ועדת ההיגוי הלאומית להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרסמה דוח הממליץ על הקמת תוכנית לאומית שתענה על הצורך הגובר במחקר הים ומשאביו. התוכנית המוצעת מתפרסת על פני חמש שנים, ומטרתה לקדם את כלל תחום מדעי הים בישראל בתקציב מוערך של כ-250 מיליון שקל. על פי הדוח, תוכנית זו תציב את ישראל בשורה אחת עם מדינות שכנות ואחרות שהשקעתן בחקר הים והשימוש במשאביו גדלים בהתמדה.

 

מטרת ועדת ההיגוי, בראשותו של חבר האקדמיה פרופ' צבי בן-אברהם, הייתה למפות את המצב הקיים, לבצע הערכה של החוזקות, של החולשות ושל החסרים במדעי הים בישראל, ולגבש תוכנית אסטרטגית לאומית אקדמית לתחום מדעי הים בישראל. הוועדה, שחברים בה חוקרים בכירים ממגוון המוסדות האקדמיים בישראל וחוקר בכיר מחו"ל, נפגשה עם חוקרים, עם ראשי מכוני מחקר ועם ראשי גופים העוסקים בחקר הים בישראל כדי ללמוד על מצב המחקר בארץ. נוסף על כך, הוועדה ערכה סקר מקיף בקרב החוקרים בתחום בישראל ופרסמה את תוצאותיו בדוח שפורסם.

 

הוועדה ממליצה על השקת תוכנית אקדמית לאומית בתחום מדעי הים, שתכלול את הפעולות האלה:

1. עיבוי וחיזוק של הקהילה המדעית וההנדסית העוסקת במחקר אקדמי בסיסי ויישומי בתחומי מדעי הים באמצעות גיוס חברי סגל חדשים, שיתופי פעולה עם חברי סגל מתחומים אחרים והגדלת מספר המשתלמים בתארים גבוהים ובבתר-דוקטורט.

2. הרחבת ההכשרה בנושאי מדעי הים ופתיחתה לסטודנטים מתחומים טכנולוגיים מתקדמים וכן לסטודנטים ממדעי החברה והרוח. ההכשרה תכלול גם סגל טכני ייעודי.

3. העמדת התשתית המחקרית הנדרשת לביסוס מדינת ישראל כמובילה בתחום מדעי הים לרשות החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה ובתעשייה והעמדת משאבים הנדרשים לביצוע מחקרים העומדים בדרישות תחרותיות של חדשנות ומצוינות.

4. פיתוח הממשקים הרלוונטים של האקדמיה עם התעשייה ועם משרדי הממשלה: שיתוף בתשתיות ובמוקדי מחקר, קידום שיתופי פעולה, שיתוף והעברת ידע ועידוד השקעות חיצוניות במחקר אקדמי בתחום, הן לצורך פיתוח כלכלי של מדינת ישראל והן ליצירת הזדמנויות עבור הקהילה האקדמית.

 

כל אלה יתבצעו באמצעות יצירת מסלולי מימון ייעודיים למדעי הים על בסיס מצוינות מדעית.

 

חקר הים מאופיין ברב-תחומיות ובשימוש בתשתיות מחקר מורכבות ויקרות, ויש חשיבות לאומית רבה בחיזוק תשתיות מחקר אלה ובעיבויָן. הוועדה ממליצה לקדם חקיקה שתקצה שיעור מסוים מקרן הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט למימון הפיתוח ארוך הטווח של מדעי הים בישראל, כמקובל במדינות אחרות (למשל דנמרק ונורווגיה).

פרופ' צבי בן-אברהם – יושב ראש, חבר האקדמיה, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה

ד"ר לאה בם – חברת המועצה להשכלה גבוהה

פרופ' קולין בראונלי – אוניברסיטת סאות'המפטון, אנגלייה

פרופ' חזי גילדור – האוניברסיטה העברית בירושלים

פרופ' גיתי יהל – המרכז האקדמי רופין

פרופ' דניאל ויס – חבר האקדמיה, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

פרופ' יוסי לויה – חבר האקדמיה, אוניברסיטת תל אביב

ד"ר איציק מקובסקי – אוניברסיטת חיפה, המרכז לחקר הים התיכון ע"ש ליאון צ'רני בחיפה

פרופ' אורית סיון – אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

פרופ' מעוז פיין – המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת, אוניברסיטת בר-אילן

פרופ' ינון רודיך – מכון ויצמן למדע

 

1. מיפוי כלל הגופים הפעילים בתחום מדעי הים.

2. איסוף וריכוז של נתונים על המצב הקיים, על תוכניות עתידיות לפיתוח התחום ולהכשרת חוקרים בתחום.

3. בחינת שיתופי פעולה מדעיים בין הגופים השונים העוסקים במחקר מדעי הים וקידומם.

4. בחינת תחומי מחקר חדשים ומתפתחים בתחום חקר הים.

5. בחינת השימוש בתשתיות לאומיות לקידום היכולות של הקהילה המדעית בתחום חקר הים.

6. בניית תוכנית אסטרטגית לאומית לתחומי מחקר בנושאי הים.