רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

הוכרזו הזוכים בפרסי בלווטניק למדעים צעירים לשנת 2020

פרסי בלווטניק למדענים צעירים מוענקים זו השנה השלישית בישראל: שלושה חוקרים צעירים ממכון ויצמן למדע יזכו כל אחד במענק בסך 100 אלף דולר בשל תגליות פורצות דרך
 
27/01/2020
קרן משפחת בלווטניק, האקדמיה למדעים של ניו יורק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הכריזו היום (27 בינואר 2020), זו השנה השלישית, על הזוכים בפרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2020.
 
פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים צעירים ומבטיחים בשל הישגיהם יוצאי הדופן, חדשנותם המחקרית וההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הפרסים מוענקים לחוקרים עד גיל 42 עבור מחקרים פורצי דרך בשלושה תחומים - מדעי החיים, כימיה, ומדעי הפיזיקה וההנדסה.
 
פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל לשנת 2020 יוענקו בטקס חגיגי שיתקיים בירושלים ב-ד' בניסן תש"ף, 29 במרץ 2020. הזוכים יצטרפו לקבוצה מובחרת של צעירים וצעירות ישראליים, מאוניברסיטת תל אביב, מהטכניון וממכון ויצמן למדע, אשר זכו בפרסי בלווטניק בישראל החל משנת 2017. כמו כן, חתני הפרס יצטרפו לקהילת המדענים הבינלאומית של בלווטניק, המונה עד כה 294 חברים מרחבי העולם. הם יזכו להשתתף מדי קיץ בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק בניו יורק, שבו מתכנסים חתני הפרס בעבר ובהווה כדי לחלוק רעיונות חדשים וליצור שיתופי פעולה חוצי-תחומים.
 
ואלה חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2020:
  • במדעי הפיזיקה וההנדסה: ד"ר גיא רוטבלום (39), פרופ' חבר במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, מכון ויצמן למדע.
  • במדעי החיים: ד"ר איגור אוליצקי (39), מדען בכיר, המחלקה לבקרה ביולוגית, מכון ויצמן למדע.
  • בכימיה: ד"ר עמנואל לוי (39), מדען בכיר, המחלקה לביולוגיה מבנית בפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע.

"הכרה ותמיכה במדענים מבטיחים בשלבי הקריירה המוקדמים שלהם חיוניות על מנת להבטיח שימצו באורח מירבי את כשרונותיהם ואת ההשפעה של מחקריהם בעתיד", מסר לן בלווטניק, מייסד ויו"ר Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק. "מזה עשורים אחדים ישראל היא מעצמה של פריצות דרך מדעיות וחדשנות טכנולוגית. שלושת המדענים הצעירים הזוכים בפרס הם דוגמא מצוינת לפוטנציאל העצום של הכישרון המדעי הישראלי".

 
אליס רובינשטיין, נשיא האקדמיה למדעים של ניו יורק, מסר: "החל מחקר אזורים לא מוגדרים של הגנום האנושי ומיפוי ארגון החלבון של התאים, ועד לשיפור האבטחה והיעילות של מחשוב הענן, חתני פרסי בלווטניק השנה יצרו שיטות חדשות לקידום תחומי המחקר שלהם והחברה בכללותה. אנו נרגשים עבור מכון ויצמן למדע על הכבוד שהוא זוכה לו בשנת 2020".
 
פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ציינה כי "יחד עם קרן משפחת בלווטניק והאקדמיה למדעים של ניו יורק, אנו שמחים להוקיר את המדענים הישראליים המצוינים הללו על הישגיהם. ההתמדה, הנחישות והמסירות בצד הכישרון הגדול הביאו אותם לפרוץ את גבולות המדע, ולזכות בהכרה של הפרס היוקרתי הזה".
 
השנה הוגשו 36 מועמדים ומועמדות לפרס משבע אוניברסיטאות בישראל. חברי המועצה המדעית של הפרס, בהם נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ויושבי ראש הוועדה – חתן פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר ונשיא האקדמיה למדעים של ניו יורק, הוזמנו גם הם להציע מועמדים. ועדת שיפוט הכוללת מדענים מובילים בישראל מכל קטגוריה בחרה באופן עצמאי את שלושת הזוכים.
על אודות הזוכים ומחקריהם:
 
מדעי הפיזיקה וההנדסה:
 
ד"ר גיא רוטבלום, פרופ' חבר במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית, מכון ויצמן למדע
 
בעידן המידע המודרני של מיחשוב ענן, "ביג דאטה", בינה מלאכותית ולמידת מכונה, צצו סוגיות חדשות הנוגעות לפרטיות וביטחון מידע. ד"ר גיא רוטבלום מפתח תיאוריות המתמודדות עם הסוגיות הבוערות הללו ועם החששות החברתיים שהן מעוררות. עבודתו לא רק שקידמה את ההבנה שלנו לגבי המגבלות הבסיסיות של מערכות מיחשוב הענן ושיטות למידת מכונה, אלא גם השפיעה על התפתחותם של אלגוריתמים ופרוטוקולים חדשים בתחומים הללו. למשל, הוא פיתח תיאוריה המאפשרת לאמת ביעילות חישובים שבוצעו בענן, אשר השפיעה על הפיתוח המתמשך של פרוטוקולים של אימות. הוא פיתח גם אלגוריתם חדשני המונע דליפה של מידע פרטי ורגיש ממערכי ביג-דאטה כמו רשומות רפואיות או נתוני מפקד אוכלוסין.
 
