" קצב האירועים מסחרר ומפחיד... הזעקה שצריכה להישמע היום היא של חוסר הרציונליות המשווע של ההנהגה… חזרו בכם מהכוונה לפרום את האיזון העדין שבין הרשויות, תוך השארת האזרח הפשוט והמיעוטים שבתוכנו חסרי הגנה משפטית... בטלו את התוכניות ההרסניות, כל עוד אפשר" קרא נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בפתיחת הרצאת בובר השנתית.

 

נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' דוד הראל, הביע אתמול (ראשון, 22 בינואר) את דאגתו הרבה מ"חוסר הרציונליות המשווע של ההנהגה", ואמר כי להמשך התהליכים תהיינה בבירור השלכות הרסניות על החינוך והתרבות של מדינת ישראל וכפי הנראה גם על עוצמתה המדעית. פרופ' הראל הביע את דאגתו כי יגיע יום בו חברות וחברי האקדמיה למדעים ייבּחרו על פי אמות מידה של יישור קו עם הממשלה והתנהלותה, וכי יתכן אפילו שחברוּתם באקדמיה של אלה שכבר נבחרו אליה אך אינם עומדים בקריטריון הזה - תבוטל.

 

הדברים נאמרו במסגרת דברי הפתיחה של הרצאת בובר השנתית שקיימה האקדמיה במשכנה בירושלים, אותה נשא השנה זוכה פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן, ואשר עסקה ברעשים בקבלת החלטות.

 

"דווקא היום – איננו יכולים לשתוק, ומוטלת עלינו החובה להציף את מה שמדאיג אותנו בהתנהלות של מקבלי ההחלטות, ולחוות את דעתנו. האקדמיה למדעים אינה בנויה לשבות, יש לה בסך הכל כמה עשרות עובדים, וכמובן שאין לנו קאדר של סטודנטים שיכולים להפגין ולזעוק. אבל אנחנו יכולים, וחייבים, לדבר – ולייעץ. ואכן, ייעוץ למקבלי ההחלטות במדינה היא אחת המטלות המרכזיות שלנו על פי חוק האקדמיה, וזאת לא רק במדעי הטבע אלא גם במדעי הרוח והחברה, הכוללים מעצם טבעם תרבות, ידע, חינוך, והנחלת ערכים נאורים. העצה שלי לממשלה היום אינה ניתנת כתוצאה מתהליך הייעוץ הרגיל של האקדמיה בעתות שגרה...אין לנו הזמן לזה. קצב האירועים מסחרר ומפחיד, ואני מרגיש חובה להגיב כבר היום....הזעקה שצריכה להישמע היום היא של חוסר הרציונליות המשווע של ההנהגה. של הממשל.

 

"גדולים וטובים ממני הגדירו את מהלכי הממשלה בשבועות האחרונים במלים קשות: הרס, פוגרום, פיגוע, ושוב הרס. ואת התקופה במלים קשות לא פחות: רדת החשיכה, התדרדרות אל פי תהום, פרימת המארג החברתי/משפטי/כלכלי של המדינה, הזמן השחור, ועוד. איני יכול לחוות דעה אחראית לגבי ההגדרות האלה, כמובן, אבל מה שכן אוכל לומר הוא שלהמשך התהליכים תהיינה בבירור השלכות הרסניות על החינוך והתרבות של מדינת ישראל, כפי הנראה גם על עוצמתה המדעית, אבל ללא כל ספק על הערכים שבבסיס הקמתה.

 

"האקדמיה למדעים אינה אמורים לייעץ לממשלה רק בענייני סייבר, חישוב קוונטי, בטחון תזונתי ומשבר האקלים. חינוך, תרבות ומוסר אינם מחוץ למנדט של האקדמיה, אלא בליבתהּ, כמו בכל אקדמיה במדינה דמוקרטית, נאורה וליברלית.

 

"אם התהליך הנוכחי יימשך בכיוון שבו הוא הולך, ובמהירות הבלתי נתפסת של התקדמותו, ייפגעו לדעתי לא רק מערכות המשפט, הכלכלה והגנת האזרח. אין להוציא מכלל אפשרות התערבות בחופש המחשבה האקדמי, ופגיעה הרת אסון בתקציבי המחקר וההשכלה הגבוהה. אחרי ככלות הכל, יש לנו שר אוצר שקבע בראיון ש"האבולוציה היא פארסה". כנגד פגיעות מפורשות שכאלה במחקר המדעי ובהשכלה הגבוהה אלחם במלוא כוחי.

 

"התהליך לא יפסח בהכרח גם על הגוף הזה שלנו – שנשיאו הראשון היה מרטין בובר הגדול. לא הזוי לדמיין שיגיע יום בו חברות וחברי האקדמיה למדעים ייבּחרו בין השאר על פי אמות מידה של יישור קו עם הממשלה והתנהלותה. ויתכן אפילו שחברוּתם באקדמיה של אלה שכבר נבחרו אליה, אך אינם עומדים בקריטריון הזה, תבוטל.

 

"אז הנה העצה שברצוני לתת לממשלה, גם בתור אזרח מן השורה, אך בעיקר מתוקף תפקידי באקדמיה, על פי חוק: רדו מזה. בצעו נסיגה. הפסיקו את המהפכה, ובטלו את התכניות ההרסניות, כל עוד אפשר. חזרו בכם מהכוונה לפרום את האיזון העדין שבין הרשויות, תוך השארת האזרח הפשוט והמיעוטים שבתוכנו חסרי הגנה משפטית. ואנא, בטלו את הפיצול של מערכת החינוך והעברת נתחים משמעותיים ממנה לידי אנשים שפתיחות, סובלנות ואהבת האדם באשר הוא אדם, מהם והלאה. בִּמקום זה, הציבו בראש מעייניכם חתירה עיקשת למדינה של אמת; מדינה מוסרית ואתית, שהתנהלותה תהיה מבוססת על חינוך נאות של אזרחיה לערכים בסיסיים, אשר אמורים להיות מובנים מאליהם במדינה נאורה: קידמה, שוויון אזרחי מלא, זכויות הפרט – כל פרט – חירות, צדק, שמירת החוק, וכמובן שלום.

 

"סיכום העניין....מה שאנו רואים היום היא התנהגות בלתי רציונלית בעליל של מקבלי ההחלטות בישראל, אשר אינה כלל ועיקר לטובת המדינה. להיפך. יש להפסיקה לאלתר, ויפה שעה אחת קודם," דברי פרופ' הראל.