DOI: https://doi.org/10.52873/Policy.2021.Wellbeing
לתקציר אינטראקטיבי של הדוח | לדוח המלא | English Version
איכות חיים טובה (well-being) היא שאיפתם של בני אדם רבים. ממשלות ומדינות שואפות להבטיח איכות חיים לתושביהן, ואף יש מי שיטענו שזו אמורה להיות תכליתן העליונה. אולם אין די בכך שהמדינה משגשגת ותושביה נהנים מרמת איכות חיים גבוהה אם אלה לא יוכלו להתקיים לאורך זמן. לפיכך על איכות החיים להיות בת-קיימה.
המדינה זקוקה לאבני בוחן למדידת איכות החיים של תושביה כדי שתוכל לפעול לשיפורה. ממשלת ישראל הצטרפה למדינות רבות בעולם ואימצה בשנת 2015 אוסף מדדים מקיף למצב איכות החיים בישראל, ולמן שנת 2016 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את המדדים האלה מדי שנה.
כדי להשלים את פיתוח מדדי איכות החיים לישראל ולקבוע גם את המדדים לקיימותה פנו אל האקדמיה המשרד להגנת הסביבה, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וקרן יד הנדיב בבקשה שתקים ועדת מומחים שתגבש המלצות בעניין זה. הפנייה אל האקדמיה נעשתה מתוקף תפקידה על פי חוק "לייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית". ואכן, נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן מינתה את הוועדה במרס 2017, וחבריה הם חוקרים מתחומים שונים של מדעי החברה. בדוח זה מובאות מסקנותיה.
יכולתה של מדינת ישראל לאפשר לתושביה איכות חיים טובה תלויה במשאבים או במלאי ההון העומדים לרשותה, ובייחוד במשאביה הכלכליים, הטבעיים, האנושיים, החברתיים והתרבותיים. בליבו של דוח זה עומדים מיפוי של משאבים אלה והמלצה לדרך מדידתם.
לתקציר אינטראקטיבי של הדוח | לדוח המלא | English Version
סקירות רקע
לצורך פריסת התשתית המדעית לעבודתה קיבלה הוועדה על פי הזמנתה שש סקירות מומחים.