בישיבת האספה הכללית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שהתקיימה ביום שלישי י"ג באייר תשפ"ד, 21 במאי 2024, בחרו חברות וחברי האקדמיה לתפקיד נשיא האקדמיה בפרופ' דוד הראל, מדען בעל שם עולמי בתחום מדעי המחשב ממכון ויצמן למדע, ולתפקיד סגנית הנשיא בפרופ' מרגלית פינקלברג, חוקרת בעלת שם עולמי מהחוג ללימודים קלאסיים של אוניברסיטת תל אביב. זו כהונתם השנייה.

 

כמו כן נבחרו שמונה חברים וחברות חדשים לאקדמיה, והם יצטרפו לשורותיה בטקס חגיגי שיתקיים בחנוכה תשפ"ה. עם הצטרפות החברים החדשים האקדמיה מונה 154 חברות חברים.

 

"אני מודה מעומק הלב לחברי וחברות האקדמיה על הבחירה בי לכהונה נוספת. התחייבתי בפניהם להמשיך בדיוק בדרך שבה הלכתי כנשיא עד כה, ללא לאות ובנחרצות וכאשר צריך גם ללא מורא, הכול לטובת המדינה, המדע והרוח שלה", אמר נשיא האקדמיה הנבחר פרופ' הראל והוסיף "עם בחירתם היום, האקדמיה מתברכת ב‫קבוצה נפלאה ומובחרת של שמונה חוקרים וחוקרות, מתחומי דעת רבים ומגוונים כולל כמה שלא היו מיוצגים עד כה באקדמיה. אנו מאחלים להם הצלחה ומאמינים בכוחם להעצים את פעילותה הענפה של האקדמיה ולסייע במילוי משימותיה לחזק ולפתח את הפעילות המדעית בישראל נוכח אתגרי התקופה".‬‬‬‬‬

 

אלה הם שמונת החברים והחברות החדשים שנבחרו לאקדמיה:

• פרופ' מיכאל (מיקי) אלעד, מדעי המחשב, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

• פרופ' מאיר בר-אשר, שפה וספרות ערבית, האוניברסיטה העברית בירושלים

• פרופ' אשרף בריק, כימיה ביולוגית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

• פרופ' גיא בר-עוז, ארכאולוגיה, אוניברסיטת חיפה

• פרופ' עודד גולדרייך, מדעי המחשב, מכון ויצמן למדע

• פרופ' תמר דיין, זואולוגיה ואקולוגיה, בית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב

• פרופ' דוד וייסבורד, קרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

• פרופ' אדוין סרוסי, מוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

 

פרופ' דוד הראל, חבר סגל במכון ויצמן למדע מאז 1980, מכהן כנשיא האקדמיה משנת 2021. במכון ויצמן שימש פרופ' הראל ראש המחלקה למתמטיקה שימושית ולמדעי המחשב (בשנים 1989–1995) ודקן הפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב (בשנים 1998–2004). פרופ' הראל ייסד עם שותפים את חברת I-Logix, שלימים נטמעה ב-IBM. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), עבד פרקי זמן במחלקת המחקר של IBM בניו יורק ועשה שנות שבתון באוניברסיטאות קרנגי-מלון, קורנל ואדינבורו. הוא חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2010.

 

עיקר תחומי התמחותו של פרופ' הראל בעבר במדעי המחשב התאורטיים (לוגיקה, חישוביות, אוטומטים ותורת מסדי נתונים), ובעשורים האחרונים הוא מתמקד בעיקר בהנדסת תוכנה ומערכות, במחקרים על מידול ושחזור של ריח ובמידול וניתוח של מערכות ביולוגיות ושל פרוזודיה – המוזיקה של הדיבור.

 

פרופ' הראל הוא ממציאה של שפת דיאגרמות המיצוב (Statecharts) וממציא שותף של דיאגרמות תסריטים חיים (LSCs) וכן של הכלים Statemate, Rhapsody, Play-Engine ו-PlayGo.

 

בספריו: "אלגוריתמיקה: יסודות מדעי המחשב" ו"המחשב אינו כל-יכול", שנכתבו באנגלית ותורגמו בין השאר לעברית.

פרופ' הראל זכה במספר רב של פרסים וכיבודים, ביניהם פרס ה-ACM למחנך המופתי (1992), פרס ישראל (2004), פרס ה-ACM למערכות תוכנה (2007), פרס א.מ.ת. (2010) ופרס מילס של ה-IEEE להנדסת תוכנה, וכן חמישה תארים לשם כבוד. הוא עמית ב-ACM, ב-IEEE, ב-AAAS וב-EATCS, חבר באקדמיה אירופיאה ובאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר-חוץ באקדמיה הלאומית האמריקאית למדע, באקדמיה הלאומית האמריקאית להנדסה, באקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים ובאקדמיה הלאומית הסינית למדעים. כמן כן הוא עמית בחברה המלכותית הבריטית (FRS).

 

במהלך כהונתו הראשונה כנשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוביל פרופ' הראל מהלך של חיזוק תפקיד הייעוץ של האקדמיה, בין היתר בהקמת אגף חדש באקדמיה שמרכז את כל פעולות הייעוץ לממשלה שלה, וכן בחיזוק הקשר עם משרדי הממשלה השונים וועדות הכנסת הרלוונטיות. פרופ' הראל הוביל מאבקים לשמירה על עצמאות מוסדות המחקר, ההשכלה הגבוהה והתרבות בישראל אל מול צעדי הממשלה וכן פעל רבות בזירה הבין-לאומית לשמירה על מעמדה של ישראל בשורה הראשונה של המדע העולמי, בין היתר לנוכח גילויי אנטישמיות ואנטי-ישראליות בקמפוסים ברחבי העולם על רקע טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיו.

 

פרופ' מרגלית פינקלברג היא פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים של אוניברסיטת תל אביב וחברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2005. קיבלה תואר דוקטור לפילוסופיה מן האוניברסיטה העברית בירושלים ב-1986. פרופ' פינקלברג היא חוקרת השפה, הספרות והתרבות של יוון העתיקה. מחקריה משתרעים על פני קשת רחבה של נושאים: ספרות יוון, במיוחד שירת הומרוס, פרהיסטוריה אגאית, תורת השירה, השפה היוונית העתיקה, מסורת מיתולוגית, דת ומוסר ביוון ולאחרונה כתבי אפלטון.

 

בספריה: The Birth of Literary Fiction in Ancient Greece (1998), Greeks and Pre-Greeks: Aegean Prehistory and Greeks Heroic Tradition (2005), The Gatekeeper: Narrative Voice in Plato’s Dialogues , Homer and Early Greek Epic. Collected Essays (2020) (2019). פרסמה יותר ממאה מאמרי מחקר וערכה את The Homer Encyclopedia בשלושה כרכים (2011), פרסום שזכה בפרס מטעם איגוד הספריות של ארצות הברית (RUSA). כמו כן תרגמה לעברית דיאלוגים אחדים של אפלטון.

פרופ' פינקלברג שימשה עמיתת מחקר ב-All Souls College שבאוניברסיטת אוקספורד, במכון ללימודים מתקדמים שבפרינסטון ובמכון ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת בריטיש קולומבייה, וניהלה (עם ג"ג סטרומזה) קבוצת מחקר במכון הישראלי ללימודים מתקדמים. כמו כן הוזמנה לשאת הרצאות כבוד באוניברסיטת מישיגן ובאוניברסיטת ממוריאל של ניופאונדלנד והרצאות אורח רבות.

 

פרופ' פינקלברג כיהנה בתפקידים ראשת החוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב ונשיאת האגודה לקידום הלימודים הקלאסיים בישראל. הייתה חברה בוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב ובוועד המנהל של המכון הישראלי ללימודים מתקדמים, והשתתפה בוועדות אקדמיות שונות. ייצגה את האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בפורומים בין-לאומיים וכיהנה כיו״ר הוועדה לקידום מדעי הרוח של האקדמיה. בשנת 2021 נבחרה לכהן כסגנית נשיא האקדמיה.

 

פרסים וכיבודים: פרופ' פינקלברג היא זוכת פרס רוטשילד במדעי הרוח לשנת 2012. זכתה בפרס מטעם קרן רוזה אטינגר (1994) על תרגום מיוונית עתיקה לרוסית של החיבור "מלחמות היהודים" ליוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), שראה אור במוסקווה. זכתה בפרס גילדרסליב (1991) מטעם הוצאת הספרים של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס על המאמר הטוב ביותר שפורסם בכתב העת American Journal of Philology.