ואלה זוכי פרסי בלווטניק לשנת 2025:
- במדעי החיים: ד"ר יונתן שטלצר (מכון ויצמן למדע) – זכה להכרה בזכות פריצות דרך במידול התהליך המורכב של התפתחות עוברית ביונקים ועל העמקת הבנתנו באפיגנטיקה, המבטיחה התקדמות ניכרת במחקר הרפואה הרגנרטיבית והטיפולית.
- כימיה: ד"ר בנג'מין פלמר (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב) – זכה להכרה על מחקר פורץ דרך בנושא גבישים אורגניים שנוצרים באורגניזמים, חשיפת התהליכים הביולוגיים שבבסיס היווצרותם והדרכים הייחודיות שבהן הם מגיבים לאור, אלה היוו הבסיס לתחום המתפתח של ביומינרליזציה אורגנית ושימשו השראה לפיתוח חומרים אופטיים בני-קיימה.
- במדעי הפיזיקה וההנדסה: פרופ' חיים גרפינקל (האוניברסיטה העברית בירושלים) – זכה להכרה על הגדלת יכולתנו לחזות שינויי אקלים לטווחי זמן שבין חודשים לעשורים, על שיפור מערכות של חיזוי מזג האוויר ועל השגת תובנות לגבי חומרת השינויים הצפויים. כל אלו קריטיים למדיניות אקלים ולאסטרטגיות הסתגלות לשינויי האקלים.
פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים צעירים ומבטיחים בשלב מוקדם בקריירה המקצועית שלהם, הן בזכות הישגיהם יוצאי הדופן והן בזכות ההבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד. הפרסים מוענקים לחוקרים עד גיל 42 על מחקרים פורצי דרך, בשלושה תחומים – מדעי החיים, מדעי הכימיה ומדעי הפיזיקה וההנדסה.
פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2025 בישראל יוענקו בטקס שיתקיים במרכז פרס לשלום ולחדשנות בתל-אביב–יפו בחודש יוני 2025.
פרסי בלווטניק למדענים צעירים הם הגדולים שבפרסים המוענקים למדענים בישראל עד גיל 42 (ללא הגבלת שימוש במענק). מאז השקתם בשנת 2017 ועד היום הוענקו בישראל פרסים בסך כולל של 2.7 מיליון דולר. פרסי בלווטניק, שהם בעלי הכרה בין-לאומית בקרב הקהילה המדעית, הם כלי מרכזי המשמש להרחבת ההכרה במדענים צעירים, והם מספקים את התמיכה ואת העידוד הנדרשים לקידום חדשנות מדעית למען הדור הבא. עד לסוף שנת 2025 תמנה הקהילה של זוכי פרסי בלווטניק הבין-לאומית 540 מדענים מ-120 מוסדות מחקר בין-לאומיים, והחברים בה יזכו בפרסים בסך כולל של כמעט 20 מיליון דולר.
"המדענים הצעירים והמבריקים שאנו מוקירים באמצעות הפרסים הללו הם דוגמה ליצירתיות ולחדשנות שהפכו את ישראל למעצמת מדע עולמית", ציין
לן בלווטניק, מייסד Access Industries וראש קרן משפחת בלווטניק. "אנו גאים לחגוג את הישגיהם ולתמוך בהמשך הצלחתם".
פרופ' ניקולס דירקס (Nicholas B. Dirks), נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים של ניו יורק, אמר: "אנו שמחים לראות ייצוג בין-לאומי בקרב זוכי הפרס השנה, כשלראשונה בישראל מוענק הפרס למדען בריטי המשתייך לאוניברסיטה ישראלית. היבט בין-לאומי זה מדגיש את האופי הגלובלי של המחקר ושל השיתוף המדעי בתחומים חשובים ומבטיחים החוצים דיסציפלינות, כגון אפיגנטיקה, ביומינרליזציה ומדעי האטמוספירה".
פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מסר: "היום אנו מציינים את ההישגים יוצאי הדופן של מיטב המדענים הצעירים בישראל. הדבר חשוב במיוחד בעת הנוכחית, כאשר ישראל חווה את אחת התקופות הקשות שידעה, שאינה פוסחת על המדע ומעמידה בפניו אתגרים חסרי תקדים, הן בישראל והן בארה"ב. מסיבה זו אנו מוקירים במיוחד את קרן משפחת בלווטניק ואת האקדמיה למדעים של ניו יורק על שותפותם המתמשכת במאמץ להתגבר על אתגרים אלה. שמירה על מקומה של ישראל בחזית המדע העולמי, אשר חיונית ליציבות הביטחונית והכלכלית שלה, נשענת על תמיכה במדעניה ועל עידודם. אנו שמחים לברך את זוכי פרסי בלווטניק השנה, ואנו חוגגים את פריצות הדרך החדשניות שלהם בביטחון ובאמונה בהשפעה החיובית מרחיקת הלכת של הישגיהם על החברה כולה".
