The State of MEMS in Israel
(a site visit report)
25-24 במאי, 1999
מערכות מיקרו-אלקטרו-מכניות, הקרויות MEMS בארצות הברית ו´´מיקרו-מערכות´´ באירופה, מהוות תחום הגדל בפרץ עצום, שמפותחים בו מכשירים בהרכבת מיקרו למגוון רחב של מדידות, הפעלות, תצוגות ושימושים קרובים. MEMS מנצל טכנולוגיות שפותחו למיקרו-אלקטרוניקה והורחבו באמצעות תהליכים נוספים, ומשמש מפתח חשוב לממשק בין העולם האלקטרוני לבין העולם הלא-אלקטרוני. MEMS מצוי עתה במצב של התפתחות תוך חידושים מרשימים, כאשר רעיונות חדשים צצים בקצב מהיר. בעוד שהמאמצים עד כה עסקו במכשירים מכניים והביאו לעליית התחום החדש של מיקרו-מכניקה, עבודה עדכנית ב-MEMS הולידה רכיבים מיקרו פלוּאידיים ומערכות אופטיות משולבות. שני תחומים אלה הופכים כיום למוקד של מאמצים עולמיים בזכות עצמם, פותחים תחומי מחקר חדשים ומבטיחים מוצרים מסחריים חשובים.
לישראל תכנית איתנה במיקרו-אלקטרוניקה, ועל כן היא מצויה במעמד טוב להשתלב בגידול בתחום ה-MEMS.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים זימנה קבוצת מחקר בין-לאומית בנושא MEMS, שנפגשה במאי 1999, ונשאלה שלוש שאלות:
- מהו מצבו הנוכחי של MEMS בישראל?
- מהן המלצות הקבוצה באשר לכיוונים שעל ישראל לנקוט כדי לפתח תכנית MEMS מצטיינת?
- מהם המשאבים הנדרשים לביצוע ההמלצות?
דו´´ח זה מציג את התשובות לשאלות אלה. הוא מבוסס על סדנה שהתקיימה ב-24-25 במאי 1999, על ביקור בטכניון, ועל פגישה עם פרופ´ יעקב זיו באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
המלצות:
א. כללי:
על מחקר MEMS בישראל להתקיים ולהתרחב.
ב. תחומי מחקר:
- יש להתמקד בתחומים נבחרים בתוך MEMS - יש לייסד תהליך הערכת עמיתים בין-לאומי לסקירת התהליך ב-MEMS.
ג. מתקנים:
- יש להשקיע בתשתיות במרכזי המחקר באוניברסיטאות - נדרשת תמיכה בסיסית להפעלת המתקנים.
ד.פיתוח כוח אדם:
- יש צורך למנות סגל אקדמי נוסף לתחום ה-MEMS
-יש למשוך אורחים בכירים שישמשו כחברי סגל ב-MEMS
-יש לקדם הזדמנויות ללימודי MEMS בחו´´ל
-יש לעודד השתתפות ישראלית בוועידות בין-לאומיות
-יש לארגן בישראל קורסים קצרים והשתלמויות ב-MEMS.
ה.תמריצים:
- יש להקים מרכז הצטיינות לאומי רב-אתרים ב-MEMS
- יש לקיים קשרים פרודוקטיביים עם התעשייה
- יש להקים תשתית מידע
ו. הזדמנויות אזוריות:
- יש לנצל את השתתפותה של ישראל ב´´תכנית המסגרת החמישית´´ של האיחוד האירופי.
- יש להציב את ישראל כמרכז האזורי ל-MEMS במזרח התיכון.
ז. משאבים:
בשל קוצר הזמן, לא היה באפשרותנו להציע הערכות מפורטות לתקצוב השיפורים השונים בתשתיות ולהפעלת התכנית. עם זאת, נעשו הערכות לגבי צורכי הטכניון הן בשיפור הציוד והן בהוצאות הפעלה; כמו כן, אוניברסיטת תל אביב הגישה הצעה הכוללת הערכות מחיר מפורטות.
פרסומים נוספים: ד´´ר יוסי סגל