את הפרשנות הראשונה הציע היסטוריון האדריכלות השווייצי זיגפריד גידיון בתחילת שנות הארבעים. גידיון, בן דורו של לה קורביזיה שהושפע ממנו רבות, פירש את הווילה פרשנות לינֵארית, כפי שראה אותה לה קורביזיה, ולא הציע ראייה ביקורתית של הווילה. שנייה נידונה פרשנותו של תאורטיקן האדריכלות הבריטי־אמריקאי קולין רואו במחצית השנייה של שנות הארבעים. רואו הציע תפיסה סטרוקטורליסטית של הווילה והראה באמצעותה שהאדריכלות המודרניסטית למעשה שואבת מאדריכלות הרנסנס ההומניסטית. הפרשנות השלישית היא פרשנותה של תאורטיקנית האדריכלות הקטלאנית־אמריקאית בֵּאטריס קולומינה, שהתפרסמה בסוף שנות השמונים. קולומינה הציעה תפיסה מדיומלית של הווילה וקשרה את העקרונות שהווילה מושתתת עליהם לעלייתן של מדיות ההמונים כגון הקולנוע.

הפרשנויות השונות של הווילה מציגות לא רק את מורכבותה של הווילה עצמה אלא גם את התמורות שחלו בהיסטוריוגרפיה האדריכלית כתחום דעת לאורך המאה העשרים. בעוד שבעשורים הראשונים של המאה הייתה פרשנות האדריכלות פנים־דיסציפלינרית והתייחסה בעיקר לכוונת האדריכל היוצר, לקראת סוף המאה נעשו הפרשנויות ביקורתיות ובעלות זוויות ראייה מולטי־דיסציפלינריות.

ד"ר ערן נוימן הוא אדריכל וחוקר תהליכי עיצוב ותכנון ופרשנות של האדריכלות המודרנית, בעיקר זו של המחצית השנייה של המאה העשרים.