בראש הפורום יושב נציג האקדמיה הלאומית שמתמנה בידי נשיא האקדמיה. הנציג בשנים האחרונות הוא חבר האקדמיה
פרופ׳ שמעון אולמן, וחברים בו יו״ר הות״ת, ראש הרשות לחדשנות, מנכ״ל משרד המדע והטכנולוגיה, ראש מפא״ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון וסגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר.
הפורום בודק הצעות להקמת תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח (מו״פ), ובשנים האחרונות גם תוכניות מו״פ לאומיות, וממליץ על דרך איגום המשאבים המתאימה מתוך התקציבים של מרכיבי הפורום ושל גופים מעוניינים אחרים. כמו כן הוא ממליץ על הגופים שיהיו אחראים לביצוע ולבקרה במסגרת התקציבית שנקבעה.
ערוצי התמיכה במחקר ובפיתוח ממקורות לאומיים בישראל קיימים בעיקר במסגרות אלה:
1. מחקר בסיסי איכותי המנוהל ומתוקצב על יסוד עקרונות תחרותיים.
2. מו״פ המבוסס על חדשנות טכנולוגית לטובת פיתוח תעשייה ומנוהל ומתוקצב על יסוד עקרונות תחרותיים.
3. מו״פ מגזרי, מתחום החקלאות, הביטחון ועוד, המנוהל ומתוקצב על יסוד צרכים וצפי של יישומים
מוגדרים.
השותפים בתל״מ סבורים כי מלבד ערוצי תמיכה אלה יש צורך לתמוך מעת לעת גם בהקמת תשתיות מו״פ רחבות, בתחומים שונים. תשתיות המו״פ הללו מיועדות לתת מענה לצרכים של כמה גורמים בעלי עניין העוסקים כולם בפעילות מו״פ באותו התחום. בחינה מקצועית של ההצעות ושל הדרכים להקמת תשתיות לאומיות כאלה נעשית בפורום תל״מ.
בשנים האחרונות החליט פורום תל״מ על איגום משאבים ועל ביצוע מיזמים מדעיים וטכנולוגיים בהיקף כולל של מיליארדי ש״ח, ובהם אלה:
- הקמת מאגר/בנק רקמות לאומי (מידג״ם) – בעלות של 36 מיליון ש״ח.
- פוטוניקה מתקדמת – בעלות של 140 מיליון ש״ח.
- חקר המוח – בעלות של 65 מיליון ש״ח.
- הקמת מאגר גנום קליני במסגרת מיזם ״פסיפס״ לרפואה מותאמת אישית, בהשתתפותם של משרד הבריאות והמערך הדיגיטלי הלאומי – בעלות של 239 מיליון ש״ח.
- מדע וטכנולוגיה קוונטיים – בעלות של 1,250 מיליון ש״ח.
- בינה מלאכותית – בעלות של 520 מיליון ש״ח (בפעימה ראשונה). בשנה האחרונה התקבלה החלטה על פעימה נוספת, בעלות של כ־ 500 מיליון ש״ח, שיישומה יחל בשנה הקרובה.
- מכון לחקר לוויינות זעירה – בעלות של 100 מיליון ש״ח.
- תוכנית הביו־קונוורג׳נס (bio-convergence) – בעלות התחלתית של כ־ 525 מיליון ש״ח, ונוסף על זה פעילות עצמאית של הגופים השונים בהיקף של כ־ 725 מיליון ש״ח.
בשנים האחרונות עוסק הפורום בעיקר בארבע תוכניות, בעקבות המלצות של ועדות בדיקה מקצועיות:
- תוכנית הקוונטים – ביוזמת ות״ת הוקמה ב־ 2018 ועדת בדיקה מקצועית, בראשות ד״ר ארנה ברי, שנועדה לבחון את הצורך באיגום משאבים להשקעה בתוכנית לאומית בטכנולוגיות קוונטים. הוועדה התבססה על עבודתה של ועדה שהוקמה בראשות פרופ׳ אורי סיון ועל דוח צרכים שהכינו מפא״ת ורשות החדשנות במשותף. הוועדה המליצה על השקעות באלה: חישוב קוונטי, זמן ענן, תשתיות אקדמיה ומעבדה יישומית, חישה (מו״פ ביטחוני ודואלי), הכשרת הון אנושי, מחקר ישיר ושיתוף פעולה בין־לאומי. במאי 2019 אושרו המלצות הוועדה. התוכנית תוקצבה, והיא פועלת ומוסרת דיווחים תקופתיים על פועלה לפורום.
- תוכנית לתשתית לוויינות זעירה – ועדת בדיקה מקצועית, בראשותו של פרופ׳ תא״ל (מיל׳) חיים אשד, נועדה לבדוק את הצורך בהקמת ״תשתית לאומית ללוויינות זעירה״. לוויינות זעירה היא אחד המייצגים המובהקים של מהפכת ״החלל החדש״. פיתוח לוויינים זעירים מתבסס על סטנדרטיזציה מכנית וחשמלית, על טכנולוגיות של מזעור ועל שימוש ברכיבי מדף. אלה מיועדים להוריד עלויות ולהאיץ את תהליך המו״פ כדי לאפשר גישה יעילה וזולה לחלל גם לאקדמיה וגם לחברות קטנות ובינוניות. הוועדה הגיעה למסקנה שיש ערך רב בהקמת מרכז תשתיות לאומי ללוויינים זעירים וקטנים (עד 100 ק״ג) שישמש פלטפורמה להנבטת רעיונות חדשים באקדמיה ובתעשייה ויעודד ביצוע מו״פ בתחום החלל. תחום נוסף שבו יעסוק המרכז הוא טיפול רגולטורי ועסקי במיזמים, כגון תיאומי תדרים, יצוא ביטחוני וביצוע יעיל ומרוכז של רכש וחוזי שיגור, בניצול הידע והמורשת הנצברים בחלל בחברות ישראליות. הוועדה הגישה את מסקנותיה, והנושא אושר ותוקצב.
- תוכנית לבינה מלאכותית – ועדת בדיקה לנושא חשוב זה, בראשותה של ד״ר ארנה ברי, בחנה את הצורך בהקמת תשתית לבינה מלאכותית ולמדעי הנתונים, את כדאיות הקמתה ואת היתכנותה. הוועדה הגישה את המלצותיה לפורום, וזה אישר את הדוח ואת התוכנית המוצעת. בשל אי־ודאות באשר לתקציב ארוך הטווח, התוכנית חולקה לכמה פעימות שנתיות. בשנת 2021 אושר תקציב בן 520 מיליון ש״ח לצורך התנעת המיזם וביצוע הפעימה הראשונה, שהתרכזה בנושאים של מודלי שפה בעברית ובערבית, של תשתיות חישוב לבינה מלאכותית ושל תמיכה בכוח אדם. במהלך השנה האחרונה אושרה והופעלה הפעימה השנייה בתקצוב של כ־ 500 מיליון ש״ח נוספים.
- תוכנית הביו־קונוורג׳נס (bio-convergence) – ועדת בדיקה מקצועית, בראשותה של פרופ׳ רבקה כרמי, עסקה בקידום נושא הביו־קונוורג׳נס, נושא בין־תחומי שהוא חיבור סינרגטי בין מדעי החיים והביולוגיה למדעי ההנדסה. הוועדה בדקה את האפשרות להקים בישראל תשתית למו״פ שתתמוך בפיתוחו ובקידומו של מחקר רב־תחומי אקדמי בסיסי, טכנולוגי־יישומי, רפואי ותעשייתי בתחום הביו־קונוורג׳נס כמנוע חדשנות טכנולוגי וכלכלי, לרבות פיתוח ידע ויכולות מו״פ וייצור להקמת חברות בישראל שיעסיקו כוח אדם איכותי ושיהיו בעלות פריון גבוה. בחודש אפריל 2022 אישרו חברי הפורום עקרונית את המלצות ועדת הבדיקה, וכן אושר תקציב ראשוני בסך 435 מיליון ש״ח. באפריל 2023 הצטרפו ות״ת ומשרד הבריאות לתוכנית עם תוכניות להשקעה בתשתיות ציוד יקרות באקדמיה, ללימוד לתארים מתקדמים ולמענקי מחקר המשרתים את תחום הביו־קונוורג׳נס, והיקף התוכנית הורחב לכ־ 525 מיליון ש״ח. ליד פעילות זו מקיימים הגופים השונים פעילות עצמאית בהיקף של כ־ 725 מיליון ש״ח.