רשימת קיצורי מקלדת
צור קשר | English
שנה גודל כתב: + -

שישה מדענים בחירים הצטרפו בטקס השנתי החגיגי בחנוכה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

האקדמיה מונה מעתה 120 חברות וחברים; הנשיאה, פרופ' נילי כהן: הצטרפותם מחזקת את האקדמיה למדעים; צפו בהרצאות החברים החדשים
27/12/2016
 
אלה אנשי ונשות המדע שנבחרו השנה לאקדמיה למדעים: ישראל ברטל - פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים; נעמה גורן-ענבר - פרופסורית אמריטה במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים; בילי מלמן - פרופסורית בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב; יעקב קליין - פרופסור במחלקה לחומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע; גיל קלעי - פרופסור במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים; גדעון רכבי - פרופסור להמטולוגיה באוניברסיטת תל אביב, המטולוג ואונקולוג ילדים ומנהל מרכז שיבא לחקר הסרטן בתל השומר.
 
נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' נילי כהן, בירכה את החברות והחברים החדשים ומסרה כי הצטרפותם של ששת המדענים מחזקת את שורות האקדמיה למדעים בחוקרים מן המעלה העליונה. הם יסייעו לאקדמיה להשיג את היעדים הלאומיים והבין-לאומיים שהציבה לעצמה ולפתח את הפעילות המדעית הענפה בישראל בשנים הבאות.
 
ששת החברים החדשים הצטרפו לאקדמיה בטקס שנתי חגיגי מסורתי שבו הוענקו להם תעודות חבר האקדמיה וסיכות. הטקס התקיים בישיבה הפתוחה של האספה הכללית של האקדמיה ביום ג' דחנוכה, כ"ז בכסלו תשע"ז, 27 בדצמבר 2016, בבית האקדמיה בירושלים. את הישיבה פתחה נשיאת האקדמיה, ולאחר שהציגו יושבי הראש של שתי החטיבות את המצטרפים החדשים, הם נשאו את הרצאות הבכורה שלהם.
 
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל. היא נוסדה על פי חוק בשנת תשכ"א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אנשי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלות ישראל בנוגע למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית. חברי האקדמיה נבחרים לכל ימי חייהם.
 
מימין: פרופ' דן שכטמן, פרופ' נילי כהן, פרופ' יוסף קפלן, פרופ' איתמר וילנר, פרופ' דוד הראל (צילום: האקדמיה למדעים)
 
מימין: פרופ' דן שכטמן, פרופ' נילי כהן, פרופ' גדעון רכבי, פרופ' ישראל ברטל, פרופ', גיל קלעי, פרופ' בילי מלמן, פרופ' יעקב קליין, 
פרופ' נעמה גורן-ענבר, פרופ' יוסף קפלן, פרופ' דוד הראל, פרופ' איתמר וילנר (צילום: האקדמיה למדעים)
 
מימין: פרופ' נילי כהן, חברי רביעיית תכנית "קשת קאמרית" של המרכז למוסיקה ירושלים, משכנות שאננים ופרופ' דן שכטמן (צילום:
האקדמיה למדעים)
 
תמצית קורות החיים של החברים החדשים באקדמיה, והרצאות הבכורה שלהם:
 
ישראל ברטל הוא היסטוריון, איש חינוך, עורך כתבי עת מדעיים בהיסטוריה ופרופסור (אמריטוס) בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי מחקרו של פרופ' ברטל מקיפים את תולדות יהודי מזרח אירופה ותרבותם וההיסטוריה של היישוב בארץ ישראל במאות ה-18-ה-20. חלק ניכר מעבודתו המדעית עוסק בראשית התנועה הלאומית היהודית וביישוב היהודי בארץ-ישראל. הוא ממייסדי כתב העת "קתדרה" ואחד מעורכיו הראשונים. פרופ' ברטל הוא היוזם והעורך הראשי של המפעל בן שלושת הכרכים "תולדות יהודי רוסיה", שראה אור בעשור האחרון בעברית וברוסית. כעת הוא שוקד על כתיבת ביוגרפיה של הסופר שלום יעקב אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים).
פרופ' ברטל פרסם כ-250 מאמרים מדעיים. חתן פרס לנדאו למדעים ומחקר בתחום ההיסטוריה של ארץ ישראל (2008).
 
 
נעמה גורן-ענבר היא פרופסורית אמריטה במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נושאי המחקר העיקריים שלה הם ההתנהגות האנושית בתקופות הפרהיסטוריות הקדומות. מחקריה הרב-תחומיים של פרופ' גורן-ענבר מתבססים על תגליות מחפירות שנעשו ברחבי הארץ. החפירות של דרום עמק החולה הביאו לגילוי שרידיהם של מוקדי האש הקדומים ביותר באירו-אסיה, יכולות קוגניטיביות מתקדמות המשתקפות מהתרבות החומרית הקדומה (התרבות האשלית) והיבטים מקוריים של תזונת האדם הקדמון.
פרופ' גורן-ענבר פרסמה ספרים ומאמרים רבים. כלת פרס א.מ.ת (2014).
 
