תשעה מדענים בחירים ומובילים בתחומם הצטרפו לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הטקס השנתי של הענקת תעודות החבר - ביום ג´, ערב נר רביעי של חנוכה תשע"ג, 11 בדצמבר 2012, בבית האקדמיה בירושלים
רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

תשעה מדענים בחירים ומובילים בתחומם הצטרפו לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הטקס השנתי של הענקת תעודות החבר - ביום ג´, ערב נר רביעי של חנוכה תשע"ג, 11 בדצמבר 2012, בבית האקדמיה בירושלים

תשעה אנשי מדע בכירים ובחירים מצטרפים בימים אלה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הטקס המסורתי החגיגי של הענקת תעודות חבר האקדמיה יתקיים ביום שלישי, ערב נר רביעי של חנוכה, כ"ז בכסלו תשע"ג, 11 בדצמבר 2012, בשעה 14:30 בבית האקדמיה בירושלים.
את הישיבה הפתוחה של האספה הכללית תפתח נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון. אחריה יציגו יושבי ראש החטיבות את המצטרפים החדשים, והם יישאו את הרצאות הבכורה שלהם באקדמיה.
תשעת החברים החדשים, מדענים בכירים מאוניברסיטאות המחקר בישראל, נבחרו באספה הכללית של האקדמיה בהמלצת חברי האקדמיה משתי חטיבותיה - החטיבה למדעי הטבע והחטיבה למדעי הרוח (הכוללת גם את מדעי החברה) באקדמיה למדעים חברים כיום 106 מדענים ומדעניות. החברים נבחרים לכל ימי חייהם.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל. היא נוסדה על פי חוק בשנת תשכ"א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אנשי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלות ישראל בנוגע למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.
09/12/2012
תשעה אנשי מדע בכירים ובחירים מצטרפים בימים אלה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הטקס המסורתי החגיגי של הענקת תעודות חבר האקדמיה יתקיים ביום שלישי, ערב נר רביעי של חנוכה, כ"ז בכסלו תשע"ג, 11 בדצמבר 2012, בשעה 14:30 בבית האקדמיה בירושלים.
את הישיבה הפתוחה של האספה הכללית תפתח נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון. אחריה יציגו יושבי ראש החטיבות את המצטרפים החדשים, והם יישאו את הרצאות הבכורה שלהם באקדמיה.
תשעת החברים החדשים, מדענים בכירים מאוניברסיטאות המחקר בישראל, נבחרו באספה הכללית של האקדמיה בהמלצת חברי האקדמיה משתי חטיבותיה - החטיבה למדעי הטבע והחטיבה למדעי הרוח (הכוללת גם את מדעי החברה) באקדמיה למדעים חברים כיום 106 מדענים ומדעניות. החברים נבחרים לכל ימי חייהם.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל. היא נוסדה על פי חוק בשנת תשכ"א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אנשי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלות ישראל בנוגע למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.
מצורפים תקצירי קורות החיים ופרטים על החברים החדשים באקדמיה *:
שלמה אבינרי (יליד פולין, 1933) הוא פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.
תרומתו המדעית המרכזית היא בחקר מחשבתם המדינית והפילוסופית של מרקס והגל. פרופ' אבינרי הציע פרשנות חדשה להגותם וחשף יסודות פילוסופיים שלא זכו להבלטה ראויה קודם לכן. הוא כתב ספרים רבים והיה לחוקר מרכזי ובעל מעמד בין-לאומי איתן בתחומים אלה. נוסף על חקר המחשבה המרקסיסטית עסק בתולדות הציונות וחיבר ספרים אחדים על מנהיגי התנועה. ספריו היו לספרי יסוד במדע המדינה ותורגמו ללשונות רבות. באוניברסיטה העברית הוא שימש ראש המחלקה למדע המדינה, מנהל מכון לוי אשכול, דקן הפקולטה למדעי החברה ומנהל המרכז ללימודי אירופה. בקריירה האקדמית והציבורית ארוכת השנים שלו זכה פרופ' אבינרי בפרסים ובתוארי כבוד לרוב, ובהם פרס ישראל ותואר "אביר מסדר הסולידריות האיטלקי" מטעם נשיא איטליה בעיסוקיו הציבוריים שימש מנכ"ל משרד החוץ בממשלת רבין הראשונה וכן חבר במשלחות בין-לאומיות לסיוע בתהליכי דמוקרטיזציה לאחר התפרקות ברית המועצות.
אמנון אהרוני (יליד ירושלים, 1943) פרופסור אמריטוס לפיזיקה באוניברסיטת תל-אביב ופרופסור לפיזיקה בן- גוריון בנגב.
