כללי

ה-ESRF הוא מתקן סינכרוטרון, מהמתקדמים בעולם, הממוקם בגרנובל שבצרפת. קוטרו כ-270 מטר, והוא כולל 44 קווי קרינה לשימוש בו-זמני. המתקן החל לפעול ב-1994 וכיום חברות בו 22 מדינות. הוא משרת 9,000 חוקרים בשנה בניסויים המתבצעים בחזית המדע העולמי. בשנות קיומו הספיק המתקן לשמש תשתית לארבעה מחקרים זוכי פרס נובל, ובכללם מחקרה של חברת האקדמיה פרופ' עדה יונת על מבנה הריבוזום.

ציר הזמן

• יוזם הצטרפותה של ישראל למתקן סינכרוטרון בין-לאומי היה פרופ' יהושע יורטנר, אז סגן נשיא האקדמיה, שהקים באמצע שנות השמונים ועדה מייעצת לאקדמיה בנושא קרינת סינכרוטרון. ה-ESRF היה אז בשלבי תכנון בלבד.
• משהחלה להתגבש בישראל קהילת משתמשי סינכרוטרון, פעלו פרופ' יורטנר ופרופ' יעקב זיו, נשיא האקדמיה בשנים 1995–2004, להצטרפותה של ישראל ל-ESRF.
• באמצע שנות התשעים מצאה ועדת מומחים בין-לאומית את קהילת המדע הישראלית בשלה להצטרפות למתקן והמליצה לאקדמיה להשקיע את המשאבים הנדרשים כדי לאפשר לחוקרים ישראלים גישה אליו.
• בשנת 1998 הצטרפה ישראל ל-ESRF במעמד של חברה-עמיתה והתחייבה לממן 1% מהוצאות התפעול של המתקן, בהתאם להיקף הפעילות של החוקרים הישראלים בו. בעשור הראשון מימן את ההצטרפות "פורום תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח" (פורום תל"מ), שבראשו עמד אז פרופ' זיו.
• עם ההצטרפות הוקמה באקדמיה הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון, שתפקידיה בעניין ה-ESRF הם לייצג את ישראל במתקן, לעודד פעילות מדענים ישראלים בו ולסייע לה וכן לעמוד בקשר עם גורמי התקצוב בארץ כדי להבטיח את מימון הפעילות הזאת.
• דוח מקיף שהגישה הוועדה הלאומית בשנת 2008, שתיאר את מצוינות המחקר הישראלי במתקן, שכנע את הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) לקבל עליה את מימון המשך פעילות ישראל שם.
• בשנת 2009 זכתה חברת האקדמיה פרופ' עדה יונת בפרס נובל בכימיה על גילוי מבנה הריבוזום, מחקר שהתבסס על עבודתה בקו הקרינה לקריסטלוגרפיה מקרומולקולרית ב-ESRF.
• בשנים האחרונות, לאור השימוש הגובר במתקן והצלחתם המוכחת של המדענים הישראלים המשתמשים בו, פעלה הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון אצל הות"ת להגדלת השתתפותה של ישראל בתקציב השוטף של המתקן כדי להרחיב את היקף הפעילות, וכיום חלקה של ישראל עומד על 1.75% מסך הוצאות התפעול של הסינכרוטרון.
• בשנים 2018–2020 עבר ה-ESRF שדרוג יסודי על פי תוכנית ה-EBS (Extremely Bright Source) בעלות של 150 מיליון אירו. בשדרוג הוגברה בהירות הקרינה במתקן פי 100 ובכך הוא הפך למקור קרינת הסינכרוטרון הבהיר בעולם. הגברה זו תאפשר  מחקרים ביכולת הפרדה מרחבית וזמנית, ובדיוק מדידה גבוה בהרבה מזה הקיים היום.  בין השאר ניתן יהיה לעקוב אחר תהליכים ברמה המקרומולקולרית והננומטרית בעת התרחשותם והפקת תיעוד רציף ברזולוציית זמן גבוהה. 

הצלחתם של מדעני ישראל ב-ESRF: הקצאת זמני השימוש במתקן נעשית על ידי ועדות שיפוט מקצועיות מחמירות על פי מצוינות מדעית בלבד. בכל שנות הפעילות הישראלית במתקן היו חוקרי ישראל בצמרת הזוכים בהקצאת זמני מדידה (beamtime). בזכות המצוינות המדעית של משתמשי הסינכרוטרון הישראלים, ישראל היא אחת המדינות המובילות מבין 22 המדינות המשתתפות, והקצאת זמני השימוש לחוקרים הישראלים עולה על חלקה של ישראל בתקציב המתקן. 

פרטים על ה-ESRF באתר האינטרנט: esrf.eu