רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

90 אקדמיות לאומיות למדע ברחבי העולם מגישות השבוע לממשלותיהן את הדוח הראשון של המועצה הבין-אקדמית

לפרטים
הדוח של - "Inventing a Better Future: Strategy for building Worldwide Capacities in Science & Technology"
הוגש לאחרונה למזכ"ל האו"ם ואומץ על ידו במסגרת "פרויקט המילניום לפיתוח 2015".
14/03/2004
פרטים
הדוח של - "Inventing a Better Future: Strategy for building Worldwide Capacities in Science & Technology"
הוגש לאחרונה למזכ"ל האו"ם ואומץ על ידו במסגרת "פרויקט המילניום לפיתוח 2015".
בדוח מוצגים נתונים המצביעים על פערים אדירים במספר המדענים והמהנדסים הממוצע באוכלוסיה וכן בתקציבי המו"פ בתמ"ג:
המדינות המפותחות והמתועשות מוציאות בין 1.5% - 3.8%;
ואילו רוב המדינות המתפתחות מוציאות פחות מ- 0.5% .
____________________________________________________
המלצת הדוח הראשון של IAC (InterAcademy Council) המועצה הבין-אקדמית, המתפרסם השבוע: חיזוק היכולת (capacities) המדעית והטכנולוגית במדינות העולם המתפתחות. בדוח מושם דגש על בניית יכולת זו באמצעות הקמת מכוני מחקר, גופים אקדמיים ואקדמיות לאומיות מקומיות בתוך אותן המדינות, שישמשו כלי ייעוץ לממשלותיהן וכגשר המעודד שת"פ בין המו"פ לתעשייה.
עוד קובע הדוח כי יש צורך דחוף לחלוק את הידע המדעי והטכנולוגי בין המדינות "שיש להן" ואלו "שאין להן", שהפער ביניהן הולך וגדל; ומטיל את האחריות על המדינות החזקות. אחד החידושים הוא הקריאה לגופים בינ"ל מרכזיים כבנק העולמי והאו"ם לתמוך בבניית היכולת המקומית.
הדוח מציע להקים קרנות חדשות למימון מרכזי-מצוינות (כ- 20 בכל אזור/מדינה) ולמחקר תחרותי.
המלצות הדוח מחולקות ל-5 פרקים: מדע, טכנולוגיה ופיתוח חברתי, הרחבת המשאבים האנושיים (כחלק מתהליך הקידמה והגלובליזציה), הקמת מכוני מחקר ברמה בינלאומית במדינות המתפתחות, מעורבות המגזר הפרטי (תעשייתי-כלכלי), מימון מכוון-מטרה לקידום מחקר והכשרה טכנולוגית.
"יוצרים עתיד חדש" הוא דוח המבטא את מחויבות האקדמיות למדעים החברות במועצה לספק ידע מדעי אמין בנושאים בוערים הנוגעים לכל אומות העולם" אומר פרופ" ברוס אלברטס, יו"ר (משותף) של IAC ונשיא האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים. ישראל נבחרה ברב קולות לאחת מ- 15 המדינות החברות בוועד-הפועל של IAC ( ר" הרחבה במסגרת).
בדוח מוצגים נתונים המצביעים על פערים אדירים בתקציבי המו"פ הלאומי (האזרחי): מדינות מפותחות ומתועשות (*) מוציאות בין 1.5% - 3.8% מהתמ"ג על מו"פ; ואילו הודו מוציאה - 1.2%, ברזיל - 0.91%, סין - 0.69%, ורוב המדינות המתפתחות מוציאות פחות מ- 0.5% .
(* מדינת ישראל, נמצאת במיקום גבוה ביניהן. בנתוני הלמ"ס האחרונים שפורסמו בארץ (דוח 2001) - הוצאות ישראל למו"פ אזרחי היו 4.2% מהתמ"ג ).
בדומה, במדינות בעלות הכנסה-גבוהה (ממוצעת) מספר המדענים והמהנדסים הממוצע באוכלוסיה הוא 3,281 למיליון; בעוד שבמדינות ההנדסה-הבינונית - 788 למיליון; וברוב המדינות המתפתחות - המספר הוא קטן מהיכולת לחישוב ממוצע מהימן.
