קשרי אוניברסיטה - תעשייה
דין וחשבון של הוועדה לקשרי אוניברסיטה - תעשייה
של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות´´ת) של המועצה להשכלה גבוהה

ירושלים
תשס´´ה - 2005

הועדה לקשרי אוניברסיטה- תעשייה, הוקמה ע´´י האקדמיה הלאומית למדעים והוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה.
 
הוועדה אימצה את ההנחה המקובלת בעולם שפיתוח טכנולוגיה הנשענת על ידע חדש מהווה יסוד למשק מודרני ומתחדש. המקור העיקרי לפיתוח ידע חדש הוא מערך המחקר הבסיסי הנמצא ברובו באוניברסיטאות המחקר, אבל כושר היישום שלו נמצא ברובו בתעשייה המתקדמת. מכאן נובע הצורך לשיתוף פעולה הדוק ואפקטיבי בין האוניברסיטאות לתעשייה.
העברת הטכנולוגיה מן האוניברסיטאות לתעשייה התפתחה בעולם ובישראל בקצב מהיר. היום זאת כבר אינה פעילות שולית ויש מקום להעמידה במרכזו של דיון מוסדי וציבורי.
שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לתעשייה חייב להתחשב בשוני הרב בין שתי המערכות האלה - האוניברסיטה והתעשייה - שהן בעלות מטרות שונות וכללי התנהגות שונים. הדיון בממשק שבין התעשייה לאוניברסיטאות, תוך דגש על ניצול מסחרי של ידע אוניברסיטאי לטובת המשק והמדינה, הוא הנושא המרכזי של פעילות הוועדה.
הוועדה התייחסה גם לתפקיד הממשלה, אשר יכולה באמצעות הכלים שברשותה - תקציב, מיסוי, חקיקה - להשפיע על תהליך העברת ידע מן האוניברסיטאות לתעשייה.
אין בדו´´ח המלצות מפורשות לתעשייה, מפני שהתעשייה איננה יישות הומוגנית בעלת גופים מרכזיים לקביעת מדיניות; עם זאת, הדו´´ח עוסק בסוגיה בעלת חשיבות מרכזית לתעשייה. חשוב שאנשי התעשייה יהיו מודעים לכך שבאוניברסיטאות קיים ידע בעל פוטנציאל של פיתוח תעשייתי, והמשך פיתוחו דורש התחשבות במבנה, באופי ובייעוד של האוניברסיטאות.
 
השאלות הקשורות ביחסי אוניברסיטה - תעשייה בישראל ובמסחור המחקר האוניברסיטאי נמצאות היום על סדר היום של כל אוניברסיטאות המחקר בישראל, והן אימצו כללי עבודה הנוגעים להתנהגות של המוסד ושל החוקרים בכל הנוגע להתקשרות עם גורמים תעשייתיים ומסחריים. עם זאת, אין עדיין ראייה לאומית כוללת של הפעילות בתחום זה.
המטרה של עבודת הוועדה היא להפיק דו´´ח אשר יהווה בסיס לגיבוש ראייה מערכתית כזאת, ויעורר מודעות ותשומת לב גדולה יותר לנושא של קשרי אוניברסיטה- תעשייה במדינת ישראל , בציבור הרחב, באקדמיה, בתעשייה ובמערכות הממשל ובמיוחד בין מקבלי ההחלטות במגזרים אלה. הוא בא להציג את היתרונות, האתגרים והבעיות הכרוכים בתהליך של העברת ידע מן האוניברסיטה לתעשייה. בכל פעם שהאוניברסיטאות מופיעות כנושא בוויכוח הציבורי בישראל, זה קורה בהקשר של תפקידן כמוסדות הוראה, כאשר מדובר על שכר לימוד, על עומס הוראה של מרצים או על מעמד המכללות בהשוואה לאוניברסיטאות. אין כמעט מודעות ציבורית ואין דיון ציבורי על תפקידן של האוניברסיטאות בייצור ובפיתוח ידע חדש, ועל הדרכים שבהן ידע זה מנוצל לטובת החברה והמשק. דו´´ח הוועדה בא לתקן גם עיוות זה והוא מיועד בעיקר לגיבוש המלצות ברמה העקרונית על מנת להסדיר את יחסי אוניברסיטאות- תעשייה : לנצל את הידע האוניברסיטאי לטובת החברה תוך שמירה על יכולת האוניברסיטאות לייצר ידע חדש. מטרת הדו´´ח היא גם להביא לכך שהאוניברסיטאות יתנו את דעתן על ההשפעה של מגעיהן עם התעשיה על החיים האקדמאיים.
 
ואלו המטרות של המלצות הוועדה:
להבטיח העברה יעילה של ידע בעל פוטנציאל יישומי מן האוניברסיטאות לתעשייה הישראלית.
להבטיח את קיומו והתפתחותו של מערך המחקר הבסיסי באוניברסיטאות.
להבטיח מדיניות ממשלה התומכת במטרות אלה