1

ההון הכלכלי

2

ההון הטבעי

3

ההון האנושי

4

ההון החברתי

5

ההון התרבותי

איכות חיים בת־קיימה בישראל

מדינת ישראל משגשגת ככל שתושביה נהנים מאיכות חיים טובה. היא תמשיך ותשגשג אם גם בעתיד יזכו לכך תושביה. על איכות החיים בישראל להיות בת־קיימה.

איכות החיים של תושבי ישראל בהווה ובעתיד תלויה במשאבים הכלכליים, הטבעיים, האנושיים, החברתיים והתרבותיים העומדים לרשותם. משאבים אלו הם ההון הדרוש לאיכות חיים טובה, והשמירה והטיפוח שלהם הן אבני הבסיס לרווחתם של תושבי ישראל בעתיד.

כדי לפעול לשיפור איכות החיים של תושבי ישראל נדרש מעקב אחריה ואחר ההון הדרוש לה לסוגיו. בדומה למדינות רבות בעולם, ממשלת ישראל החלה למדוד את איכות החיים של תושביה.

כדי להשלים את פיתוח מדדי איכות החיים לישראל ולקבוע גם את המדדים לקיימותה פנו אל האקדמיה המשרד להגנת הסביבה, בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וקרן יד הנדיב בבקשה שתגבש המלצות בעניין זה. הפנייה אל האקדמיה נעשתה מתוקף תפקידה על פי חוק "לייעץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית".

ועדת המומחים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בחנה את סוגי ההון הנחוצים לאיכות החיים של תושבי ישראל בהווה ובעתיד, המליצה על דרכים למדידתם והצביעה על אתגרים המסכנים את מלאיהם. הוועדה נועצה ביותר ממאה אנשי אקדמיה, ממשל והחברה האזרחית מתחומים שונים.

חברי הוועדה

יו"ר: פרופ' מנחם יערי
פרופ' אלחנן הלפמן
מר אריאל וייס

פרופ' נתן זוסמן
פרופ' אורי חפץ
פרופ' הדס מנדל

פרופ' אבנר עופר
פרופ' ערן פייטלסון
מר יואל פינקל

פרופ' אורית קדר
פרופ' יוג'ין קנדל

לקריאת הדוח המלא

סקירת רקע על גישת ההון לקיימות

ההון הכלכלי

ההון הכלכלי — הכולל הון פיזי, הון ידע והון פיננסי — מאפשר במישרין ובעקיפין את איכות החיים של תושבי המדינה. הוא תורם ליכולתה של מדינה לספק מוצרים ושירותים, הן בהווה והן בעתיד, ובהם כאלה החיוניים לרווחתו האישית של האדם במובנה הבסיסי ביותר, אך גם כאלה שמאפשרים לו לשפר את רמת החיים. קיימות דורשת אפוא שימור של כושר תפוקה נאות, וזה בתורו דורש רמה נאותה של מלאי הון פיזי. כמו כן הון ידע ממלא תפקיד מכריע בבניית כושר התפוקה של המשק, וההון הפיננסי מספק גמישות ברכישה של סוגי הון אחרים ומגן מפני זעזועים כלכליים (ובריאותיים, ואחרים).

מדדי ההון הכלכלי

  • מלאי ההון הפיזי
  • מלאי הון התשתיות
  • התפלגות הבעלות על דירות
  • מלאי ההון הירוק
  • מלאי הון המחקר והפיתוח
  • פטנטים
  • מלאי הון מחקר בסיסי
  • מלאי ההון הפיננסי
  • הכלה פיננסית

ההון הטבעי

קיום האדם על פני כדור הארץ מבוסס על משאבי הטבע, שהם ההון הטבעי. ההון הטבעי כולל משאבים בסביבה הטבעית המאפשרים קיום אנושי ומביאים תועלת לחיי האדם ולפעילותו. ככל שמלאי ההון הטבעי אוזל או מידרדר באיכותו, כך הזדמנויות הייצור והצריכה של מוצרים ושל שירותים מצטמצמות, תהליכי פיתוח כלכליים ואנושיים נפגעים, ואיכות החיים הכללית נשחקת. לכן למען קיימות איכות החיים בישראל יש לדאוג לניהול, להשקעה ולניצול יעיל של מלאי ההון הטבעי. בהקשר הישראלי חשובים הקרקע, מערכות אקולוגיות והמגוון הביולוגי שבהן, משאבי המים, האוויר ומחצבי המינרלים ומקורות האנרגייה. בשל שטחה המצומצם של ישראל ביחס לאינטנסיביות הפעילות האנושית בה יש חשיבות מיוחדת להגנה על השטחים הפתוחים הנתונים ללחצים עזים ולהשתתת מערכות מוסדיות שינהלו את מלאי המשאבים במבט רב־דורי.

מדדי ההון הטבעי

  • שטחים פתוחים
  • שטחים פתוחים מתוכננים
  • טבע עירוני
  • שמירה על שטחים פתוחים
  • המגוון הביולוגי
  • מינים בסכנת הכחדה
  • מינים פולשים
  • מפלס המים באוגרים ואיכותם
  • שפיעות טבעיות
  • מים המוקצים לטבע
  • איכות האוויר
  • פליטת מזהמים
  • פליטת גזי חממה
  • אנרגייה מתחדשת
  • שינויי אקלים
  • מחיר מ"ק בטון
  • מלאי מקורות אנרגייה

ההון האנושי

ההון האנושי כולל מצד אחד את בריאותו הנפשית והפיזית של הפרט ומצד אחר את הידע, הכישורים והמיומנויות שהוא רכש במהלך חייו, מאפיינים המשפרים את רווחתו ואת איכות חייו. ההון האנושי של הפרט תורם גם לרווחה ולשגשוג של החברה שבה הוא חי, למשל באמצעות תרומתו המכרעת לפריון העבודה וליצירת הון כלכלי. ברמה הלאומית, הרכב האוכלוסייה, מגמות הגירה ומאפייני שוק התעסוקה משפיעים גם הם על איכות החיים ועל יכולתה של החברה לדאוג לחבריה השונים. מגמות של עלייה ברמה ובתוחלת החיים המאפיינות מדינות רבות בעולם, לרבות ישראל, מדגישות את הצורך להתמקד לא רק בתוחלת החיים או ברמת החיים החומרית אלא גם באיכות החיים, ומציבות אתגר בפני היכולת לקיים ולפתח את ההון האנושי לאורך זמן. בפני מדינת ישראל קיימים אתגרים נוספים בנוגע להון האנושי: מרכיבים מסוימים שלו, כגון מיומנויות לשוק העבודה וידע, עדיין רחוקים מאלו של המדינות המפותחות ביותר ומתאפיינים באי־שוויון גדול. אף שבריאותם של תושבי ישראל היא מהטובות בעולם, תת־השקעה במערכת הבריאות מאיימת עליה. לבסוף, ישראל, כמו מדינות מפותחות אחרות, עתידה להתמודד עם האתגרים שהשינויים הטכנולוגיים והמעבר לכלכלה ירוקה יעמידו בפני מלאי ההון האנושי הקיים.

מדדי ההון האנושי

  • תוחלת חיים בריאים
  • בריאות גופנית
  • בריאות נפשית
  • תחושת בריאות סובייקטיבית
  • אורח חיים בריא
  • חינוך לאורח חיים בריא
  • מוסדות בריאות
  • מיטות אשפוז
  • ציוד רפואי מרכזי
  • זמינות תורים
  • תקצוב בריאות
  • מחקר ופיתוח בתחום הבריאות
  • מספר העובדים במקצועות הבריאות
  • תקני הכשרה לעובדים במקצועות הבריאות
  • שחיקת כוח האדם במקצועות הבריאות
  • שיעור החולים הסיעודיים ותשושי הנפש
  • שירותים תומכים לאיכות החיים בסוף החיים
  • ביטוחי בריאות פרטיים
  • פער איכות הרפואה הפרטית והציבורית
  • הוצאה פרטית לבריאות לעומת הוצאה ציבורית
  • אי־שוויון בבריאות בקרב האוכלוסייה המבוגרת
  • מיומנויות בקרב ילדים
  • לימודי ליבה
  • בעלי השכלה תיכונית
  • בעלי השכלה על־תיכונית
  • מיומנויות בקרב מבוגרים
  • שנות לימוד אפקטיביות
  • מספר הלומדים במוסדות ההשכלה הגבוהה או ההכשרה
  • מוסדות השכלה וכישורים
  • תשתיות טכנולוגיות במערכת ההשכלה
  • תקצוב השכלה וכישורים
  • מחקר ופיתוח בתחום ההשכלה והכישורים
  • מספר העובדים במקצועות ההשכלה והכישורים
  • איכות העובדים במקצועות ההשכלה והכישורים
  • שחיקת כוח האדם במקצועות ההשכלה והכישורים
  • הוצאה פרטית לתלמיד עבור שירותי חינוך
  • יחס המועסקים ללא־מועסקים
  • הגירה
  • איזון עבודה-פנאי
  • יעילות מערכות ההשכלה
  • התאמה בין השכלה לכישורים לעבודה
  • יעילות ההשקעה בהון אנושי במונחי איכות חיים
  • מקצועות בשחיקה טכנולוגית
  • ניידות בשוק העבודה
  • נגישות שוק העבודה

ההון החברתי

האדם הוא מטבעו יצור חברתי. יכולתו לחיות בחברה משגשגת טמונה בקיומם של משאבים שזכו במרוצת השנים לכינוי “הון חברתי". משאבים אלה מאפשרים לו לפעול בשיתוף פעולה עם בני אדם אחרים, להסתייע בהם, לסייע להם וליהנות מתחושת שייכות ומקהילה. משאבים אלה חשובים ליכולתו של האדם לפעול במעגלי השייכות המצומצמים ביותר כמו אלה של משפחתו וקהילתו, אך גם במעגלים רחבים יותר. משאבים אלה כוללים את הרשתות החברתיות שבהן אדם חבר, את המעורבות האזרחית והפוליטית שלו, את אמונו באחרים וכן ערכים ונורמות משותפים. הם כוללים גם משאבים המבטיחים תנאים חברתיים ופוליטיים לשגשוגו: מוסדות שלטון דמוקרטיים, מסגרת זכויות וחירויות והיעדר פשיעה ושחיתות. משבר הקורונה, שפקד את העולם ואת ישראל בשנה האחרונה, הבליט את חשיבותו של ההון החברתי לאיכות החיים של תושבי המדינה, לחוסנה וליכולתה להתמודד בהצלחה עם אתגר זה. שינויים טכנולוגיים, הגיוון החברתי הקיים בישראל וכן מגמות דמוגרפיות שונות מציבים אתגרים בפני קיימות ההון החברתי במדינה ומחייבים תשומת לב מיוחדת לשם שימורו ופיתוחו.

מדדי ההון החברתי

  • היקף הרשתות החברתיות
  • היקף רשתות התמיכה
  • גיוון הרשתות החברתיות
  • פנאי
  • פעילות בחברה האזרחית
  • פעילות ספורט קבוצתי עממי
  • סגרגציה תעסוקתית
  • חברות באיגודי עובדים
  • שימוש במרשתת
  • התנדבות
  • תרומות
  • השתתפות בבחירות לכנסת
  • השתתפות בהפגנות או בעצרות
  • חוללות פוליטית
  • דמוקרטיה וזכויות
  • אמון במוסדות השלטון
  • יעילות מערכת המשפט
  • שייכות קהילתית
  • סובלנות
  • עבירות תנועה המעידות על היעדר סולידריות
  • אלימות פוליטית
  • Ethno-linguistic Fractionalization Index
  • אי־שוויון כלכלי
  • ריבוי זהויות
  • קיטוב פוליטי
  • מידת הלאומיות/אזוריות של המערכת המפלגתית
  • שליטה בשפות מרכזיות בחברה הישראלית
  • אפליה
  • אמון פרטיקולרי
  • אמון מוכלל
  • פשיעה
  • ביטחון אישי
  • שחיתות נתפסת

ההון התרבותי

תרבות וזהות הן צורך אנושי בסיסי, וסיפוקו מעשיר את איכות החיים. התרבות היא מרכיב של תחושת הזהות של קבוצות משנה בחברה ושל הפרטים שבתוכה, ויש בה גם ערכים שמגשרים בין זהויות שונות. תוכנם של משאבי התרבות עשוי להשתנות ממקום למקום, מזמן לזמן ובין בני אדם שונים בשל עמדותיהם, ערכיהם וזהותם. אומדן המשאבים מאתגר במיוחד בישראל, שהגיוון החברתי והתרבותי בה הוא רב. מלאי המשאבים צריך להעמיד מגוון אפשרויות רחב להתנסות תרבותית אגב התחשבות מיוחדת בהקשר הישראלי, לעידוד יצירה תרבותית חדשה ולשמירה על תוכני מורשת שהזנחתם עשויה להוביל לאובדנם. מנקודת המבט של קיימות איכות החיים, מימון ציבורי נחוץ ביותר לצורך פיתוח משאבי התרבות ושמירתם.

מדדי ההון התרבותי

  • תוכני תרבות חדשים
  • שימוש בתוכני תרבות
  • מגוון תוכני התרבות
  • מלאי תוכני המורשת
  • בעלי המיומנויות המקצועיות בתחום התרבות
  • בוגרי מסלולי הכשרה מקצועית בתחום התרבות
  • השתתפות בחוגים או במפגשי חובבים בתחום התרבות
  • בעלי תעודת בגרות במקצועות הומניסטיים
  • בוגרי מדעי הרוח
  • מוסדות ההכשרה בתחום התרבות
  • אנשי סגל במדעי הרוח
  • בוגרי הוראה למקצועות התרבות
  • מלאי מוסדות התרבות
  • ההוצאה הלאומית לתרבות
  • זהות ישראלית
  • זהויות משנה בחברה הישראלית