לפרטים אודות החברים החדשים

ביום שלישי, ערב נר שמיני של חנוכה תשס"ח (11 בדצמבר 2007), יתקיים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הטקס המסורתי של הענקת תעודות חבר האקדמיה לשלושה מדענים המצטרפים אל שורותיה.

החברים החדשים, פרופסורים מן האוניברסיטאות בישראל, נבחרו באסיפה הכללית של האקדמיה על פי המלצת חברי האקדמיה משתי חטיבותיה, החטיבה למדעי הרוח והחטיבה למדעי הטבע.

האקדמיה, הגוף הבכיר בקהילה המדעית, נוסדה על פי חוק בשנת תשכ"א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אישי המדע בישראל כדי לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלת ישראל בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.

חברי האקדמיה מונים 96 חוקרים, מהם 53 ממדעי הטבע ו-43 ממדעי הרוח והחברה.

ואלה החברים החדשים המצטרפים לאקדמיה:

פרופ' יעקב בלידשטיין מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הוא מומחה בעל שם עולמי בחקר מחשבת ישראל וההגות ההלכתית. עיקר עניינו של בלידשטיין ביהדות הקלאסית של ההלכה והאגדה. רבים ממאמריו עוסקים בזיקת ההלכה לדורותיה לשאלות חברה ומוסר. ספרו הראשון, על כיבוד הורים בהלכה, הוא מופת לעיסוק אקדמי היסטורי ורעיוני בנושא הלכתי. חידושיו מכונסים בשישה ספרים ובעשרות מאמרים. מאמריו הקלאסיים עוסקים בין היתר בנושאים האלה: יחיד ורוב בהלכה של ימי הביניים, כבוד הבריות, מעמדן של נשים שבויות ושל נשים משומדות, עצמת הסמכות המוסדית בהלכה, היחס לאוכלוסייה אזרחית במלחמה, התורה שבעל פה במשנת הרמב"ם ועיונים מיימוניים רבים אחרים.

תרומתו של פרופ' בלידשטיין בולטת במיוחד בחקר מחשבתו של ר' משה בן מימון - הרמב"ם. שלושה מספריו יוחדו לרמב"ם, והוא נחשב מומחה בין-לאומי בתחום זה. פרופ' בלידשטיין הראה שהכתיבה ההלכתית של הרמב"ם היא בעלת תכונות רעיוניות מובהקות: היחס המיימוני לתלמוד משלב נאמנות ומחויבות למקור עם מקוריות פרשנית; הכרעותיו של הרמב"ם בעיצוב ההלכה ובעריכתם המפתח להבנת יצירתו. ספרו הראשון של פרופ' בלידשטיין, "עקרונות מדיניים במשנת הרמב"ם", נחשב לספר יסוד הן בחקר הרמב"ם והן בחקר המחשבה המדינית היהודית, והוא זיכה את מחברו בפרס ירושלים (1988).

בצד עיוניו בתולדות ההלכה עסק פרופ' בלידשטיין גם באגדת חז"ל. בקרוב עומד להתפרסם ספרו "עצב נבו - מיתת משה במדרשי חז"ל".

פרופ' בלידשטיין עלה עם משפחתו לארץ ב-1972 והתיישב בבאר-שבע. הוא היה מראשוני המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון וממקימי המרכז הבין-לאומי למחשבת ישראל על שם גולדשטיין-גורן. הוא אף שימש דקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה של האוניברסיטה. הוא חתן פרס ישראל למחשבת ישראל (תשס"ו) ודוקטור לשם כבוד בישיבה-יוניברסיטי בניו יורק.

פרופ' חוה טורניאנסקי, פרופסור אמריטוס מהחוג ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים, נחשבת לחוקרת המובילה של תולדות ספרות יידיש בתקופה הטרום-מודרנית ונמנית עם חשובי ההיסטוריונים של התרבות היהודית האשכנזית בשלהי ימי הביניים ובראשית העת החדשה. מחקריה ופרסומיה עוסקים בספרות יידיש מניצניה הראשונים במאה השלוש-עשרה ועד ראשיתה של ספרות יידיש המודרנית במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה.

מחקר ממושך הקדישה פרופ' טורניאנסקי לספר הזיכרונות שכתבה ביידיש גליקל בת לייב (הידועה יותר בשם גליקל האַמֶל). המחברת העמידה לנו מסמך היסטורי מיוחד במינו המתאר הן את קורותיה של אישה עברייה בת המאה השבע-עשרה והן את דמותה והוויית חייה של החברה שבה צמחה ופעלה. המהדורה הביקורתית של ספר הזיכרונות, הכוללת את תרגומם לעברית, זיכתה את פרופ' טורניאנסקי בפרס ביאליק לחכמת ישראל (תשס"ו). פעילות מחקרית רבה ייחדה פרופ' טורניאנסקי לספרות היידיש העתיקה, ובד בבד פרסמה מחקרים חשובים גם על יוצרים מודרניים כגון י"ל פרץ, י' בשביס-זינגר וא' סוצקוור.

