רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

אירועים

ערב עיון בנושא "היסטוריה חדשה של החסידות: אבן דרך בתולדות מחקר החסידות"

לציון הופעת הספר Hasidism: A New History
מועד האירוע: י"ז בסיוון תשע"ח, 31 במאי 2018, בשעה 18:00
מקום האירוע: בית האקדמיה, רח' ז'בוטינסקי 43, ירושלים
החסידות – תנועת התחייה הדתית הגדולה שצמחה והתפשטה בקרב יהודי מזרח אירופה למן המאה השמונה-עשרה והיא עימנו עד עצם היום הזה – זכתה למחקר רב-תחומי ענף. אף על פי כן, עד לאחרונה לא היה בידינו ולוּ ספר אחד הסוקר בצורה שיטתית וביקורתית את תולדותיה ורעיונותיה של תנועה זו ואת גלגוליה בכמאתיים וחמישים שנות קיומה.
 
הספר Hasidism: A New History, שראה אור השנה (2018) בהוצאה היוקרתית של אוניברסיטת פרינסטון ומכיל כ-850 עמודים, הוא החיבור המסכם הראשון המגיש לקורא מבט פנורמי ומקיף על תולדות החסידות מראשיתה ועד ימינו. הספר נכתב בידי שמונה חוקרים מהארץ ומהעולם, ואולם אין מדובר בקובץ מאמרים נפרדים אלא במונוגרפיה שכתבו במשותף כל החוקרים האלה יחדיו: פרופ' דוד ביאל (אוניברסיטת קליפורנייה, דייוויס) שגם היה עורך הספר, פרופ' דוד אסף (אוניברסיטת תל אביב), פרופ' בנימין בראון (האוניברסיטה העברית בירושלים), ד"ר אוריאל גלמן (אוניברסיטת בר-אילן), פרופ' סם היילמן (קווינס קולג', ניו יורק), פרופ' מרצ'ין ווֹדז'ינסקי (אוניברסיטת ורוצלב, פולין), פרופ' משה רוסמן (אוניברסיטת בר-אילן) וד"ר גדי שגיב (האוניברסיטה הפתוחה).
 
האקדמיה קיימה את ערב העיון לכבוד הופעת הספר.
 
יושב ראש המושב היה חבר האקדמיה פרופ' יורם בילו, שהציג את הספר ועמד על חשיבותו, על תרומתו למחקר ועל העובדה, הלא מובנת מאליה, שנכתב כיצירה אחת שלמה בידי שמונה חוקרים. פרופ' דוד ביאל, עורך הספר, סקר את תולדות התהוותו של המפעל ודן בחידושים העיקריים שבו לעומת השקפות שרווחו בחקר החסידות מאז ימיו של שמעון דובנוב. פרופ' דוד אסף תיאר את אחד מקווי הייחוד של הספר: התפיסה שהחסידות המאוחרת, זו שהתקיימה למן שנת 1815 ואילך, הייתה "תור הזהב" של החסידות, בניגוד להשקפה ההיסטוריוגרפית השיפוטית שראתה בתקופה זו את תקופת הירידה והניוון של התנועה. פרופ' אסף הביע את תקוותו שבעתיד תימצא הדרך לתרגם את הספר לעברית ולהעמידו לרשות הקורא הישראלי (את הרצאתו של פרופ' אסף ניתן לקרוא כאן). פרופ' בנימין בראון עמד על ההבדלים, המועטים מכפי שמקובל לחשוב, בין הקבוצות החסידיות שפעלו לפני השואה לבין אלה שפעלו אחריה והציג את החסידות כקבוצה אורתודוקסית שמרנית שלא רק מתגוננת מפני המודרנה אלא גם נאבקת בה מאבק פעיל. ד"ר ציפי קויפמן (אוניברסיטת בר-אילן), שלא נמנתה עם צוות הכותבים, תיארה את הספר מנקודת המבט של הקורא והמשתמש. היא עמדה על חשיבותו אך גם ביקרה כמה היבטים שלו, כגון הדגשת הממד הפוליטי וטשטוש מעמדה של האישה כבעלת זהות חסידית עצמית.
  
 
בהשתתפות: