פרופ" מלאכי בית-אריה ופרופ" חיים סידר
מחר יום שלישי, ד" של חנוכה (23/12/2003) בטקס חגיגי בבית נשיא המדינה מר משה קצב, מצטרפים שני פרופסורים לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
האקדמיה, הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל, נוסדה על פי חוק ב- 1960. מטרתה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית ולייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.
85 חוקרים נמנים עם חברי האקדמיה, מהם 48 ממדעי הטבע ו - 37 ממדעי הרוח והחברה.
פרופ" מלאכי בית-אריה (מב"א) הוא פרופסור מן המניין לקודיקולוגיה ולפליאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקד על הקתדרה ע"ש לודוויג יסלזון. נולד בישראל ב- 1937 ועשה את לימודיו באוניברסיטה העברית (מדריכו לעבודת הדוקטורט בפילוספיה יהודית וקבלה היה פרופ" גרשם שלום).
תרומתו הייחודית של מב"א למדעי היהדות, למדעי הרוח ולתרבות הישראלית והיהודית בכלל, מתבטאת בכך שייסד, הציב את התשתית השיטתית ופיתח תחום דיסציפלינרי ואינטרדיסציפלינרי חדש המכונה: קודיקולוגיה עברית.
תחום הקודיקולוגיה העברית עוסק בספרים מימי-הביניים בצורת קודקס - כתבי-יד הכתובים באותיות עבריות שהופקו לפני המצאת הדפוס באופן ידני בכל מרחבי הפזורה היהודית - ובוחן אותם על רוב פניהם. בהפקת הספרים חברו יחד גורמים ואינטרסים מגוונים, גלויים ונסתרים, פיסיים וטכניים, גרפיים ואסתטיים, כלכליים ותפקודיים. החקירה השיטתית של כתבי-היד חשפה מסורות אזוריות מוצקות של טכניקות ההפקה והעיצוב השונות אלו מאלו והמשתנות במהלך התקופות. רבבות כתבי-היד העבריים ששרדו מימי-הביניים משמשים מקורות עיקריים למחקר בתחומים רבים של מדעי היהדות ורבים החוקרים הנזקקים להם. אולם עד לדור האחרון לא נחקרו מסורות ההפקה והעיצוב של כתבי-יד אלו בצורה שיטתית ולא הועמדו כלים מדויקים להערכת זמנם ומוצאם, מידע שחיוניותו רבה לכל העוסק בטקסטים שהשתמרו בכתבי-היד.
בבחירתו לחבר האקדמיה אמרו עמיתיו שהשיטות שהעמיד נותנות כלים בידי החוקרים להפיק מכתבי-יד, חלקם במצב פיזי רעוע נתונים על מקום וזמןהפקתם ומסייעות לשחזר חלקי ספרים מפוררים ולהשלים חיבורים אבודים. עוד נאמר כי הספרים שהוציא שבהן מוצגות דוגמאות מרהיבות של כתבים עבריים שונים - העשירו מאוד את חקר תרבות ישראל והעמיקו את המוניטין לכתב העברי ולספר העברי בארץ ובעולם.
הוא ייסד את מפעל הפאליאוגרפיה העברית, בחסות האקדמיה ובשיתוף המכון לחקר הטקסטים של המרכז הלאומי למחקר מדעי בצרפת.
פרופ" בית-אריה שימש בתפקידים ציבוריים שונים ובתוכם היה יו"ר המועצה לספריות ציבוריות שליד שר החינוך, מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי במשך 12 שנים.
מב"א פרסם 16 ספרים (חלקם בשיתוף עם עמיתיו) ולמעלה מ-100 מאמרים. הוא חבר מערכת בכתבי עת מדעיים יוקרתיים; ודוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בולוניה.
פרופ" חיים סידר - פרופסור מן המניין לביולוגיה מולקולרית בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. הוא נולד בבברוקלין ניו-ירק ב- 1943 ועלה לארץ ב- 1973; ואת לימודי התואר הראשון במתמטיקה עשה ב- MIT ובאוניברסיטת ניו-יורק סיים לימודי רפואה M.D).) ואת הדוקטורט במיקוביולוגיה.
פרופ" סידר הוא חוקר פורץ דרך בהבנת מנגנוני הביטוי והוויסות של הגנים, תהליכי המתילציה של הדנ"א ובחקר ההנדסה הגנטית. תרומותיו חדשניות ומכריעות בהבנת מבנה הכרומוזום ותהליך הכפלת הדנ"א ובגילוי המנגנונים המווסתים את ההתבטאות של הגנים הנושאים את המידע התורשתי. תרומה בולטת בהבנת הבקרה והמשמעות של תהליכי המתילציה של הדנ"א היה גילויו, ביחד עם עמיתו פרופ" אהרון רזין, את הריאקציה הכימית המבצעת את המודיפיקציה של הדנ"א, הבסיס לרבים ממנגנוני הבקרה בתא.
תרומתו רבה גם בבקרת רפליקציה של דנ"א כפונקציה של מבנה הכרומוזום, הוא פיתח שיטות למעקב מפורט אחרי אזורים בכרומוזום בהם מתבטאים הגנים .
בבחירתו לחבר באקדמיה אמרו עמיתיו כי עבודותיו הם בבחינת נכסי צאן ברזל בביולוגיה מולקולרית ותאית.
פרופ" סידר היה מן הראשונים שקידמו בארץ את הטכנולוגיה של בדיקות דנ"א ברפואה המשפטית, וסייע למשטרת ישראל להקמת מעבדתה הראשונה לזיהוי פלילי על סמך סממנים גנטיים.
פרופ" סידר פירסם כ- 100 מאמרים בכתבי העת החשובים בעולם ומשמש כעורך בעיתוני מדע יקרתיים.
בין היתר הוא חבר בארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית , ראש הקתדרה של הקרן הישראלית לחקר הסרטן; הוא חתן פרס הסטרין של האגודה הישראלית לביוכימיה וחתן פרס ישראל (תשנ"ט).
לפרטים: אביטל בר - דוברת האקדמיה: 02-5676228; 056-400993