עבודותיה תרמו תרומה חשובה ביותר לחקר תולדות יהדות אירופה בעת החדשה והמוקדמת ופתחו אשנב אל ההיסטוריה החברתית והתרבותית של קהילות ישראל באשכנז. היא חשפה ופירשה תעודות וכתבי יד רבים מספריות ומארכיונים ברחבי העולם ואף ייחדה עבודות רבות לחקר יסודי של מעמד האישה בחברה האשכנזית המסורתית.

זה כארבעים שנה עוסקת פרופ' טורניאנסקי בהוראה ובמחקר של תולדות ספרות יידיש ושל תרבותם של יהודי אשכנז על פזורותיהם. במשך כל שנות פעילותה האקדמית עד לפרישתה ב-2005 הייתה חברת סגל בחוג ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים, ושנים רבות שימשה ראש החוג. היא נמנתה עם עורכי כתב העת המרכזי למדעי היהדות "תרביץ".

פרופ' יוסף ירדן מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע הוא מדען בעל שם עולמי, שהישגיו בתחום העברת האותות וחקר מחלת הסרטן כללו גילויים חשובים ופורצי דרך.

פרופ' ירדן הקדיש את מחקריו להבנת תפקידן הביולוגי של מולקולות דמויות הורמונים בשם גורמי גדילה. מולקולות אלה מפקחות על התפתחות העובר וממשיכות לפעול גם בבגרות, למשל באיחוי פצעים ובהתפתחות השד. פרופ' ירדן היה מעורב בגילויים מכריעים רבים שהבהירו את התפקיד שממלאים גורמי הגדילה במחלת הסרטן. הוא היה חלוץ בבידוד מספר גורמי גדילה על קולטניהם, דהיינו החלבונים הנמצאים על קליפת התא ומעבירים הוראות לחלוקתו. מחקריו המקיפים על מבנם ותפקודם של הקולטנים של גורמי הגדילה הובילו להכרה בחשיבות השימוש בהם כמטרות בריפוי סרטן. ואומנם, בעשור האחרון פותחו מספר תרופות יעילות לסרטן המתקיפות את גורמי הגדילה וקולטניהם.

עבודותיו של פרופ' ירדן זיכו אותו בפרסים רבים, ובהם פרס א.מ.ת בביוכימיה (תשס"ו), פרס המחקר ע"ש דאדלי רייט בביו-ממברנות, פרס סומך זאקס בכימיה, פרס אנדרה לווף, פרס לומברוזו בחקר הסרטן, פרס מיכאל ברונו מטעם קרן יד הנדיב, פרס המייסדים של חברת טבע ופרס הצטיינות MERIT של מכון המחקר הלאומי לחקר הסרטן בארצות הברית. פרופ' ירדן חבר בארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית וברשת אסיה-פסיפיק הבין-לאומית לביולוגיה מולקולרית. כיום משמש דקן בית הספר למוסמכים במכון ויצמן, יושב ראש הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה ויושב ראש ועדת המחקר של האגודה למלחמה בסרטן. בעבר שימש גם סגן הנשיא לעניינים אקדמיים במכון ויצמן למדע, דקן הפקולטה לביולוגיה ומנהל מכון מורוס לחקר הסרטן.

* בחיר ת' (מן בחר, בחר) 1, נבחר, מי שבחרו אותו: "עבדי יעקב וישראל בחירי" (ישעיה מה ד). "בחירי רצתה נפשי" (ישעיה מב א). 2, הטוב והמעלה ביותר: "התחילה ליסד קולוניות לעבודת האדמה מבחירי צעירי עמנו" (אחד העם, מז). "בחירי התלמידים" (אחד העם, קצג). - (בחיר-, בחירים, בחירי-; בחירה, בחירת-, בחירות)

- בחיר-לבה, בחירת-לבו, כנויי-חבה לארוס ולארוסה: "העדין דודי בחיר-לבבי אין?" (ביאליק, בין נהר פרת). ברכות נאמנות לפלוני ולבחירת-לבו.

מתוך: המילון החדש מאת אברהם אבן-שושן, הוצאת קרית-ספר בע"מ, ירושלים תשכ"ו, כרך ראשון, עמ' 205.