רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

Report of the Panel on Synchrotron Radiation





Report of the Panel on Synchrotron Radiation to
The Israel Academy of Sciences and Humanities

1994



חברי הפָּנל בחנו 19 הצעות מחקר העוסקות בקרינת

סינכרוטרון ,שנכתבו על-ידי 25 חוקרים ישראלים ושותפים בודדים ממדינות אחרות.
ההצעות אינן נופלות ברמתן מאלה המתחרות כיום בהצלחה על זמן קרינה במתקנים הקיימים.
ניסיון המדינות האחרות מצביע על כך שתהיה עליה במספר המשתמשים בישראל אם המתקנים יהיו זמינים יותר. היכולות שיירכשו יעלו בהתמדה בחשיבותן לגבי התעשייה המתקדמת הישראלית.
איכותה, יכולותיה וגודלה של קהילת המחקר מצדיקים את החלופה היקרה ביותר שנשקלה על ידי הפנל - חברוּתה של ישראל באחד משני המתקנים מן הדור השלישי, ה-ESRF או יצירת CAT ב-APS.
 
בעוד שיהיה זה זול יותר להשתתף באורח רשמי במתקן מן הדור השני ולעשות שימוש מזדמן בשני המתקנים הללו, בחלופה זאת ישראל לא תוכל להתמיד במחקר מתקדם בתחום או לאפשר גישה למו´´פ תעשייתי.
למרות מצוינותם של שני המתקנים העיקריים של הדור השלישי לקרני-X, ה-ESRF וה-APS, הפנל מאמין שראוי יותר שישראל תפתח מגזר בתוך ה-APS. כמכונה מאוחרת יותר, יהיו ל-APS יתרונות טכנים חשובים אחדים על פני ה-ESRF.
הפנל סבור שזוהי אפשרות מעשית, מכיוון שקיימת בישראל בבירור מסה קריטית של מדענים המסוגלים לנהל את הפיתוח והאחזקה של מגזר ב-APS, ולקיים תכניות של מחקרי סינכרוטרון בחזית המדע. במקרה שלא יימצא צוות מדענים שיעצב ויפקח על בניית קו קרינה (beam line), יש לשקול שוב את האפשרות של ה-ESRF.
בתקופת הבנייה של המגזר ב-APS, יש לעודד ולממן תכניות מחקר קיימות מן הדור השני.
בהתחשב ברב-גוניות ובמספר של תכניות אקדמיות בסיסיות שייתמכו על-ידי מתקן זה, ותוך הכרה שסביר לצפות שהמתקן יתרום רבות ליכולות של ישראל בתחומים טכנולוגים מגוונים, הרי שהשקעה זאת ראויה בהחלט.
 
 
 
*   הדו´´ח המלא (בשפה האנגלית) כולל 19 עמ´ - ניתן לעיין בו בספריית האקדמיה; לקבלת עותק (עד גמר המלאי) - ניתן לפנות ב´´פנייה לממונה´´ (בכפתור למעלה משמאל).