נשיאת האקדמיה מינתה בשנת 2011 שתי ועדות מטעם האקדמיה לבדיקת מימוש פוטנציאל הגז והנפט בארץ.
ועדת הבדיקה הראשונה הייתה ועדה בין-לאומית, שחבריה הם מטובי החוקרים בעולם. פניית האקדמיה אליהם נענתה מיד. בעקבות הגשת הדוח של הוועדה הוקמה ועדה ישראלית. זו ניתחה את הערות הדוח והכינה לפי מסקנותיו תכנית חירום אקדמית לאומית לנושא זה.
מינוי ועדות הבדיקה והגשת ההמלצות נעשו מתוקף תפקידה של האקדמיה על פי חוק תשכ"א-(1961) לייעץ לממשלה בנושאי מדיניות מדע. יש לציין שפעילות זו של ייעוץ מדעי-ממלכתי נעשית על ידי הקהילה המדעית בתהליך שמשתתפים בו עשרות מבחירי המדענים בישראל, בהתנדבות וללא משוא פנים.
מוקד הדיון הציבורי בישראל, שהתקיים בעקבות גילוי מאגרי הגז, היה בעיקרו השאלות הכלכליות והמשפטיות של הנושא. נקודה חשובה שנשארה ללא התייחסות הייתה שימור, טיפוח וקיום נכסי הלאום של מאגרים אלה על ידי הכשרתו של סגל מחקר והוראה ישראלי שאינו בנמצא היום.
הדוחות הועברו לעיונם של ראש הממשלה והשרים הרלוונטיים וכן לראשי הות"ת, האוניברסיטאות והקרן הלאומית למדע.
מתוך הדוחות עולה תמונת מצב חמורה הדורשת פעולה מידית. סקר של מצב המחקר וההוראה רלוונטיים בארץ שנעשה על ידי ועדת המומחים הבין-לאומית ביזמתה של האקדמיה, מצביע על פערי ידע גדולים ביותר בתחומים מרכזיים. בקהילה האקדמית כמעט שאין חוקרים עצמאיים בעלי שם בתחומים הדרושים. כמו כן חסר שיתוף מהותי של המערכת האקדמית הישראלית מצד הממשלה והתעשייה.
חלק גדול מהידע הגאולוגי חסוי ומצוי בידי הגופים המסחריים ואיננו זמין לקהילת המחקר בארץ. התכנית שהכינה הוועדה מכוונת ליצירת מוקדי ידע עצמאיים בתוך מערכת ההשכלה הגבוהה, אשר יכשירו כוח אדם לטובת מקבלי ההחלטות והתעשייה המקומית וכן יהיו מקור חסר פניות לידע שיעמוד לרשות הציבור. בגלל נקודת הפתיחה הנמוכה (של המצב הקיים) על היזמה להיות מידית ומובלת מגבוה, כך קבעה הוועדה.