רשימת קיצורי מקלדת
צור קשר | English
שנה גודל כתב: + -

שלושה חוקרים ישראלים מצטיינים זכו בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בסך 100,000 דולר כל אחד

קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה למדעים של ניו יורק הכריזו היום (ד') על הזוכים במחזור הראשון של פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל. הפרסים יחולקו בטקס חגיגי שיתקיים בירושלים ב-4 בפברואר 2018.
29/11/2017
קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה למדעים של ניו יורק הכריזו היום על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל. פרסי בלווטניק חולקים כבוד למדענים ולמהנדסים צעירים ומביעים, באמצעות ציון הישגיהם יוצאי הדופן, הכרה בהבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד ועידוד חדשנותם המחקרית.
 
תוכנית פרסי בלווטניק למדענים צעירים נוסדה ב-2007 בארה"ב. זו תוכנית הדגל של קרן משפחת בלווטניק והיא מנוהלת על ידי האקדמיה למדעים של ניו יורק. השנה יוענקו הפרסים לראשונה בישראל, בשיתוף עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. שלושה מדענים ומהנדסים צעירים יקבלו כל אחד מענק בלתי מוגבל בסך 100,000 דולר – מהפרסים הגדולים ביותר שהוענקו לחוקרים בתחילת דרכם.
 
על 47 המועמדים לפרס, מחברי הסגל המבטיחים ביותר באוניברסיטאות ישראל עד גיל 42, המליצו האוניברסיטאות. ועדות השיפוט המדעיות בחרו שלושה זוכים מצטיינים משלושה תחומים - מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה וכימיה.
 
עם חברי ועדת הפרס נמנים פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן יושבי ראש הוועדה פרופ' אהרן צ'חנובר, חבר האקדמיה וחתן פרס נובל, ואליס רובינשטיין, נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים של ניו יורק. בוועדות המקצועיות שבחרו את המועמדים בכל אחד משלושת התחומים נכללו מדענים מובילים מישראל ומהקהילה המדעית הבין-לאומית.
ואלה חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2018:

ד"ר עודד רכבי (36), מרצה בכיר במחלקה לניורוביולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב
 
עבודתו פורצת הדרך של ד"ר רכבי חשפה מנגנונים וחוקים חדשים של הורשה שאינם תלויים בשינויים ברצף ה-DNA (הורשה של מולקולות RNA). מנגנוני ההורשה האלה בין היתר מאפשרים לתכונות נרכשות לעבור מדור לדור. מחקריו יכולים לעזור לנו להבין כיצד תכונות מורכבות ומחלות עוברות בתורשה - צעד ראשון לקראת טיפול במחלות רבות שבהן לא זוהו גורמים גנטיים.
 
ד"ר צ'רלס דיזנדרוק (37), פרופסור משנה, הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
ד"ר דיזנדרוק הוא מומחה בתחום ההולך וגדל של "מכנוכימיה", שבו כוח מכני משמש להנעת תגובות כימיות. באמצעות מכנוכימיה ניתן לפתח חומרים "חכמים" אשר מגיבים למאמץ מכני ומדווחים על פגיעה מכנית ברמה המולקולרית, ואף מסוגלים לתקנה בצורה אוטונומית.
 
פרופ' ענת לוין (39), פרופסור-חבר, הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
 
מחקרה של פרופ' לוין הניב גילויים חדשניים בתחום המתפתח של צילום חישובי, אשר משתמש בטכניקות חישוביות לפיתוח יכולות הדמיה חדשות המצליחות לגבור על מגבלותיהן של מערכות אופטיות מסורתיות (ומערכות הדמיה אחרות). מחקרה מיושם בין היתר בשיטות לחידוד תמונות שהיטשטשו מרעידה של המצלמה בידי הצלם או מבעיות פוקוס, בהוספת צבע לתמונות ישנות שצולמו בשחור-לבן, ביצירת מסכי תלת-ממד המאפשרים חוויית צפייה ריאלית יותר ועוד.
 
"שלושת הצעירים יוצאי הדופן הללו מגלמים את הרוח החדשנית ואת העומק המדעי של המוסדות האקדמיים והמחקריים בישראל", ציין לן בלווטניק, מייסד ויו"ר Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק, "עבודתם של החוקרים המבריקים הללו תקדם את המדע ברחבי העולם לדורות הבאים".
 
פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ציינה: "פרסי בלווטניק ממלאים את הצורך בהכרה ובתמיכה במדענים צעירים בישראל שהגיעו להישגים מדעיים יוצאי דופן. ועדות השיפוט המדעיות נדרשו למשימה מאתגרת כדי לזהות את החוקרים הבולטים ביותר בקרב עשרות חוקרים צעירים מצטיינים".
 
אליס רובינשטיין, נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים בניו יורק, אמר כי "באמצעות איתור החוקרים המבטיחים ביותר בישראל והתמיכה בהם, הפרסים הללו לא רק יעניקו השראה לילדי ישראל לבחור בקריירה מדעית, אלא גם יאפשרו לצעירים המבריקים והטובים ביותר בישראל להיות חלק מהקהילה הבינלאומית של פרסי בלווטניק, אונליין ופנים-אל-פנים, וייצרו שיתופי פעולה גלובאליים בעלי השפעה חסרת תקדים. יתרה מזאת, באמצעות הרשת העולמית של האקדמיה למדעים של ניו יורק, ההישגים המדעיים של ישראל יזכו לבולטות אף רבה יותר מכפי שהם זוכים לה כיום".
 
פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בירושלים ב-4 בפברואר 2018. חתני הפרס יצטרפו לרשת של עמיתיהם כחברים בקהילת המדענים של בלווטניק, המונה כיום למעלה מ-220 זוכי פרסי בלווטניק מן התכנית האמריקאית, בת העשור. חתני הפרס יזכו גם הם להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק בניו יורק המתקיים מדי קיץ, אליו מתכנסים החוקרים להחליף רעיונות חדשים וליצור שיתופי פעולה חוצי דיסציפלינות.
 
על אודות פרסי בלווטניק למדענים צעירים

פרסי בלווטניק למדענים צעירים, שייסדה ב-2007 קרן משפחת בלווטניק ומנהלת האקדמיה למדעים של ניו יורק, הוענקו תחילה למדענים ולמהנדסים מצטיינים במדינות ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט. בשנת 2014 הם הפכו לפרסים לאומיים ומוענקים מאז מדי שנה לזוכים מכל רחבי ארה"ב. למעלה מ-2,900 מדענים מכ-280 מוסדות אקדמיים בארה״ב הוגשו במהלך השנים כמועמדים לפרסי בלווטניק למדענים צעירים, ומהם זכו יותר מ-220 מדענים.

בשנת 2017 הושקו הפרסים גם בבריטניה, לקידום הכרה בחברי סגל צעירים - מדענים ומהנדסים - מסקוטלנד, ווילס, צפון אירלנד ואנגליה.
 
על אודות קרן משפחת בלווטניק

קרן משפחת בלווטניק תומכת באופן פעיל במוסדות מובילים בתחומי החינוך, המדע, התרבות והצדקה בארה"ב ובעולם כולו, ובכלל זה בבריטניה ובישראל. בראש הקרן עומד התעשיין והפילנטרופ האמריקאי לן בלווטניק. מר בלווטניק הוא המייסד והיו"ר של Access Industries, קבוצה פרטית אמריקאית המנהלת השקעות גלובליות במגוון ענפים: משאבי טבע וכימיקלים, מדיה ותקשורת, נדל"ן, טכנולוגיה ומסחר מקוון. בין היתר, מחזיקה הקבוצה בבעלותה את קבוצת כלל תעשיות הישראלית. למידע נוסף: www.accessindustries.com
 
על אודות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
 
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בתחום המדע בישראל. האקדמיה נוסדה על פי חוק ב-1961 ופועלת כמרכז לאומי למדע ישראלי בכל תחומי המדעים, החברה והרוח.
 
האקדמיה מונה 125 חוקרים וחוקרות נבחרים הפועלים בשתי חטיבות – חטיבת מדעי הרוח וחטיבת מדעי הטבע. משימתה היא קידום מצוינות מדעית ישראלית, ייעוץ לממשלה בעניינים של מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, פרסום מחקרים שיש בהם כדי לקדם את המדע, ושמירה על קשר פעיל עם הקהילה המדעית הבינלאומית.
 
על אודות האקדמיה למדעים של ניו יורק

האקדמיה למדעים של ניו יורק היא ארגון עצמאי ללא מטרת רווח שהוקם ב-1817 ומאז פועל להניע פתרונות חדשניים לאתגרי החברה באמצעות קידום מחקר, חינוך ומדיניות בתחומי המדעים. באמצעות למעלה מ-20 אלף חברים מ-100 מדינות ברחבי העולם, האקדמיה יוצרת קהילה גלובלית של מדע לטובת האנושות. למידע נוסף: www.nyas.org או ב-Twitterי@NYASciences.
 
לעמוד הראשי