האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים The Israel Academy of Sciences and Humanities - הקרן הלאומית למדע
רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

הקרן הלאומית למדע

אחת מתרומותיה החשובות של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לקידום המחקר המדעי בישראל היא ייסוד הקרן הלאומית למדע. כיום הקרן היא הגוף המרכזי בישראל התומך במחקר בסיסי.
הקרן תומכת במחקרים בכל תחומי הדעת על סמך מצוינות מחקרית. היקף התמיכה הלך וגדל עם השנים והגיע לכ־ 727 מיליון ש״ח בשנת תשפ״א (2020 – 2021) בשנותיה הראשונות הייתה הקרן מסונפת לאקדמיה.
 
מאז 1995 היא גוף עצמאי, אך זיקתה לאקדמיה נשארה על כנה: נשיאי האקדמיה משמשים בעת כהונתם יושבי ראש מועצת הקרן וחברי האקדמיה מכהנים במועצת הקרן. הקרן תומכת במחקרים במגוון ערוצים, בהם מענקי מחקר אישיים ומענקים לרכישת ציוד, למימון סדנאות וכינוסים ולפרסום ספרים. 
 
הקמת ״הזרוע למחקר בסיסי״
בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים התמעטו והלכו הקצבות הממשל האמריקני, שהיו באותה תקופה מקור חשוב של תקציבי מחקר מדעי בסיסי בישראל. שר החינוך יגאל אלון ביקש מהאקדמיה להכין תוכנית לפתרון הבעיה, והאקדמיה הציעה להקים קרן ייעודית מכספי המדינה למימון מחקר בסיסי בישראל. על פי החלטת הממשלה משנת 1972 הוקמה אפוא ״הזרוע למחקר בסיסי״, ופרופ׳ א״ד ברגמן, יו״ר החטיבה למדעי הטבע באקדמיה, מונה לעמוד בראשה. אחד המאפיינים החשובים שהוגדרו לזרוע הוא מימון ישיר של חוקרים ומחקרים על בסיס מצוינות מדעית אישית, ולא העברת סכום גלובלי לאוניברסיטאות.
  
משבר בהשכלה הגבוהה ותוכנית האב למחקר בסיסי
באמצע שנות השמונים נקלע המחקר הישראלי למשבר חמור עקב שחיקת תקציבי המחקר העצמאיים של האוניברסיטאות. באפריל 1985, בעת ביקורו של ראש הממשלה שמעון פרס באקדמיה לרגל מלאת 25 שנים להיווסדה, הציגה לפניו מועצת האקדמיה את חומרת המצב. ראש הממשלה הטיל על האקדמיה, בהיותה גוף מייעץ לממשלה, להציע תוכנית לפתרון המשבר. ב־ 1986 השתתף נשיא האקדמיה פרופ׳ יהושע יורטנר בשתי ישיבות ממשלה שיוחדו למחקר המדעי בישראל, ובעקבותיהן הורה ראש הממשלה, אז כבר יצחק שמיר, להגדיל את תקציב הקרן למחקר בסיסי. באוקטובר 1986 פורסמה תוכנית האב למחקר בסיסי, שהייתה לאחד המסמכים המשפיעים ביותר על תקצוב המחקר בישראל והוגשה לממשלה מספר חודשים אחר כך. במסמך זה הציעה האקדמיה להגדיל במידה ניכרת את תקציבי התמיכה הישירה במחקרים בישראל באמצעות חיזוק מעמדה של הקרן למחקר בסיסי של האקדמיה. ממשלת ישראל קיבלה עקרונית את תוכנית האב.
 
 
 נשיא האקדמיה פרופ׳ יהושע יורטנר עם ראש הממשלה יצחק שמיר בלשכתו, 1991
 
גיוס משאבים וקפיצת מדרגה תקציבית
בשנים שלאחר קבלת תוכנית האב למחקר בסיסי של האקדמיה הופנו מאמציה, בהנהגתו של הנשיא פרופ׳ יורטנר ובסיוע יועץ הנשיא פרופ׳ אלכס קינן, להגדלה ניכרת של תקציבי המחקר הבסיסי בישראל. האקדמיה פעלה נמרצות לגיוס תרומות מחו״ל, ובד בבד יזמה מסע הסברה בקרב מקבלי ההחלטות שנועד להתריע מפני אובדן המצוינות המחקרית בישראל. ואכן, בזכות מאמצי האקדמיה, ובעזרת הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות״ת), הוגדל מאוד תקציב הקרן. במהלך העשור העוקב הוכפל היקף הפעילות, והתקציב גדל פי חמישה. 
 
ב־1992 שונה שמה של הקרן ל״הקרן הלאומית למדע״. ככל שגדל היקף פעילותה של הקרן התגבשה ההכרה באקדמיה שראוי שתהפוך לגוף עצמאי, ובשנת 1995 הפכה הקרן לעמותה עצמאית. עד 2014 היא פעלה תחת מִנהל האקדמיה, ואז נפרדה גם ממנו. הגידול העצום בתקציבה של הקרן לאורך השנים הוא עדות להכרה בהצלחתה כמנגנון התומך במחקר בסיסי משובח בישראל. תקצוב הקרן על ידי המדינה נעשה באמצעות הות״ת. 
 
 
 בשנת תשפ"א עמד תקציבה על כ־ 727 מיליון שקלים בכל מסלולי הפעילות, מהם 98% מהות״ת, ובהם אלה:
  • תוכניות הליבה: תוכניות הממומנות מדי שנה מתקציב הליבה, פתוחות להגשה לכל תחומי הדעת ואינן ממוקדות בנושא מסוים.
  • תוכניות ייעודיות: תוכניות הממומנות מתקציב תוספתי, מיועדות לקהל חוקרים מסוים או לנושא מסוים, ובדרך כלל מוגבלות בזמן.
במסגרת תוכניות הליבה מממנת הקרן 2,169 מענקי מחקר אישיים באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר אחרים, 10 מוקדי מחקר ו־18 מענקי מחקר בתוכנית ביכורה. כמו כן תומכת הקרן במסגרת זו ברכישת ציוד מחקרי מתקדם באוניברסיטאות, בהוצאה לאור של ספרים בתחומי מדעי הרוח וכן בקיום סדנאות מחקר בין־לאומיות.

נוסף על תוכניות ליבה אלה מפעילה הקרן גם תוכניות ייעודיות, ובהן אלה:
  • מענקי מחקר לרופאים־חוקרים בבתי החולים.
  • תוכנית למוקדי מחקר לעידוד מחקר בתחום תחליפי נפט לתחבורה.
  • תוכנית למלגות השתלמות בתר־דוקטורט במדעי החברה.
  • תוכנית למרכזי מצוינות ללמידה משמעותית.
  • תוכנית מרכז המצוינות I-CORE - פרי יוזמת הות"ת וממשלת ישראל - משלבת חיזוק של מצוינות מחקרית עם הקמת תשתיות מחקר חיוניות ועם קליטת מדענים חדשים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. התקציב הכולל לתוכנית הוא 1.35 מיליארד ש"ח. בשני מחזורי ההגשה אושרו 16 מרכזי מצוינות.
  • תוכנית ברפואה ממוקדת אישית.
  • תוכנית למחקרים בתחום מדע וטכנולוגיה קוונטיים.
  • תוכנית בזק לתמיכה בבלימת נגיף הקורונה.
  • תוכנית למרכזי מצוינות למחקרים בתחום סוכרת מסוג 1.
  • תוכנית מדעי הנתונים במדעי החברה - התוכנית הופעלה לראשונה במחזור זה, במסגרת התוכנית למענקי מחקר אישיים.
  • תוכנית תמיכה בתשתיות מחקר - במסגרת התוכנית למענקי מחקר אישיים.
  • תוכנית לתמיכה ברכישת ציוד לחוקרים ב"אמצע הדרך".
  • לפני כמה שנים הרחיבה הקרן את פעילותה הבין-לאומית, והיא משתפת פעולה עם קרנות מחקר שונות לקידום פעילות מדעית משותפת בין חוקרים ישראלים לבין חוקרים מחו"ל. הקרנות כוללות את אלה: הקרן הלאומית למדעי הטבע בסין (National Natural Science Foundation of China - NSFC), המכון הקנדי לחקר הבריאות (Canadian Institute for Health Research - CIHR), המרכז הבין-לאומי למחקר ופיתוח בקנדה (International Development Research Center - IDRC), קרן עזריאלי (The Azrieli Foundation), הקרן הלאומית למחקר בסינגפור (National Research Foundation), האגודה היפנית לקידום המדע (Japan Society for the Promotion of Science - JSPS) ומכון ברוד (Broad Institute).
  • הקרן שותפה ב- Global Research Council) GRC), והיא פעילה בהנהגה האירופית האזורית.
פרטים נוספים על פעילות הקרן הלאומית למדע מובאים בדו"ח השנתי של הקרן לשנת תשפ"א ובאתר הקרן: www.isf.org.il