בימים 12–13 בנובמבר 2019 קיימו האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והאקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים (לאופולדינה) בירושלים סימפוזיון משותף בנושא ארכאולוגיה חישובית, בהשתתפות חוקרים ומתכנתים העוסקים בתחום משתי המדינות.

 

אחד-עשר חוקרים מגרמניה ותשעה חוקרים מישראל דיברו בסימפוזיון, ובסך הכול השתתפו בו כ-40 איש, בהם חוקרים ותלמידי מחקר. בראש ועדת ההיגוי היו פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' ריינהרט פרץ' (Förtsch) מהמכון הארכאולוגי הגרמני.

 

נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן פתחה את הסימפוזיון בברכות. אחריה נשא ברכות ד"ר יאן ניסן (Nissen) מהמחלקה לקשרים בין-לאומיים בלאופולדינה. שניהם שיבחו את שיתוף הפעולה ההדוק והפורה בין שתי האקדמיות.

 

במהלך הדור האחרון פנתה הארכאולוגיה יותר ויותר אל המדעים המדויקים ומדעי הטבע, ובכלל זה השימוש בשיטות ממתמטיקה וממדעי המחשב. הסימפוזיון שיקף את הישגי המחקר בתחום זה בישראל ובגרמניה. הוא הציג מחקר בתחומים כמו טיפולוגיה של אומנות, ניתוח טקסטים, תיעוד ממצאים, גישות חישוביות לבעיות של כרונולוגיה ושימוש בגישות מתחום הבינה המלאכותית בארכאולוגיה.

 

 

בתמונה: ד"ר יאן ניסן מהמחלקה לקשרים בין-לאומיים בלאופולדינה ונשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן

 

 בתמונה: משתתפי הסימפוזיון הישראלי-גרמני בנושא ארכאולוגיה חישובית