רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

דוח ועדת ההיגוי להערכת מצב המחקר הביו-רפואי בישראל

מצב המחקר הביו-רפואי בישראל והמלצות לקידומו

"המחקר הביו-רפואי מבקש לרכוש ידע חדש שמטרתו להבין, למנוע, לאבחן, לזהות ולרפא מחלות ומוגבלויות ולקדם את בריאות האדם". (ההגדרה על פי המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית (NIH)).
מערך המחקר הביו-רפואי הוא גם הכוח המניע העיקרי בפיתוח תרופות ומכשור רפואי, ולכן הוא חשוב בפיתוח התעשייה הביוטכנולוגית והפרמצבטית, ומכאן שהוא רכיב חשוב בפיתוח הכלכלי של מדינה. למרות זאת בישראל אין מסגרת ארגונית שמתפקידה לנהל ולכוון את המחקר הביו-רפואי, על סוגיותיו הייחודיות, וגם אין לה המשאבים המתאימים לקידומו.

במסגרת תפקידה החליטה האקדמיה להקים ועדה לבדיקת מצב המחקר הביו-רפואי בישראל ולגבש המלצות לקידומו. נשיא האקדמיה פרופ´ מנחם יערי מינה ב-29 באוקטובר 2006 ועדה בראשותה של פרופ´ רות ארנון, סגנית נשיא האקדמיה, וניסח את מטרתה ואת תפקידיה כדלקמן:
• לסקור את היקפו של המחקר הביו-רפואי הבסיסי, את רמתו, את דרכי מימונו ואת השפעתם על רמת ביצועו, ולפי הצורך להציע הצעות לשיפור.
• לסקור את המחקר הביו-רפואי הקליני, את מידת שילובו במערך הרפואי והאקדמי ואת אופן ארגונו ומימונו. למפות את צורכי המדינה בתחום זה, ולפי הצורך להציע הצעות לשיפור.
• לבחון את המנשק בין המחקר הביו-רפואי לתעשייה הביוטכנולוגית והפרמצבטית בארץ ולאפיין את הגורמים המשפיעים על הניצול המרבי של תגליות וחידושים במערך המחקר הביו-רפואי לפיתוח התעשיות האלה.

את מערך המחקר הביו-רפואי ניתן לחלק לשלושה תת-תחומים, על פי מטרות המחקר:
1. המחקר הביו-רפואי הבסיסי - מטרתו להבין את תהליכי החיים, שהם היסוד לפיענוח הסיבות למחלות, ולאפשר גישה מדעית לטיפול בהם; מתבצע ברובו באוניברסיטאות.
2. המחקר הביו-רפואי הקליני - עוסק בדרך כלל במחקר בבני אדם: אוסף נתונים על מחלות ועל תגובתם של חולים לטיפולים שונים, ובא לאשר בבני אדם ממצאים שנמצאו במעבדה; מתבצע בבתי חולים.
3. המחקר הביו-רפואי התרגומי - מטרתו ליישם את הידע המצטבר בתהליך המחקר הבסיסי והקליני ולהביאו ליישום תעשייתי.

חברי הוועדה: פרופ´ רות ארנון (יו"ר), פרופ´ עודד אברמסקי, פרופ´ גבי ברבש, ד"ר אורה דר, פרופ´ אברהם הרשקו, פרופ´ יוסי קלפטר, פרופ´ יוסי מקורי, ד"ר אירית פנחסי, פרופ´ רמי רחימומוב ז"ל, פרופ´ ברכה רגר, פרופ´ מיכאל סלע, פרופ´ אורי זליגסון, פרופ´ גיורא שמחן, פרופ´ קרל סקורצקי, פרופ´ אלכס קינן (סגן יושב ראש), פרופ´ חרמונה שורק, ד"ר דוד פרידמן (מרכז).

הוועדה פעלה כ-15 חודשים, קיימה מפגשים תכופים, אספה חומר רקע רב וגבתה עדויות בישיבותיה ממגוון גדול של חוקרים, הן צעירים והן ותיקים; רופאים, ראשי מחלקות ומנהלים של בתי חולים; דקני הפקולטות הרלוונטיות באוניברסיטאות; אישים אחרים הפועלים בתחום המחקר הביו-רפואי. על פי כתב המינוי, הוועדה טיפלה בכל אחד משלושת התת-תחומים בנפרד, אך מתוך הבנה שהם משיקים זה לזה.
לוועדה היה יתרון ייחודי, שנוסף על הבדיקות וההערכות שהיא ביצעה היא גם נעזרה בשיפוטן ובהערותיהן של שלוש ועדות בדיקה חיצוניות ((Visiting Committee, שהורכבו ממדענים בעלי שם ומוניטין רב בקהילה המדעית הבין-לאומית.
בדוח המלא של הוועדה שלהלן מובאים ממצאי הוועדה והמלצותיה.
הדוח כולל שש המלצות עיקריות, ובראשן ההמלצה להקמת קרן מחקר חדשה, נפרדת מהקרנות הקיימות, לתמיכה במחקר הביו-רפואי. קרנות כאלה, שיוחדו לתמיכה במחקר הביו-רפואי, קיימות כיום ברוב ארצות העולם. הוועדה ממליצה על העמדת קרן שתגיע בחמש שנים להיקף של 100 מיליון דולר.
הקמת הקרן אמורה להרבות את המשאבים המושקעים במחקר הביו-רפואי ולהבטיח הקמתו וקיומו של מערך מחקר קליני איכותי בבתי החולים, החסר כיום. הקרן גם תאפשר ייזום מחקרים לכשיידרשו ותעודד מחקרים משותפים לחוקרים באוניברסיטאות ובבתי חולים. עוד היא מציעה להקים מנגנון באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שישקוד על זיהוי כיווני מחקר חדשים חשובים המתפתחים במהירות בעולם, ולדאוג לקידומם בישראל.

דוח הוועדה והמלצותיה אושרו בישיבת מועצת האקדמיה ביום 11.11.2008.