נשים במדע בישראל
רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

נשים במדע בישראל

נשים במדע בישראל
 
תקציר דברים שנאמרו ביום העיון
כ´´ט בניסן תשס´´ג

 2003


דברי פתיחה
פרופ´ רות ארנון - מכון ויצמן
 
´´לכאורה נשאלת השאלה מדוע צריך לדון בנושא זה?  הרי מחקר מדעי הוא עיסוק הנשען על כישורים אישיים (כשרון, התמדה, יכולת ביצועית וכו´) ואינו תלוי במינו של העוסק בו. ולפיכך, מדוע לייחד את הדיון לנשים מדעניות בלבד?  אולם מסתבר שמה שנכון בתיאוריה אינו תמיד נכון במציאות. מקדמת דנה, לא ניתנה למדעניות זכות של שווה בין שווים עם עמיתיהן המדענים הגברים.  ולפיכך, חשבנו שיש מקום לדון בנושא של נשים במדע בישראל, ודווקא בין כתליה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. 
שנת 2003 הוכרזה ע´´י היו´´ר היוצא של ועדת הכנסת לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, חברת הכנסת לשעבר ענת מאור, כ´´שנת קידום האישה במדע´´, מתוך השאיפה להקטין  את פערי המגדר הקיימים.  ברצוני להודות לענת על שהואילה לכבד אותנו בנוכחותה ולתת ליום העיון הזה את ברכתה.  כמו כן, אני מודה לחברת הכנסת מלי פולישוק-בלוך, היו´´ר הנוכחי של ועדת הכנסת לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, על השתתפותה אתנו כאן ועל תמיכתה.  היא זו הנושאת עתה את השרביט של קידום המדע בארץ וקידום האישה במדע.
בתחילת יום העיון  - בראי ההיסטוריה - מן הראוי לבחון, בעזרתה של ההיסטוריונית של המדע ד´´ר פנינה אביר-עם, מה היה מעמדן של מדעניות, בעולם בכלל ובארץ בפרט, ודווקא הדגולות שבהן, בתקופת פעילותן המקצועית.  האם ניתנה להן הזדמנות שווה? עד כמה מכרעת היתה תרומתן הייחודית של מדעניות  אלה לקידום המדע?  ומה מעמד האישה במדע כיום?  לאחר מכן, תסקור פרופ´ חגית מסר את המצב הנוכחי של המדעניות בישראל  באקדמיה ובתעשיה, וזאת בהשוואה לארצות אחרות, בעיקר ארצות אירופה.
אולם החשוב מכל הוא לבחון את הישגיהן של המדעניות בארץ, בכירות כזוטרות, ועל כך הושם הדגש ביום עיון זה. במהלך היום נשמע על הקשיים, האתגרים וההישגים של מספר מדעניות מצטיינות בשלבים שונים של הקריירה שלהן, המציגות כולן סיפורים של הצלחה.  ודוגמה מובהקת ביותר להצלחה של מדענית ישראלית  -  זה עתה נתבשרנו שפרופ´ עדה יונת נבחרה לחברה באקדמיה הלאומית למדעים של ארה´´ב.  עדה היא האישה הישראלית הראשונה שזכתה במעמד רם זה וברצוני לשלוח לה מעל במה זו את ברכות כולנו.´´
פרסומים נוספים: ד´´ר יוסי סגל