נמנה עם הפיזיקאים המובילים בעולם בתחומי הפיזיקה הסטטיסטית והפיזיקה של החומר המעובה. עבודותיו של פרופ' אהרוני מתפרסות על פני תחומי מחקר רבים ומגוונים ועומדות בחזית המחקר בתרומות ובתגליות החשובות שבהן. בין היתר הן תרמו להבנתם של ההתנהגות הקריטית של חומרים ליד מעברי הפאזה שלהם, הגאומטרייה הפרקטלית של מערכות אקראיות (למשל במאגרי נפט בסלע נקבובי) וחומרים מגנטיים. עבודותיו האחרונות על מערכות קוונטיות קטנות (בתחום המזוסקופי) יש פוטנציאל להועיל בשימושים בננו-טכנולוגיה ובחישובים קוונטיים. פרסם 416 מאמרים וכמה ספרים. היה מופקד הקתדרה לפיזיקה סטטיסטית ע"ש משה נוסצוויג באוניברסיטת תל-אביב. פרופ' אהרוני זכה בפרס רוטשילד, פרס ויצמן, פרס לנדאו בישראל, בפרס ראנדרס בנורווגיה ובפרס הומבולדט בגרמניה. הוא חבר באקדמיות למדעים בארצות הברית, בנורווגיה ובאירופה.
עמנואל טוב (יליד אמסטרדם, 1941) הוא פרופסור אמריטוס למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.
הוא חוקר חשוב בעל מוניטין בין-לאומיים בחקר נוסחי המקרא הקדומים והתהוותו של נוסח המקרא בעת העתיקה. הוא הרים תרומות חשובות ביותר לחקר תרגום השבעים היווני ולחקר מגילות מדבר יהודה וכתב ספרי יסוד על השימוש בתרגום השבעים בחקר המקרא ועל הביקורת הטקסטואלית של המקרא. שימש כעורך ראשי והוביל צוות בין-לאומי שהביא לפרסום מרבית החומר המורכב של מגילות מדבר יהודה, וכמו כן הכין מאגרי מידע לחקר התרגומים היווניים ומגילות קומראן. הוא הופקד על הקתדרה למקרא ע"ש י"ל מאגנס באוניברסיטה העברית. פרופ' טוב הוא חתן פרס ישראל ופרס א.מ.ת. ושימש גם עמית מחקר במכונים ללימודים מתקדמים בישראל, באירופה ובארצות הברית.
אילון לינדנשטראוס (יליד ירושלים, 1970) הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.
עבודתו משלבת בין תחומים שונים במתמטיקה, ובעיקר התורה הארגודית, ובאופן כללי יותר התורה של מערכות דינמיות, חבורות לי ותורת המספרים. בעבודתו גם קישר בין תחומים אלו להיבטים מסוימים של הדינמיקה הקוונטית. מושג האנטרופיה המשמש בתורה הארגודית (הקרוב במשמעותו למושג זה המשמש בתורת האינפורמציה) הוא חוט מקשר בין רבות מעבודותיו.
בטרם בואו של פרופ' לינדנשטראוס לירושלים הוא שימש פרופסור מן המניין באוניברסיטת פרינסטון. הוא זכה בפרסים רבים על עבודתו המתמטית, ובהם פרס נסיהו, פרס האיגוד המתמטי האירופי, פרס ארדש של האיגוד המתמטי הישראלי ופרס ברונו. בשנת 2010 זכה גם במדליית פילדס מטעם האיגוד המתמטי הבין-לאומי, מדליה הנחשבת לפרס החשוב ביותר בתחום המתמטיקה.
עמיחי מזר (יליד חיפה, 1942) הוא פרופסור אמריטוס במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
הוא מחשובי החוקרים של ארץ ישראל בתקופת המקרא ובעל שם עולמי בתחום. השתתף בחפירות ארכאולוגיות רבות ברחבי הארץ וניהל את החפירות בתל קסילה, בתל בטש (תמנה המקראית), בתל בית שאן ובתל רחוב שבעמק בית שאן. מחקריו עוסקים בהיבטים של התרבות החומרית של ארץ ישראל בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל וכן בקשר בין הממצא הארכאולוגי להיסטוריה של תקופת המקרא. כתב וערך תשעה ספרים שבהם פורסמו תוצאות החפירות המרכזיות שלו וכן ספר יסוד בארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא ולמעלה ממאה מאמרים בתחום מחקרו. הוא שימש מרצה חוקר ואורח באוניברסיטת הרוורד, באוניברסיטת פנסילווניה, באוניברסיטת סן דיאגו ועוד. פרופ' מזר הוא חתן פרס ישראל, פרס לנדאו ופרס שימל המוענק מטעם מוזיאון ישראל.
דוד מילשטיין (יליד גרמניה, 1947) הוא פרופסור במחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן למדע.