מדעי החיים:
 
ד"ר איגור אוליצקי, מדען בכיר, המחלקה לבקרה ביולוגית, מכון ויצמן למדע
 
ד"ר איגור אוליצקי חוקר אזורים לא ממופים בגנום האנושי ובודק כיצד סוג מיוחד של מידע גנטי – מולקולות RNA ארוכות לא-מקודדות (IncRNA) – משפיע על בריאות האדם. להבנה כיצד, מתי והיכן מולקולות IncRNA פעילות בגופנו יש השלכות מהותיות על פיתוח תרופות חדשות ועל טיפול במחלות. מולקולות ה- IncRNA ייחודיות, מכיוון שבניגוד למולקולות RNA רגילות הן אינן מכילות מידע לייצור חלבונים. תפקידן העיקרי הוא לשלוט בביטוי של גנים שונים. ד"ר אוליצקי פיצח את האופן שבו מולקולות IncRNA פועלות בתאים ובאורגניזמים באמצעות שילוב שיטות ניסוי חדשניות ופיתוח אלגוריתמים חישוביים. בדרך זו הוא גילה באופן יצירתי את הפוטנציאל לשימוש במולקולות IncRNA הן כאמצעים מרפאים והן כמטרות שעשויות לסלול את הדרך לטיפול במחלות כמו סרטן, פגיעות מוחיות ואפילפסיה.
 
כימיה:
 
ד"ר עמנואל לוי, מדען בכיר, המחלקה לביולוגיה מבנית בפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע
 
תהליכי חיים מבוססים על כוריאוגרפיה מורכבת בין עשרות מיליוני חלבונים המהווים את התשתית של תאים. ההתקדמות הטכנולוגית האחרונה חשפה את רשימת החלבונים הקיימים בתאים ואורגניזמים שונים. עם זאת, הבנת האופן בו אבני הבניין הללו מתאספות ועובדות יחד זו משימה מאתגרת במיוחד. ד"ר לוי פיתח גישות חדשניות לחקור את החלבונים ואת המבנה שלהם בתאים, במיוחד ביחס לאופן בו מוטציות יכולות לעורר צברי חלבון חדשים. ממצאיו מראים כי מכלולי חלבון חדשים נוצרים לעיתים קרובות במהלך האבולוציה, גם בבריאות וגם בחולי. בנוסף, לוי פיתח מתודולוגיות חישוביות וביוכימיות שמאפשרות להסביר את העקרונות השולטים בארגון העצמי של חלבונים, וכך ייצר רעיונות מקוריים וכלים משמעותיים למחקר ולהבנה של התשתית המולקולרית של תאים חיים.
 
על אודות פרסי בלווטניק למדענים צעירים
פרסי בלווטניק למדענים צעירים, אשר נוסדו ב-2007 על ידי קרן משפחת בלווטניק ומנוהלים על ידי האקדמיה למדעים של ניו יורק, מוקירים מדענים ומהנדסים צעירים מבטיחים באמצעות ציון הישגיהם יוצאי הדופן, הכרה בהבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד ועידוד חדשנותם המחקרית במענק שאיננו מוגבל למימון מחקר. הפרסים נוסדו בניו יורק והוענקו תחילה למדענים ולמהנדסים מצטיינים במדינות ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט. בשנת 2014 הפכו לפרסים לאומיים ומוענקים מאז מדי שנה לזוכים מכל רחבי ארה"ב. עם כינון הפרסים בישראל - בשיתוף עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים – ובבריטניה בשנת 2017, מונה כיום קהילת חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים 294 מדענים ומהנדסים, אשר יחד זכו בלמעלה מ-9 מיליון דולר.
 
על אודות קרן משפחת בלווטניק
קרן משפחת בלווטניק תומכת באופן פעיל במוסדות מובילים בתחומי החינוך, המדע, התרבות והצדקה בארה"ב, בבריטניה, בישראל וברחבי העולם. בראש הקרן עומד לן בלווטניק, תעשיין ופילנתרופ בינלאומי. מר בלווטניק הוא המייסד והיו"ר של Access Industries, קבוצה פרטית אמריקאית המנהלת השקעות גלובליות במגוון תחומים: משאבי טבע וכימיקלים, מדיה ותקשורת, נדל"ן, הון סיכון/טכנולוגיה, בידור, ביוטק ועוד. בין היתר, מחזיקה הקבוצה בבעלותה את קבוצת כלל תעשיות הישראלית.
 
על אודות האקדמיה למדעים של ניו יורק
האקדמיה למדעים של ניו יורק היא ארגון עצמאי ללא מטרת רווח שהוקם ב-1817 ומאז מחויב לקידום המדע, הטכנולוגיה והחברה ברחבי העולם. באמצעות למעלה מ-20 אלף חברים ב-100 מדינות ברחבי העולם, האקדמיה יוצרת קהילה גלובלית של מדע לטובת האנושות.
המשימה המרכזית של האקדמיה היא לקדם את הידע המדעי, להשפיע באופן חיובי על האתגרים הגלובליים המשמעותיים של החברה באמצעות פתרונות המבוססים על מדע, ולהגדיל את מספר האנשים החשופים למדע בחברה כולה.
למידע נוסף: www.nyas.org או ב-: Twitter @NYASciences.
 
למידע נוסף על פרסי בלווטניק:
www.blavatnikawards.org ; Facebook; Twitter @BlavatnikAwards
לעמוד הראשי