הדוח שהוגש לאחרונה למזכיר האו"ם קופי ענאן, התקבל על ידו בהתלהבות ואומץ במסגרת פרויקט האו"ם: "Millennium Development Goals 2015".
כל אומות העולם המתועשות והמתפתחות, נצבות בפני קשת רחבה של אתגרים שידרשו יישום של ידע מדעי וטכנולוגי עדכני ומתקדם. אתגרים אלה כוללים התפתחות כלכלית מואצת, בעיות סביבה, בטחון, והתפרצות מחלות ומגיפות חדשות.
שום אומה כיום איננה יכולה להרשות לעצמה להיות ללא גישה ישירה למשאבים ויכולות עצמאיות במחקר מדעי וטכנולוגי מהימן. מדינות העולם מחויבות באימוץ גישה שתסייע לגיבוש מדיניות מתאימה ותוכל לנקוט בפעילות הכי יעילות הנדרשות לטיפול בבעיות כגון אלה, כך קובע הדוח הראשון של IAC.
בהכנת הדוח הזה השתתפו בהתנדבות מומחים מ-11 מדינות. הוועד-המנהל של IAC הודיע שהפרויקט השני אשר הוזמן על ידי קופי ענאן השני בנושא: Food for Africa", יצא לדרך. בצוות החוקרים שותף גם מדען ישראלי: פרופ" גדעון אורון, מאוני" ב"ג בנגב.
נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מגיש השבוע לממשלת ישראל את הדוח, במתואם עם 90 המדינות החברות ב- IAC. במכתבו לראש הממשלה ולשרי הממשלה מציין פרופ" יעקב זיו כי מדינת ישראל, כשאר המדינות המובילות במחקר ופיתוח, נקראת לעשות לחיזוק הידע המדעי והטכנולוגי במדינות העולם המתפתחות. עוד כותב פרופ" זיו כי "מאז היווסדה פעלה מדינת ישראל לסייע בקידום המדע והטכנולוגיה במדינות אלו וסייעה להן באמצעות שיתוף פעולה מדעי וחילופי חוקרים. לישראל קשרי מדע נרחבים ופוריים עם מדינות רבות ובהן סין, הודו וכמה מדינות במזרח התיכון בתחומי החקלאות, איכות הסביבה, רפואה ועוד.
בתוקף תפקידה על פי חוק (תשכ"א/1961) על האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית וכן לקיים מגע עם הגופים המקבילים בחו"ל ולפעול לייצוג המדע הישראלי; והיא עומדת לרשות הממשלה בכל הנוגע ליישום המלצות דוח זה".
IAC הוא גוף לא ממשלתי, שהוקם בשנת 2000 על ידי 90 אקדמיות למדע מרחבי העולם כדי לייעץ ולעמוד לרשות גופים וארגונים בינ"ל מרכזיים כגון: האו"ם והבנק העולמי בנושאי מדע וטכנולוגיה הנוגעים למדינות העולם כולו על ידי שילוב מומחים מרחבי תבל.
הוועד המנהל של IAC מורכב מנשיאי 15 אקדמיות לאומיות למדע (א"ב): אנגליה, ארה"ב, ברזיל, גרמניה, דרא"פ, הודו, יפן, ישראל, מלזיה, מקסיקו, סין, צרפת, רוסיה, שבדיה, ארגון האקדמיות של העולם-השלישי.
יושבי הראש המשותפים שלו: ברוס אלברטס, נשיא האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים וגוברדם מהטה - נשיא האקדמיה הלאומית ההודית לשעבר.
IAC פועל על בסיס פרויקט-מיועד, שממומן במשולב על ידי קרנות וגופים פרטיים וארגונים בינ"ל, בהתאם לפרויקט. טיוטת הדוחות והמחקרים מועברים לסיקור-עמיתים (peer-review) ונעשה כל מאמץ להבטיח שחרור מהטיות לאומיות או אזוריות.
את הדוח המלא ומידע נוסף ניתן למצוא:http//:www.interacademycouncil.net
וכן באתר האו"ם: http//:www.un.org/webcast/events/iac
לפרטים: אביטל בר - דוברת האקדמיה: 02-5676228, 056-400993, avital@academy.ac.il
לעמוד הראשי