מאת

המאמר דן בשזירתם יחד של שני מוטיבים בולטים בשירת הטרובדורים: מוטיב האהבה ומוטיב מלחמת הקודש (מסע הצלב). מטרתו להגדיר מחדש את התת־סוגה של שיר מסע הצלב (canson de crozada), שבביקורת הספרות נהוג לשייכה לסוגת השירה הפוליטית (sirventés) של הספרות האוקסיטנית בת המאות השתים־עשרה והשלוש־עשרה, ולשייכה לסוגת שירת האהבה (canson) שלה דווקא. היותו של שיר מסע הצלב תת־סוגה של הקנסון הארוטי נובע מסובסטראט דתי משותף, מקום המפגש בין מוטיב האהבה הגסה למוטיב המלחמה שבו שניהם עוברים עידון כדי שיעלו בקנה אחד עם מסריה של הדת. האהבה המעודנת (הבלתי־ממומשת) והמיליטנטיות הצלבנית (תוקפנות בעלת הצדקה דתית) יכולות להיחשב אפוא שני ביטויים של מגמה אחת. התקרבות שני המוטיבים זה לזה בתולדות הספרות האוקסיטנית הגיעה לפעמים לכלל מיזוג מוחלט, עד שקשה לקבוע אם שיר מסוים הוא שיר מלחמה המשתמש במוטיב האהבה באופן מטפורי או שיר אהבה המנצל את מוטיב המלחמה כדי להבליט את עצמת האהבה. גם בגלגוליה של שירת הטרובדורים בשפות אחרות (צרפתית עתיקה וגרמנית עילית בינונית) ניתן להבחין באותן המגמות, בייחוד בחיקויים של שירי מסע הצלב. בחינת ניסוח השירים בהקשרם הסוגתי מאפשרת לגלוש להיבטים חוץ־טקסטואליים ולהראות ששירת הטרובדורים בכלל ושירי מסע הצלב בפרט לא רק משקפים את מערכת הערכים של האצולה בעידן מסעי הצלב אלא גם להפך – הם השפיעו עליה ובמידה רבה קבעו אותה.