האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרסמה את דוח מצב המדע בישראל תשע"ז-2016
רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרסמה את דוח מצב המדע בישראל תשע"ז-2016

נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן הגישה ב-26 בדצמבר 2016 את הדוח ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת
26/12/2016
דוח מצב המדע התלת-שנתי השני, שהוגש ב-26 בדצמבר 2016 לוועדת המדע של הכנסת ולשר המדע, הוא פרי עבודת ועדה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, והוא הוגש על פי חוק האקדמיה. הוועדה נחלקה לארבע תת-ועדות, וכל אחת מהן עמלה על פרק אחד של הדוח. הדוח נועד להצביע על הישגים מחד גיסא ועל פערים מאידך גיסא במחקר האקדמי בארץ בשלוש השנים האחרונות, למען קידומו וביסוסו.
 
כיווני הפיתוח של המחקר המדעי ושל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נקבעים באמצעות התקציב הרב שנתי של ות"ת, תכניות הפיתוח של האוניברסיטאות, התלויות לא מעט בפילנתרופיה, פעילות תל"מ (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח) ופעילותם של חברי הסגל. לאחרונה, בראשית שנה"ל האקדמית תשע"ז, אישרה הממשלה את התכנית הרב שנתית להשכלה הגבוהה של ות"ת, הכוללת הגדלה ניכרת של תקציבי המחקר בשש השנים הקרובות.
 
דוח מצב המדע התלת-שנתי הראשון פורסם בשנת 2012, בתקופת כהונתה של פרופ' רות ארנון כנשיאת האקדמיה, וכדי לעקוב אחרי יישום המלצות הדוח ולהכין את החומר לכתיבת הדוח השני הקימה פרופ' ארנון ב-2014 ועדת מעקב מקרב חברי האקדמיה. דוח ועדת המעקב, ובו מספר המלצות, נמסר לממשלה ב-2015.
 
אלה חברי חברי האקדמיה ששימשו בוועדת דוח מצב המדע השני:
פרופ' רשף טנא - יו"ר; פרופ' רות ארנון (נשיאת האקדמיה לשעבר); פרופ' ידין דודאי; פרופ' דוד הראל (סגן נשיאת האקדמיה); פרופ' סרג'יו הרט; פרופ' שולמית וולקוב; פרופ' יהושע יורטנר (נשיא האקדמיה לשעבר); פרופ' נילי כהן (נשיאת האקדמיה); פרופ' זאב תדמור; ד"ר מאיר צדוק (מנכ"ל האקדמיה לשעבר).
 
הדוח נפתח בסקירת הישגיהם של מדענים ישראלים על פי הפרסים הישראליים והבין-לאומיים החשובים שזכו בהם בשנים האחרונות. לאחר מכן מובא פרק המוקדש לחוסרים בתשתיות לאומיות הנחשבות קריטיות למחקר המדעי ולצעדים שיש לנקוט כדי למלאם. בפרק הבא מובאת סקירה נרחבת של מצבם של מדעי הרוח, הנתונים במשבר מתמשך, ושל מדעי החברה בישראל. בפרק שלאחריו נסקר מצבו של 'המחקר התרגומי' בישראל – מכלול הפעולות שמטרתן העברת הידע הנרכש במחקר הבסיסי, שנעשה באוניברסיטאות המחקר ובמכללות, למכוני מחקר יישומי ולתעשיות עתירות ידע לשם פיתוח טכנולוגי. מתוארת שם בקצרה התכנית הלאומית הייחודית בננוטכנולוגיה, שהסתיימה זה עתה. עוד פרק יוחד לסקירת קשרי המדע הבין-לאומיים של ישראל, המתבטאים בשיתופי פעולה בין מדענים, בשיתופי פעולה ממלכתיים ומוסדיים ובשיתופי פעולה במסגרת 'מדע גדול' – מיזמים בין-לאומיים בחזית המדע, הכרוכים מטבעם בהשקעות עתק ובפעילות רבת-היקף בתשתיות ובכוח אדם. בפרק נפרד מוצג מבחר נתונים של תשומות-תפוקות של המערכת המדעית ומערכת ההשכלה הגבוהה הישראליות. בפרק נוסף נסקרים הדוחות התחומיים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שבחנה לאחרונה שני תחומי מחקר מרכזיים: הפיזיקה הגרעינית והארכאולוגיה. לאחר מכן מובא תיאור קצר וממצה של מצבן העכשווי של האוניברסיטאות בישראל.
 
