שבעה מדענים ומדעניות מובילים בתחומם הצטרפו כחברים מן המניין לאקדמיה הצעירה הישראלית, הפועלת בגיבוי ובסיוע האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
ביכורי המדע הישראלי: 7 מדענים ומדעניות הצטרפו באחרונה לאקדמיה הצעירה.
16.07.2014
שבעה מדענים ומדעניות מובילים בתחומם הצטרפו כחברים מן המניין לאקדמיה הצעירה הישראלית, הפועלת בגיבוי ובסיוע האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
כל שבעת המדענים שנבחרו הם אנשי מדע מצטיינים ובולטים בתחומם, חוקרים שהוכיחו הצטיינות במחקר וחשיבה מקורית וקיבלו פרסים ואותות הצטיינות על מחקרם או זכו במענקי מחקר יוקרתיים.
שבעת חברי האקדמיה הצעירה שנבחרו הם:
פרופ' ליאת איילון, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן;
פרופ' אלישבע באומגרטן, החוג להיסטוריה, והחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העברית בירושלים;
פרופ' אורן גזל-איל, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה;
ד"ר יעקוב חנא, המחלקה לגנטיקה מולקולארית, מכון ויצמן למדע;
פרופ' רון מילוא, המחלקה לביולוגיה מולקולארית, מכון ויצמן למדע;
פרופ' דן פאר, ביולוגיה של התא ואימונולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב;
פרופ' מאיה שולדינר, המחלקה לגנטיקה מולקולארית, מכון ויצמן למדע.
השבעה מצטרפים ל- 26 חברי אקדמיה נוספים ובסך הכל מונה כיום האקדמיה הצעירה 33 חברים שנבחרו כל אחד לתקופה קצובה של ארבע שנים. האקדמיה הצעירה בוחרת מדי שנה ועל פי תקנון עד עשרה אנשי מדע הבולטים בתחום המחקר שלהם.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הצטרפה למגמה עולמית שהחלה לפני יותר מעשור בגרמניה ואחריה בהולנד והקימה בנובמבר 2012 את האקדמיה הצעירה.
בין מטרותיה של האקדמיה הצעירה: קידום מעמד המדען והמדענית הצעירים בישראל, קידום הקשר בין המדע לבין קובעי המדיניות ובין המדע לבין הציבור והחברה הישראלית, טיפוח הקשר ושיתוף הפעולה בין חוקרים צעירים מתחומי דעת שונים ועידוד מחקרים משותפים עם חוקרים צעירים בעולם. הפעילות במסגרת האקדמיה הצעירה היא התנדבותית ומחייבת מעורבות ציבורית-חברתית פעילה בנושאים הקשורים בענייניה של המערכת האקדמית.
על פי תקנון האקדמיה החברים/ות מתמנים לתקופה של ארבע שנים. בהרכב האקדמיה הצעירה יש שאיפה לאיזון תחומי/דיסציפלינארי (מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח, מדעי החברה), ולייצוג הולם של האוכלוסייה והקהילה המדעית בישראל, תוך כפיפות לעקרון המצוינות כתנאי קובע.
פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אמרה כי יש חשיבות רבה לשילובם של מדענים צעירים ומצוינים בפעילותה של האקדמיה הצעירה, שכבר בשנה הראשונה להקמתה יזמה מגוון פעילויות לקידום מטרותיה. פרופ' ארנון בירכה את שבעת המדענים הצעירים הנבחרים ואיחלה למצטרפים הצלחה בפעילותם לטיפוח המחקר המדעי והמעורבות הציבורית-חברתית בנושאים הקשורים במערכת האקדמית בישראל.
האירוע הראשון בו ישתתפו שבעת החברים החדשים שנבחרו הוא יום עיון על מיזם חדש שמעלה האקדמיה הצעירה, שכותרתו: "סל מדע". מטרתו - עידוד תלמידים לקריירה מדעית כאפשרות מושכת, וחשיפתם לעבודה המדעית במוסדות המחקר. החזון מאחורי מיזם "סל מדע" מבוסס על האבחנה שאף ששערי האוניברסיטאות פתוחים לכל דורש, רק מעטים שאינם סטודנטים וחוקרים מבקרים באוניברסיטאות. נתק זה הוא גורם משפיע למיצוב האוניברסיטאות בציבוריות הישראליות כ"מגדלי השן".
הקשר בין האקדמיה והקהילה חיוני והכרחי לחברה כולה. חיזוק קשר כזה יוביל להבנה והערכה בחשיבות המחקר, קידום מעמד המדען הצעיר בחברה, בניית קשר עם סטודנטים עתידיים וגירוי הסקרנות של צעירים וצעירות שמעולם לא שקלו להגיע לאקדמיה או לבחור בקריירה אקדמית כמקצוע לחיים. חברי האקדמיה יצאו ביוזמה להוציא אל הפועל תוכנית בה כל תלמיד ותלמידה במדינת ישראל יהיה זכאי לבקר לפחות פעם אחת באוניברסיטה במהלך לימודיו בביה"ס, זאת בשיתופם ובסיועם של משרדי המדע והחינוך וגורמים נוספים. חשיפה זו של תלמידים ותלמידות לאוניברסיטאות, למוסדות להשכלה גבוהה, לאפשרויות המחקר ולקשת הרחבה של המדעים השונים - תפתח בפניהם חוויה חדשה, מסקרנת ומרעננת.
יום העיון יתקיים בשבוע הבא בבית האקדמיה הלאומית למדעים בירושלים בהשתתפות בכירים ממשרד המדע והחינוך, נציגי רשויות נוער שוחר מדע באוניברסיטאות בשלטון המקומי, עמותות חינוך ועוד .