פרופ' מילשטיין גילה שיטות חדשניות של שבירה ויצירה של קשרים כימיים באמצעות צברי מתכות והביא להבנה יסודית של אינטראקציות בין מולקולות אורגניות לבין אטומים של מתכות. סדרת עבודותיו על הפעלת קשרי פחמן באמצעות אטומים של מתכות נחשבת לציון דרך בכימיה אורגנית-מתכתית. מחקריו משמשים בסיס לתכנון תהליכים כימיים "ירוקים" חדשניים (למשל עלתה בהם גישה חדשה לפירוק מים למימן וחמצן באמצעות אור.
יש הכרה רחבה בעולם בחשיבות עבודתו של פרופ' מילשטיין. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס ישראל, פרס האגודה האמריקאית לכימיה, פרס החברה הישראלית לכימיה, פרס האגודה המלכותית הבריטית לכימיה ועוד. כיהן בקתדרה לכימיה אורגנית ע"ש ישראל מץ, שימש ראש המחלקה לכימיה אורגנית ומשנת 2000 הוא מנהלו של מרכז קימל לעיצוב מולקולרי במכון ויצמן.
נדב נאמן (יליד קיבוץ קריית ענבים, 1939) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב.
מחקריו ההיסטוריים, המבוססים על המקרא, על תעודות אפיגרפיות, על תעודות מן המזרח הקדום ועל הממצא הארכאולוגי, הקנו לו מעמד גבוה בקרב קהיליית החוקרים בארץ ובעולם בתחום ההיסטוריה הקדומה של ישראל והמזרח הקדום. בעבודותיו הוא מנסה לשחזר את ההיסטוריה הקדומה של ארץ ישראל ושל עם ישראל באלף השני ובאלף הראשון לפני הספירה.
פרסומיו האקדמיים כוללים שישה ספרים פרי עטו, שבעה ספרים שהשתתף בעריכתם וכ-280 מאמרים. פרופ' נאמן שימש ראש החוג להיסטוריה של עם ישראל, כיהן בקתדרה להיסטוריה של מצרים וישראל בעת העתיקה ע"ש מנדל קפלן והוא חתן פרס לנדאו בתחום ההיסטוריה המקראית.
בן-עמי שילוני (יליד פולין, 1937) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה ותרבות של יפן באוניברסיטה העברית בירושלים.
נושאי המחקר שלו הם מוסד הקיסרות היפני, מלחמות יפן במאה העשרים וכן היפנים והיהודים. הוא פרסם מאמרים וספרים רבים בעברית, באנגלית וביפנית והם העניקו לו מוניטין בין-לאומי. עבודותיו נחשבות לנכסי צאן ברזל של ההיסטוריוגרפיה על יפן המודרנית והוא אחד החוקרים החשובים בעולם בלימודי התרבות היפנית. למד יפנית בטוקיו, ואת תואר הדוקטור בהיסטוריה של יפן השלים באוניברסיטת פרינסטון בארצות הברית. בין השאר שימש מנהל המכינה הקדם-אקדמית, ראש החוג ללימודי מזרח אסיה וראש מכון טרומן לקידום השלום. היה פרופסור אורח באוניברסיטת הרוורד ועמית מחקר באוניברסיטאות טוקיו, אוקספורד, קיימברידג' וברקלי. לפרופ' שילוני הוענק עיטור "כוכב הזהב והכסף" מטעם קיסר יפן על תרומתו להפצת תרבות יפן בישראל והוא זכה בפרס השנתי מטעם "קרן יפן".
שלמה שמאי (יליד 1953) הוא פרופסור-מחקר בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.
שטחי מחקרו הם בתחומי תורת האינפורמציה ותקשורת סטטיסטית תוך התמקדות בהיבטים אינפורמטיביים תאורטיים של רשתות תקשורת מרובות משתמשים. נחשב למדען מוביל בתחום תורת המידע והתקשורת ויישומיה ובעל מעמד עולמי בולט בשטח מדעי-הנדסי זה, שהוא עמוד התווך של התעשייה עתירת-הידע.
הוא פרסם יותר מ-240 מאמרים ו-440 עבודות בכינוסים מדעיים. מחזיק בקתדרה לתקשורת ע"ש ויליאם פונדילר בטכניון. עורך וחבר במערכות כתבי עת יוקרתיים בתחום. פרופ' שמאי זכה בפרסים רבים, ובהם פרס קלוד שנון (אות הכבוד החשוב ביותר בתחום תורת האינפורמציה) ופרס תומס רויטרס.
* קורות חיים מפורטים של חברי האקדמיה ניתן למצוא בכרטיס החבר באתר האקדמיה www.academy.ac.il
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיונות :
דוברת האקדמיה, אביטל בר: 050-6400993; avital@academy.ac.il