השנה הוגשו 36 מועמדים ומועמדות לפרס משבע אוניברסיטאות ברחבי הארץ.
חברי המועצה המדעית של הפרס, ובהם זוכי פרס נובל פרופ' אהרן צ'חנובר, פרופ' דייוויד גרוס וסר ריצ'רד רוברטס, וכן יו"ר סוכנות החלל הישראלית לשעבר פרופ' יצחק בן-ישראל, הוזמנו אף הם להציע מועמדים. את זוכי הפרס בחרו שלוש ועדות שיפוט שהורכבו ממדענים מובילים המייצגים את שלוש הקטגוריות הדיסציפלינריות, ובראשן חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
זוכי פרסי בלווטניק מניעים צמיחה כלכלית גלובלית באמצעות פיתוח כיוונים מדעיים חדשים ועיסוק במחקרים פורצי דרך, שלצד הפוטנציאל שבהם לתגמול ניכר קיים גם סיכון רב. עד כה הקימו זוכי פרסי בלווטניק 50 חברות לאחר שקיבלו את ההכרה בעקבות הפרסים. שש מהן נסחרות כיום בבורסות בעולם בשווי כולל של יותר מ-12 מיליארד דולר.
על פרסי בלווטניק למדענים צעירים
פרסי בלווטניק למדענים צעירים, אשר נוסדו ב-2007 על ידי קרן משפחת בלווטניק ומנוהלים על ידי האקדמיה למדעים של ניו יורק, הוענקו תחילה למדענים ולמהנדסים צעירים בארצות הברית, במדינות ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט. בשנת 2014 הם הפכו לפרסים לאומיים, ומאז הם מוענקים מדי שנה לזוכים מכל רחבי ארצות הברית. בשנת 2017 הושקו הפרסים בישראל, בשיתוף האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן בבריטניה. למידע נוסף ולעדכונים על פרסי בלווטניק למדענים צעירים:
www.blavatnikawards.org, ב-
X ו
בפייסבוק.
על קרן משפחת בלווטניק
קרן משפחת בלווטניק מספקת לרבים מהחוקרים, מהמדענים וממנהיגי העתיד הטובים בעולם את התמיכה ואת המימון הדרושים לפתרון האתגרים הגדולים ביותר של האנושות. בראשות לן בלווטניק, המייסד והיושב ראש של Access Industries, הקרן מקדמת חדשנות, גילויים מדעיים ויצירתיות לטובת החברה כולה. במהלך העשור האחרון תרמה הקרן יותר ממיליארד דולר ליותר מ-250 ארגונים.
על האקדמיה למדעים של ניו יורק
האקדמיה למדעים של ניו יורק היא ארגון עצמאי ללא מטרת רווח שהוקם ב-1817, ומאז הוא מחויב לקידום המדע לטובת החברה. בעזרת יותר מ-16 אלף חברים מ-100 מדינות האקדמיה מקדמת ידע מדעי וטכנולוגי, מתמודדת עם אתגרים עולמיים באמצעות פתרונות המבוססים על מדע ומעניקה חסות למגוון רחב של יוזמות חינוכיות בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה (STEM). האקדמיה מארחת תוכניות ומפרסמת תוכן במגוון נושאים, ובהם מדעי החיים והפיזיקה, מדעי החברה, תזונה, בינה מלאכותית, מדעי המחשב וקיימות. האקדמיה גם מספקת משאבים מקצועיים וחינוכיים לחוקרים בכל שלבי הקריירה שלהם. פרסי בלווטניק למדענים צעירים הם חלק מסדרה של פרסים ותוכניות מלגות בולטים שהאקדמיה ושותפיה מציעים מדי שנה למדענים מוכשרים בתחילת דרכם ולמדענים מבוססים ברחבי העולם. יוזמות אלו וכן תוכניות חינוך ופיתוח מקצועי לסטודנטים ולמדענים צעירים משקפות את מחויבותה העמוקה של האקדמיה לחיזוקן ולגיוונן של האפשרויות עבור מדענים מוכשרים ומבטיחים ברחבי העולם. למידע נוסף:
www.nyas.org
על האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בתחום המדע בישראל. האקדמיה נוסדה על פי חוק ב-1961 ופועלת כמרכז לאומי למדע ישראלי בכל תחומי המדעים, החברה והרוח. האקדמיה מונה כיום 152 חוקרים וחוקרות נבחרים הפועלים בשתי חטיבות – החטיבה למדעי הרוח והחטיבה למדעי הטבע. משימתה היא קידום מצוינות מדעית ישראלית, ייעוץ לממשלה בענייני מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, פרסום כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע וקיום קשרים פעילים עם הקהילה המדעית הבין-לאומית.