לסיכום מוצע תיאור קצר של מערכת המדע במדינת ישראל, של מערכת ההשכלה הגבוהה בה, של דוחות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ושל קשרי החוץ המדעיים של ישראל. אחריו מובאת רשימת הנספחים לדוח, וחותמת אותו רשימת חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחברי האקדמיה הצעירה.
 
ואלה עיקרי מסקנות הדוח:
 
יש פער גדל והולך בין ישראל לבין המדינות המתקדמות במחקר המדעי בכל האמור בהצטיידות בתשתיות מחקר יקרות דוגמת מיקרוסקופים אלקטרוניים רבי-עצמה מחד גיסא, ובמפעלים תרבותיים גדולים דוגמת מילונים מדעיים במדעי הרוח ומסדי נתונים במדעי החברה מאידך גיסא. לפיכך אנו ממליצים על הקמת תכנית למימון תשתיות מחקר מדעי המבוססת על מצוינות מדעית בעבור המדעים המדויקים, ההנדסה והמחקר הרפואי ובעבור תכניות ומיזמים גדולים במדעי הרוח ובמדעי החברה.
 
טיפוח שיתופי פעולה בין מדענים ישראלים לבין עמיתיהם מחו"ל הוא אחת מאבני היסוד החשובות של המחקר האקדמי בארץ. אנו קובעים כי שיתופי הפעולה הקיימים במסגרת הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב (BSF) אינם עונים על צורכי המדענים משני צִדי האוקיינוס. על כן אנו מציעים להרחיב את המסגרות למימון מחקרים משותפים בין מדענים מישראל ומארצות הברית באמצעות הרחבת שיתוף הפעולה בין הקרן הדו-לאומית (BSF) לבין הקרן הלאומית למדע האמריקנית (NSF).
כמו כן מוצע לשקול הצטרפות למיזמים בין-לאומיים גדולים שבהם יכולה לבוא לידי ביטוי מצוינות מדעית מובהקת של מדענים ישראלים.
 
פיתוח מדעי הרוח והחברה ושמירה על מעמדם הראוי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל חיוניים לדמותה התרבותית והחברתית של המדינה. יש למצוא דרכים נוספות להתגבר על המשבר המתמשך במדעי הרוח. עם זאת, אנו סבורים כי לא יהיה מנוס מהאחדת תכניות בתחומים מסוימים, ובכלל זה הקמת תכניות בין-אוניברסיטאיות.
 
לנוכח ההשתנות המהירה של קווי המתאר של תחומי הידע במדעי החברה והשילובים הבין-תחומיים המתרבים, ראוי לטפח תכניות לימודים ומרכזים בין-תחומיים, שהביקוש להם גדל והולך בעולם הידע ובשוק העבודה. תכניות או מרכזים כאלה מטשטשים גבולות שהיו מקובלים בעבר בין תחומי דעת, לדוגמה חקר המוח, הקוגניציה והתנהגות אנוש כיחידים וכחברות.
 
יש למצוא דרכים לתגבר את שיתוף הפעולה בין האוניברסיטאות לבין התעשייה באמצעות עידוד התכניות הממשלתיות הייעודיות כגון תכנית קמי"ן (קידום מחקר יישומי נבחר), התחומים הטכנולוגיים הממוקדים (תמי"ם), תכנית נופר ומחקרים יישומיים אסטרטגיים שמקדם משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל.
[* המסקנות המפורטות של תת-הוועדות מצויות בגוף הדוח; המסקנות הכלליות – בסעיפו האחרון].
 
נשיאת האקדמיה, פרופ' נילי כהן, אמרה במעמד הגשת הדוח בכנסת: "האקדמיה הישראלית נמצאת בחזית המדע העולמית. אנו מתברכים בזוכי פרס נובל, פרס טיורינג ומדליית פילדס. אנו שואפים לכך שתשתיות המדע הקיימות יצמיחו את זוכי הפרסים היוקרתיים בשנים הבאות".
 
הדוח המלא: