חוק האקדמיה מונה עם תפקידיה של האקדמיה ייעוץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון
מדעי בעלי חשיבות לאומית, בהתאם לכך מפרסמת מועצת האקדמיה מעת לעת גילויי דעת בהם היא מביעה בהם את עמדתה בעניינים שבראש סדר היום הציבורי
ועדת ההיגוי להתמודדות עם משבר האקלים של האקדמיה פנתה לשרה להגנת הסביבה ולשר החוץ, בעקבות פרסומים שלפיהם מתקיימים דיונים באפשרות שישראל תפרוש מהסכם פריז, מאמנת המסגרת של האו״ם לשינוי האקלים וממסגרות סביבתיות בין־לאומיות נוספות. במכתבה מביעה הוועדה דאגה עמוקה מהאפשרות לפרישה, ומדגישה כי מדובר במהלך שעלול לפגוע בישראל מדעית, מדינית וציבורית, ולנתק אותה ממערכות ידע ושיתוף פעולה חיוניות...
לקריאת המכתב המלא
...............................................................................................
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מזהירה באופן החריף ביותר כי קידום הצעת התיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה הוא השתלטות פוליטית חסרת רסן שתהיה מכת מוות להשכלה הגבוהה, למדע ולמחקר האקדמי בישראל.מהותה האמיתית של ההצעה, שבכותרתה מדובר על "שקיפות" ועל "פיקוח ציבורי", היא פירוק ההגנות המוסדיות על עצמאות מערכות המדע, ההשכלה הגבוהה והמחקר, והכפפתן לשיקול דעתו הישיר של הדרג הפוליטי, במהלך הרסני שיחסל את מה שנבנה בישראל במשך דורות. המהלך ירסק את העיקרון שעליו נשענה המערכת לאורך עשרות שנים: קבלת החלטות אקדמיות על בסיס מצוינות ושיקולים מקצועיים ארוכי טווח, ולא על בסיס אינטרסים פוליטיים משתנים....
לקריאת גילוי הדעת המלא...............................................................................................
נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' דוד הראל מתריע: אי אפשר לעמוד מנגד לנוכח המשבר ההומניטרי הנורא ברצועת עזה, המאיים על חייהם ועל בריאותם של מאות אלפי בני אדם... אני רואה חובה מקצועית ומוסרית להביע עמדה בעניין, כאשר נתונים רפואיים וחוות דעת של אנשי מקצוע מעידים על מצוקה הומניטרית קיצונית. הלחימה הממושכת ברצועה מאז אוקטובר 2023 גרמה למותם של עשרות אלפי בני אדם, רבים מאוד מהם ילדים ונשים. נתונים של סוכנויות בין-לאומיות מצביעים על קריסת מערכת הבריאות והיעדר תרופות חיוניות, על מחסור קיצוני במי שתייה נקִיים בשל הרס תשתיות המים והביוב....
לקריאת גילוי הדעת המלא
...............................................................................................
24 במאי 2025: גילוי דעת של מועצת האקדמיה: המדע הישראלי בסכנה של ממש: האקדמיה מזהירה מפני קרע עם האיחוד האירופי
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מתוקף תפקידה על פי חוק לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, מזהירה כי לנוכח ההתפתחויות המדיניות האחרונות באיחוד האירופי קיימת סכנה ממשית המאיימת לפגוע קשות במדע הישראלי ובעתיד שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל לבין מדינות האיחוד.
לקריאת גילוי הדעת המלא
...............................................................................................
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מביעה בזאת את מחאתה החריפה על החלטת שר החינוך מר יואב קיש שלא להעניק את פרס ישראל לפרופ' אווה אילוז, חרף החלטת ועדת הפרס המקצועית. פרס ישראל הוא הביטוי הממלכתי העליון להוקרת מצוינות ישראלית, והוא שייך למדינה ולא לשריה. הניסיון להכפיף את הענקתו לשיקולים פוליטיים פוגע לא רק ביוקרתו של הפרס אלא גם באמון הציבור במערכת המדעית, בערך חופש הביטוי ובמעמדה של ישראל בזירה המדעית הבין-לאומית.
לקריאת גילוי הדעת המלא
...............................................................................................
מועצת האקדמיה מביעה את התנגדותה הנחרצת להצעת החוק המבקשת להרחיב את ההפרדה המגדרית במוסדות להשכלה גבוהה. הצעת חוק זו, שנידונה היום בוועדת השרים לחקיקה, מהווה פגיעה חמורה ביותר בעקרון יסוד של האקדמיה בישראל: עקרון השוויון. הפרדה מגדרית מובילה להנצחת פערים ולהחלשת מעמדן של נשים באקדמיה.
לקריאת גילוי הדעת המלא
...............................................................................................
נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל, ועמו חברי וחברות האקדמיה מתחומי הארכיאולוגיה וההיסטוריה העתיקה של ארץ ישראל, פנו במכתב לשר החינוך, שר החוץ, שר המורשת, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ליועצים המשפטיים של המשרדים ולחברי וועדת החינוך של הכנסת בקריאה לעצור את קידום ההצעה לתיקון חוק העתיקות. התיקון המוצע מבקש להוסיף את המילה "והאזור" אחרי המילה "בישראל" בסעיפים מרכזיים בחוק, כך שיחיל את סמכויות רשות העתיקות גם על שטחי יהודה ושומרון. לדברי המומחים, התיקון המוצע לא רק שאינו מועיל, אלא עלול להסב נזק משמעותי למחקר הארכיאולוגי בישראל ולקשרי המדע הבן-לאומיים. החוקרים מזהירים כי הצעד יתפרש בעולם כהפרה של החוק הבין-לאומי ועלול לפגוע בשיתופי פעולה מחקריים, במימון בין-לאומי ובהשתתפות חוקרים ישראלים בפורומים בין-לאומיים. במכתבם מדגישים החוקרים כי הפתרון הנכון הוא חיזוק המערכות הקיימות באמצעות תקציבים ותקנים נוספים.
לקריאת המכתב המלא...............................................................................................
29 באוגוסט 2024: תגובת חברים במועצת האקדמיה לטיוטת התוכנית הרב-שנתית להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית
חברים במועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרסמו את תגובתם לטיוטת התוכנית הרב-שנתית להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית שפרסמה המל"ג: לשילובם של חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה חשיבות רבה, וחברים במועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מברכים את מל"ג על הכנת תוכנית להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית ועל פנייתה לציבור לקבלת התייחסויות לתוכנית. עם זאת לא ייתכן שהתוכנית תהיה כרוכה בהקרבת עקרון השוויון ובהדרת נשים.
לקריאת המכתב המלא>...............................................................................................
חברי מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מביעים את מחאתם החריפה על אופן התנהלותם של שר התרבות והספורט, מיקי זוהר, ויו"ר מועצת מרכז זלמן שזר, מר אביגדור קהלני, בשתי סוגיות מרכזיות הנוגעות למרכז זלמן שזר.
לקריאת המכתב המלא>
...............................................................................................
במידה והתיקון לחוק יעבור אנו צפויים לעמוד בפני משבר בינלאומי חריף.... הפעילות הארכיאולוגית בישראל קשורה קשר הדוק לפעילות בינלאומית: קרנות מחקר בינלאומיות משתתפות במימון מחקרים בארץ, מתקיימים שיתופי פעולה עם חוקרים מן העולם, ארכיאולוגים ישראליים משתתפים בכנסים מדעיים רבים בחו"ל, משלחות ארכיאולוגיות מחו"ל מבצעות מחקרים בארץ (לעתים קרובות בשיתוף פעולה עם חוקרים ישראליים) ותערוכות ותצוגות של ממצאים מן הארץ נשלחים לרחבי העולם.
לקריאת המכתב המלא>
...............................................................................................
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מתוקף תפקידה על פי חוק לייעץ לממשלה בסוגיות מדעיות בעלות חשיבות לאומית, מתנגדת באופן נחרץ וחד משמעי להצעת החוק המכונה "חוק ההשתקה" (תיקון חוק המועצה להשכלה גבוהה), אשר מקודמת בימים אלה בניגוד גמור לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, ומגנה אותה בכל תוקף.
לקריאת גילוי הדעת המלא>
...............................................................................................
"כנשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אני מבקש מכם לעזור לנו להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים הכי טוב - מחקר בקו החזית הראשון בכל ענפי המדעים והרוח, בשיתוף פעולה הדוק עם עמיתינו בחו"ל - וללא איומים על חרם או קריאות להיעלמותנו המרחפות מעל ראשינו...אני מפציר בכם, בענווה אך בנחישות, ראשי האקדמיות האירופיות העמיתות שלנו - ובאמצעותכם גם באוניברסיטאות ומוסדות המחקר במדינות שלכם - לדחות חד משמעית את השימוש בחרמות אקדמיים ככלי להתמודדות עם סוגיות גיאופוליטיות."
לקריאת הדברים המלאים>
...............................................................................................
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים שלחה פניה דחופה לאקדמיות עמיתות למדעים ברחבי העולם ולארגוני מדע בין-לאומיים, וקראה להם להתנגד לפעולות אנטישמיות ולחרמות אקדמיים המכוונים נגד המדע והמחקר הישראלי. במכתב הביעה מועצת האקדמיה דאגה עמוקה מהתעצמות הקריאות לחרם, והדגישה את חשיבות החופש האקדמי ואת הסכנות שבהפרדת המדענים הישראלים מהקהילה הבין-לאומית.
לקריאת המכתב המלא>
...............................................................................................
"מועצת האקדמיה מביעה חשש כבד מן הסימנים המתרבים על התעצמותו של חרם אקדמי רחב היקף וחסר תקדים על מוסדות מחקר ועל מדענים ישראלים, חרם שיוביל להתדרדרות חריפה במעמדה המדעי של ישראל בעולם, ולפגיעה אנושה בעתיד המדע הישראלי."
לקריאת גילוי הדעת המלא>
...............................................................................................
"אנו, חברי מועצת האקדמיה ונשיאיה הקודמים, מביעים דאגה עמוקה וחריפה מפעולותיה של הממשלה הנוכחית, ומתריעים מפני פגיעה חסרת תקדים במחקר המדעי, בחינוך הגבוה ובעולמות המדע, הרוח והתרבות בישראל. מאז הקמת הממשלה הנוכחית אנו עדים לניסיונות חוזרים ונשנים שלה להתערב בעבודתם של גופי מחקר והשכלה גבוהה ושל מוסדות רוח ותרבות, ובכללם גופים שהם סמלים לאומיים, בצורה הפוגעת בעצמאותם.
לקריאת גילוי הדעת המלא>
...............................................................................................
15 בפברואר 2024: מכתב פתוח מאת מועצת האקדמיה הלאומית לשר החינוך בנושא פרס ישראל
ב-15 בפברואר שלחה מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מכתב פתוח לשר החינוך ח"כ יואב קיש, בנושא פרס ישראל.
וזו לשון המכתב: ברצוננו להביע את התנגדותנו הנחרצת להחלטתך, שלפיה לא יחולקו השנה פרסי ישראל בתחומי החקר המדעי השונים, היצירה ומפעל החיים. מיום היווסדו, היה פרס ישראל, החשוב בפרסים המוענקים בארץ, בסיס להוקרת המדינה למדע ולתרבות בתחומיהם השונים. מעולם, גם בימים הקשים ביותר, לא בוטלה הענקת הפרס בתחומים המדעיים.
לקריאת המכתב המלא>
...............................................................................................
15 בינואר 2024: גילוי דעת מאת מועצת האקדמיה בנושא הקיצוץ המתוכנן בתקציבי ההשכלה הגבוהה
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שתפקידה על פי חוק, בין השאר, הוא לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחומי המחקר והתכנון המדעי, לרבות במתן הערכות מצב לאומיות, מביעה התנגדות נמרצת וחריפה לקיצוץ שמתכנן שר האוצר בתקציבי ההשכלה הגבוהה, המחקר והתרבות. מועצת האקדמיה מביעה את דאגתה העמוקה מהקיצוצים המתוכננים בתקציבי ההשכלה הגבוהה, המדענים הראשיים של משרדי הממשלה, הספריות הציבוריות ומפעלי התרבות, בשל החשש הכבד שקיצוצים אלה יסיגו לאחור את הישגיה של מדינת ישראל עד כה, ואף יפגעו פגיעה אנושה ביכולתה של המדינה להשתקם לאחר המלחמה.
לקריאת גילוי הדעת המלא>...............................................................................................
30 באוקטובר 2023: קריאה דחופה לראשי הקהילה האקדמית והמדעית הבין-לאומית
ב-30 באוקטובר פרסמה הנהגת הקהילה המדעית בישראל קריאה דחופה לראשי הקהילה האקדמית והמדעית הבין-לאומית. כותרת המכתב היא "ישראל בשעתה הקשה ביותר - קריאה לקהילה המדעית והמחקרית הבין-לאומית" וחתומים עליו נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' דוד הראל, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה בישראל פרופ' יוסף מקורי ויו"ר ההנהלה האקדמית של הקרן הלאומית למדע, פרופ' דניאל זייפמן. המכתב מדגיש את חשיבותם הקריטית של מאמצים מיידיים ומרוכזים לטפל בהפגנות התמיכה בחמאס המתקיימות בקמפוסים אקדמיים ברחבי העולם ולהגן על חייהם של סטודנטים ואנשי סגל ישראלים ויהודים.
לקריאת המכתב המלא>...............................................................................................
17 באוקטובר 2023: נשיא האקדמיה במכתב לעשרות נשיאי אקדמיות לאומיות וראשי ארגוני המדע החשובים בעולם
נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' דוד הראל, שלח היום מכתב לעשרות נשיאי אקדמיות לאומיות למדעים וראשי ארגוני מדע מובילים וחשובים בעולם, ובהם האקדמיות הלאומיות של ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ואיטליה. המכתב נשלח אליהם בתגובה על מכתבי תמיכה ותנחומים רבים שקיבל מהנשיאים ומראשי ארגוני המדע בעקבות המתקפה האכזרית של חמאס על אזרחים ישראלים בעוטף עזה, שבכמה מהם צוין הצורך "שכל הצדדים יימנעו מאלימות".
לקריאת המכתב המלא>
...............................................................................................
...............................................................................................
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מתנגדת התנגדות נמרצת לאופן קבלת ההחלטות הציבוריות בשבועות האחרונים על ידי גופי הממשלה והכנסת, ובמיוחד ההחלטות הנוגעות לשינויי החקיקה המוצעים ומחוקקים בימים אלו. מועצת האקדמיה מביעה דאגה עמוקה מתהליכים אלה וחשש כבד ששינויי החקיקה המוצעים, ולא רק בעניין הרשות השופטת, יביאו לפגיעה קשה במדע הישראלי, כולל במעמדה של ישראל בקהילה המדעית בעולם, לבריחת מוחות מחד גיסא ולקושי בגיוס חוקרים ישראליים הנמצאים בחו"ל מאידך גיסא, וכן לירידה ניכרת במימון המדע והתרבות בישראל.
לקריאת גילוי הדעת המלא>...............................................................................................
מועצת האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים מביעה את דאגתה החמורה והסתייגותה החריפה מכוונת הממשלה לשנות את חוק הספרייה הלאומית על פי יוזמתו של שר החינוך, ומפגיעה במעמדה העצמאי של הספרייה.
לקריאת גילוי הדעת המלא>
...............................................................................................
...............................................................................................
...............................................................................................
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מביעה את דאגתה נוכח הרפורמה המתוכננת בלימודי מקצועות החובה בתחום ההומניסטיקה במערכת החינוך הממלכתית (היסטוריה, תנ"ך, ספרות, אזרחות, תושב"ע), ותוהה לגבי הדרך בה הוחלט עליה. גם אם נדרש שינוי במתכונת בחינות הבגרות הנהוגה כיום, כדי לשפר את אופני הלימוד ושיטות ההערכה, לא ברור אם הדרך הנכונה היא ביטול בחינות הבגרות החיצוניות רק במקצועות מדעי הרוח, תוך החלפתן במבחנים בית-ספריים ובהגשת עבודה בשני מקצועות בחירה.
לקריאת גילוי הדעת המלא>
...............................................................................................
18 בנובמבר 2021: גילוי דעת של נשיא האקדמיה ונשיאיה לשעבר בנוגע להחלטת שרת החינוך שלא להעניק פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך
נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ונשיאיה לשעבר מביעים את מחאתם ואת צערם העמוק לנוכח החלטתה הסופית של שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא-ביטון שלא להעניק את פרס ישראל בחקר המתמטיקה ובחקר מדעי המחשב לפרופ' עודד גולדרייך בשל עמדותיו ופעולותיו הפוליטיות. קנה המידה להענקת פרס ישראל בתחומי המדע הוא אך ורק מצוינות מחקרית, ובזכותו הפרס שומר על מעמד אות הכבוד הגבוה ביותר שמדינת ישראל מעניקה למדעניה. ועדת הפרס חזרה ומצאה את פרופ' גולדרייך ראוי לקבלת פרס ישראל בזכות הישגיו המחקריים המצוינים.
לקריאת גילוי הדעת המלא>
...............................................................................................
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ונשיאיה הקודמים מביעים צער ודאגה על כך שבשלב זה נמנעה הענקתו של פרס ישראל בחקר המתמטיקה ובחקר מדעי המחשב לפרופ' עודד גולדרייך בשל עמדותיו הפוליטיות. כפי שציינו במכתבנו לשר החינוך מיום 17 במרס 2021, קנה המידה להענקת פרס ישראל בתחומי המדע הוא מצוינות מחקרית, ובזכותו הפרס שומר על המעמד של אות הכבוד הגבוה ביותר שמדינת ישראל מעניקה למדעניה.
לקריאת גילוי הדעת המלא>...............................................................................................
17 במרס 2021: עמדת מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בעניין הענקת פרס ישראלמועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פנתה היום, 17 במרס, במכתב לשר החינוך מר יואב גלנט והביעה בו את עמדתה בנושא פרס ישראל המוענק בתחומים מדעיים. המועצה פנתה אל השר בתוקף תפקידה של האקדמיה על פי חוק לייעץ לממשלה בעניינים הנוגעים למדע ולמחקר במדינת ישראל. במכתבה הדגישה המועצה כי קנה המידה היחיד להענקת פרס ישראל בתחומי המדע הוא מצוינות מחקרית, ובזכותו הפרס שומר על מעמד אות הכבוד הגבוה ביותר שמדינת ישראל מעניקה למדעניה.
למידע נוסף>
...............................................................................................
3 בפברואר 2021: הודעת מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בנושא נקיטת הליכים משפטיים נגד היסטוריונים בפולין
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מביעה דאגה נוכח נקיטת הליכים משפטיים בפולין נגד ההיסטוריונים פרופ' ברברה אנגלקינג, חברת האקדמיה הלאומית הפולנית למדעים (וורשה), ופרופ' יאן גרבובסקי, חבר החברה המלכותית הקנדית (האקדמיה הלאומית של קנדה), בשל מחקר שפרסמו המתייחס לתקופת השואה בפולין.
לקריאת ההודעה המלאה>
...............................................................................................
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קוראת להקפיד על שמירת אוספים בעלי ערך לאומי, מדעי, ותרבותי, תוך התחשבות מרבית בחשיבותם של האוספים במוזיאונים בישראל למחקר המדעי, הנוכחי והעתידי, ותוך שמירה קפדנית על מורשת הטבע והתרבות לדורות הבאים. כל זאת בהתאם לעקרונות של הקוד האתי של איגוד המוזיאונים העולמי (ICOM).
...............................................................................................
11 באוגוסט 2020: מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פנתה לשר החינוך מר יואב גלנט, בקריאה דחופה להרתם ולסייע לספרייה הלאומית
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פנתה לשר החינוך מר יואב גלנט, בקריאה דחופה להרתם ולסייע לספרייה הלאומית לאור הקיצוץ החד בתקציבה. במכתב שהועבר היום, ה-11 באוגוסט 2020 אל השר נכתב כי הספרייה הלאומית מהווה, למן ראשית המאה העשרים, מרכז לאוצרות תרבות יהודית, מוסלמית ועולמית היא משמשת כתשתית מחקר ומוקד לחוקרים במגוון תחומי הידע של מדעי הרוח והחברה. כמו כן הודגש כי מאז פרוץ מגפת הקורונה, עם דחייתן וביטולן של נסיעות תלמידים וחוקרים לארכיונים וספריות בחו"ל, הספרייה הלאומית מהווה משאב חיוני מתמיד.
למידע נוסף>
...............................................................................................
...............................................................................................
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ונשיאיה לשעבר מתנגדים בתוקף לעמדת המל"ג המתירה הנהגת ימי לימוד שונים לגברים ולנשים בקמפוסים האקדמיים, כמו גם הפרדה בין גברים ונשים ברחבי הקמפוסים, בתנאי שהיא איננה נעשית בכפיה. עמדת המל"ג מערערת את היסודות עליהם מושתתת האקדמיה בישראל. ההיתר שניתן להפרדה חותר תחת עקרון השוויון. נשים מהוות כיום מרכיב מרכזי בלימוד, בהוראה ובמחקר האקדמי בישראל. השוויון המגדרי באקדמיה עדיין לא הוגשם במלואו.
לקריאת גילוי הדעת המלא>...............................................................................................
...............................................................................................
9 ביולי 2018: עמדתה של מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בעניין מינויים למועצת הנגידים של הקרן הגרמנית-הישראלית למדע
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ונשיאיה לשעבר רואים בדאגה את מניעת מינויה של פרופ' יעל אמיתי למועצת הנגידים של הקרן הגרמנית הישראלית למדע. מינויים לגוף מדעי חייבים להיעשות על יסוד כישורים מדעיים. פרופ' יעל אמיתי היא מדענית מצויינת, ולא בכדי נעשתה אליה פנייה מטעם משרד המדע כדי שתכהן בגוף האמור. מהמידע שהגיע אלינו עולה כי הסירוב לאשר את המינוי נבע מעמדה פוליטית שאותה הביעה בזמנו פרופ' אמיתי.
לקריאת גילוי הדעת המלא>...............................................................................................
26 במרס 2018: עמדתה של מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בעניין הצעת עקרונות ההתנהלות הראויה במוסדות להשכלה גבוהה
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בהשתתפות נשיאיה הקודמים של האקדמיה, ערכה דיון שלא מן המניין בנוגע להצעת עקרונות ההתנהלות הראויה במוסדות להשכלה גבוהה. אנו מבקשים להביע הסתייגות מהצעה זו, האמורה לעלות לדיון בקרוב במל"ג.
לקריאת גילוי הדעת>
...............................................................................................
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בהשתתפות נשיאיה הקודמים של האקדמיה ערכה דיון שלא מן המניין בנוגע ליזמה לחבר קוד אתי להתנהלות מרצים באקדמיה. מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מביעה דאגה עמוקה לנוכח הכוונה להחיל קוד אתי מוכתב על המערכת האקדמית בישראל. המועצה מתנגדת למהלך זה ורואה בו פגיעה מהותית בחופש האקדמי ובחוק המועצה להשכלה גבוהה (1958) הקובע (בסעיף 15) כי כל מוסד אקדמי בישראל יהיה בן-חורין לכלכל את ענייניו האקדמיים כראות עיניו.
לקריאת גילוי הדעת>
...............................................................................................
האקדמיה הלאומית למדעים רואה בדאגה את האירועים האחרונים הנוגעים למינוי ועדות השיפוט לפרס ישראל. פרס ישראל כמוסד מפאר את היצירה המדעית והתרבותית של החברה הישראלית והאקדמיה גאה במפעל זה. הפרשיה הנוכחית מטילה צל כבד על אחת מהפנים היפות של מדינת ישראל, פרס המוערך מאוד על כל אוכלוסיית המדינה.
לקריאת גילוי הדעת>...............................................................................................
...............................................................................................
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים התכנסה לישיבה מיוחדת שלא מן המניין הבוקר (22/7/2012) בהשתתפות נשיאיה הקודמים של האקדמיה, לדיון יוצא דופן בהחלטה שנתקבלה בשבוע שעבר במל"ג יו"ש (המועצה להשכלה גבוהה, יהודה ושומרון) על מעמדו האקדמי של המרכז האוניברסיטאי באריאל. החלטה זו נתקבלה ללא כינון ועדת בדיקה בין-לאומית כמקובל וללא דיון עקרוני ומעמיק בצורך בהקמת אוניברסיטת מחקר נוספת, כפי שצוין על ידי הות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) במסמכיה הנוגעים לנושא זה.
לקריאת גילוי הדעת>
...............................................................................................
18 באוגוסט 2010: גילוי דעת לעניין מינויים אקדמיים ותכניות לימוד אקדמיות
בצעד יוצא דופן החליטה היום מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לצאת בגילוי דעת בעקבות פרסומים בימים האחרונים על הפעלת לחץ ואיומים על הנהלות האוניברסיטאות בשל הבעות דעה של חברי סגל. במדינה דמוקרטית יש לשמור מכל משמר על עצמאותם של המוסדות האקדמיים ולפיכך, אין להשלים עם ניסיונות להתערבות חיצונית וזרה במינויים של חברי הסגל, בתכניות הלימודים ובדרך הוראתם.
לקריאת גילוי הדעת>
...............................................................................................
ביום ג' במרחשוון תשס"ז, 25.10.2006 עלה לדיון במועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נושא הגבלות התנועה והמעבר שהוטלו לאחרונה על ידי שלטונות צ.ה.ל. על מדענים וסטודנטים פלסטינים, בצורה המונעת מהם לקיים את לימודיהם ומחקרם ולמלא כראוי את חובותיהם האקדמיות והמדעיות. המועצה שמעה על שורה של מכתבים המביעים התנגדות למדיניות זו וקוראים להפסקתה, שנשלחו אל ממשלת ישראל ואל מספר ארגוני מדע בינלאומיים, וביניהם מכתביהם של רקטורי האוניברסיטאות בישראל, של נשיאי האוניברסיטאות הפלסטינים, ושל שרת החינוך ושר המדע של מדינת ישראל.
למידע נוסף>
...............................................................................................
בהמשך לדיון מסכם בנושא זה שנערך בחטיבה למדעי הטבע (ביום ה" בטבת תשס"ד 30.12.2003), החליטה מועצת האקדמיה בישיבתה (ביום י"ב בשבט תשס"ד 4.2.2004) כי במסגרת פעולתה של האקדמיה לקידום המצוינות המדעית בישראל ולקידום שטחי מחקר בחזית המדע, האקדמיה בוחנת מעת לעת תחומי מדע.
למידע נוסף> ...............................................................................................
לקראת הדיון בתקציב המדינה לשנת 2004 פנה נשיא האקדמיה, פרופ" יעקב זיו, במכתב דחוף לראש הממשלה בבקשה לדחות את הדיון בסעיף "שיפור ההשכלה הגבוהה" המופיע על שולחנה של הממשלה במסגרת "חוק ההסדרים" המוצע על ידי האוצר.
סעיף זה,נכתב, נוגד בעליל את סעיף 15 בחוק המועצה להשכלה גבוהה התשי"ח 1958, והוא בעל השלכות שליליות על מערך המחקר בישראל.
למידע נוסף>
...............................................................................................
בצעד יוצא דופן שלח הבוקר נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ" יעקב זיו מכתב בהול אל ראש הממשלה ואל שרת החינוך בדבר החשש מפגיעה במערכת ההשכלה הגבוהה. בצעד יוצא דופן שלח הבוקר נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ" יעקב זיו מכתב בהול אל ראש הממשלה ואל שרת החינוך בדבר החשש מפגיעה במערכת ההשכלה הגבוהה.
למידע נוסף>