 
בילי מלמן היא פרופסורית בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב ומחזיקת הקתדרה ללימודי אירופה ע"ש אנרי גלסברג. מחקריה של פרופ' מלמן, המתמקדים בבריטניה, בצרפת ובתחומי השליטה של האימפריות האירופיות המודרניות, הקדימו את זמנם ונחשבים פורצי דרך בתחומי ההיסטוריה התרבותית, ההיסטוריה של הקולוניאליזם והאוריינטליזם מהמאה ה-18 ועד לאמצע המאה ה-20, ההיסטוריה של המגדר וחקר השימוש בעבר בעידן המודרני. היא חיברה ספרים ומאמרים רבים בנושאים אלה. ספרה Women’s Orients, על אוריינטליזם, מעמד ומגדר, נחשב לביקורת האקדמית הראשונה על "אוריינטליזם" של אדוארד סעיד ולחיבור שהציע "אלטרנטיבה מורכבת ואנליטית יותר משלו" לחקר יחסי מערב ומזרח, תרבות וקולוניאליזם. פרופ' מלמן שימשה כחמש שנים ראשת ביה"ס להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ באוניברסיטת ת"א. היא עמיתה בחברה ההיסטורית המלכותית הבריטית וכלת פרס לנדאו (2006).
 
 
יעקב קליין הוא פרופסור במחלקה לחומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע ומחזיק בקתדרה ע״ש הרמן מרק לפיזיקה של פולימרים. פרופ' קליין חוקר תכונות של חומר רך: נוזלים, פולימרים, תפזורות של ננו-חלקיקים ויחסי גומלין בפני-שטח. במחקרו הוא משתמש במערכות ניסיוניות שהוא פיתח, המסוגלות למדוד כוחות ברמה מולקולרית ברגישויות-שיא. בשנים האחרונות הוא מתמקד בחקר החיכוך (טריבולוגיה) ברמה הננומטרית; הוא גילה את תופעת סיכת המִיּוּם, שהיא הבסיס לתהליכי חיכוך וסיכה במערכות מימיות, ובעיקר בגוף החי, למשל במפרקים ובעיניים.
בין כיבודיו של פרופ' קליין: הפרס לפיזיקה של פולימרים מטעם החברה האמריקאית לפיזיקה; פרס האגודה הישראלית לכימיה; הפרס לחומר רך וביופיזיקה של החברה המלכותית הבריטית לכימיה; פרס טֶרנבּוּל מטעם האגודה הבין-לאומית לחקר חומרים; מדליית הזהב של המועצה הבין-לאומית לטריבולוגיה; והפרס לפיזיקה של נוזלים מטעם החברה האירופית לפיזיקה.
 
 
גיל קלעי הוא פרופסור במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקד הקתדרה על שם הנרי ומניה נוסקוויץ. הוא חבר במרכז לחקר הרציונליות ובמרכז לחקר אינפורמציה קוונטית באוניברסיטה העברית. פרופ' קלעי עוסק בקומבינטוריקה והתעניין במיוחד בקשרים שלה עם גאומטרייה ותורת הגופים הקמורים ועם שיטות אנליטיות והסתברותיות. הוא חוקר פאונים קמורים רב ממדיים וקשרים שלהם לאלגוריתמים לבעיית התכנון הלינארי. הוא עוסק בקשרים בין אלגברה, טופולוגיה ואנליזה הרמונית עם קומבינטוריקה ובשימושים למדעי המחשב ולכלכלה, וכן בהבנת פונקציות רועשות ובמגבלות החישוב הקוונטי הרועש.
פרופ' קלעי היה העורך הראשי של כתב העת הישראלי למתמטיקה, והוא כותב בלוג מדעי העוסק בעיקר בקומבינטוריקה. זכה בפרס ארדש, פרס פוליה, פרס פולקרסון ופרס רוטשילד. הוא חבר האקדמיה האירופית וחבר כבוד באקדמיה ההונגרית למדע.
 
 
גדעון רכבי הוא המטולוג ואונקולוג ילדים במרכז הרפואי "שיבא", פרופסור להמטולוגיה ומופקד על הקתדרה לאונקולוגיה על שם ג'רסי באוניברסיטת תל אביב. עבודותיו הדגימו לראשונה את תפקידם של אלמנטים גנטיים ניידים, המהווים חלק ניכר מגנום האדם, בהפעלת גנים גורמי סרטן. ממצאי מחקריו, שזיהו לראשונה נדידת רצפים ניידים בגנום תאי יונקים, הולידו מחקר ענף על חשיבותם של אלמנטים אלו בבקרת ביטוי גנים. בעשור האחרון היו רכבי וחוקרי קבוצתו חלוצים בזיהוי תהליכי מודיפיקציה ועריכה ברצפי אר-אן-איי (RNA). עבודתם של רכבי ועמיתיו הראתה שלמודיפיקצית בסיסי האר-אן-איי תפקיד חשוב בבקרת תהליכי ביטוי גנים, הם חיוניים לתהליכי התמיינות ותפקוד, ושיבוש בהם קשור למחלות כמו סרטן ותהליכים מוחיים ניווניים. פרופ' רכבי הקים וניהל את המחלקה להמטולוגיה, אונקולוגיה והשתלת מח עצם בילדים ב"שיבא" וכן את מרכז שיבא לחקר הסרטן, שאותו הוא מנהל כיום.
ממצאי עבודתו פורסמו ביותר מ-450 מאמרים מדעיים. הוא חבר האקדמיה האירופית לחקר הסרטן וזכה בין היתר בפרס קנדי, בפרס אלקלס למדען מצטיין ברפואה, בפרס למצוינות במחקר בתחום הרפואה והגנטיקה על שם בויטלר ובפרס א.מ.ת (לשנת 2013).
 
 
לעמוד הראשי