מידע וקבלת החלטות. הוא חבר במערכות כתבי-עת רבים ומשמש בין השאר יו´´ר הוועד המנהל של מכון מקס פלנק לחקר הפסיכולוגיה. הוא חתן פרס ישראל (2001).


בטקס השנה מקבל את תעודת חבר האקדמיה גם פרופ´´ אברהם הרשקו שנבחר בתש´´ס.

בהשתתפות: האספה הכללית הפתוחה תשס''ג