ערב העיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ' יורם בילו עם הגיעו לגבורות נערך בהשראת שני ספרים שראו אור לאחרונה: "על מלאכים, שדים ובני אדם", ספר יובל שהקדישו לפרופ' בילו עמיתים ותלמידים, ו"בעקבות אלחנן: מסע משפחתי", ספר שחיבר בעל הגבורות על קורות משפחת אימו בצילם של המאורעות הגדולים של המאה העשרים.

 

במושב הראשון, שבראשו ישב פרופ' הרוי גולדברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הציגו ארבעה מתלמידיו של פרופ' בילו, אנתרופולוגים כולם, עבודות שנעשו בהשראתו. פרופ' אנדרה לוי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הציע קריאה חדשה של טקס המימונה וגלגוליו במרוקו ובישראל; ד"ר מיכל קרבאל–טובי מאוניברסיטת תל אביב הציגה את ההיגיון הרטורי והפרפורמטיבי של תהליך הגיור של יוצאות ברית המועצות לשעבר במסגרת הבירוקרטית של הרבנות; ד"ר אדם קלין אורון ממכון ון-ליר בירושלים דן בדרכים שבהן נשים העוסקות בתקשור מַבנות ו"מבייתות" את חוויות ההתקשרות שלהן עם ישויות רוחניות; וקרן פרידמן–פלג מהמסלול האקדמי של המכללה למנהל עמדה על המורכבות בתרגום ההיבטים המוסריים והפוליטיים של מצוקת חיילים "פוסט-טראומטיים" לשפה קלינית שנועד לאשרר את אתוס הלוחם בישראל.

 

במושב השני, בראשות חבר האקדמיה פרופ' דוד שולמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, דנו ארבעה חוקרים, שלושה היסטוריונים וחוקר ספרות, בהיבטים נבחרים של הספר המשפחתי, הנוגעים בעיקר בפרקי חייו של הגיבור המרכזי, אלחנן. פרופ' אביבה חלמיש מהאוניברסיטה הפתוחה דיברה על תופעת הנישואים הפיקטיביים בשנות השלושים של המאה הקודמת כדרך להעלות נשים צעירות לארץ ישראל; פרופ' יואב גלבר מאוניברסיטת חיפה עמד על תרומתם של המתנדבים לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה להקמת צה"ל; ד"ר אופירה גראוויס קובלסקי מהמכללה האקדמית צפת ניתחה מאפיינים מרכזיים של המיתוס הרוויזיוניסטי הקשור בדמותו של זאב ז'בוטינסקי; וחבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן מאוניברסיטת תל אביב עמד על ייחודו של הספר בצומת שבין זיכרון משפחתי להיסטוריה "גדולה" ובין כתיבה עיונית לכתיבה ספרותית.

 

את שני המושבים חתמו דברי תגובה קצרים של בעל הגבורות.