נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל נשא אתמול דברי פתיחה במפגש "אחריות חברתית", בהם התייחס להתקפותיו האחרונות של שר החינוך יואב קיש על האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב והעומד בראשה, חבר האקדמיה פרופ' אריאל פורת.

 

"לפני שאומר כמה מלים על מושג האחריות עצמו, שיובילו אותנו אל המרצות שלנו הערב, ומכיוון שאני באירוע של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שאמונה על ייעוץ לממשלה בכל הנוגע למדע – כולל השכלה גבוהה ומחקר – אני מרגיש חובה להתייחס לדברים שקורים בימים האחרונים – כולל בשעות האחרונות ממש – הנוגעים ישירות לקשר שבין הממשלה לעולמנו אנו: המחקר, המדע, וההשכלה הגבוהה.

 

בימים האחרונים הפנה שר החינוך יואב קיש את משאביו להתקפה פרועה כנגד האוניברסיטה העברית בירושלים, וכנגד אוניברסיטת תל אביב והעומד בראשה, פרופ' אריאל פורת, שהוא גם חבר האקדמיה הלאומית למדעים. מדובר באירועים לציון יום הנכבה. במקרה של אוניברסיטת תל אביב האירוע התקיים מחוץ לקמפוס האוניברסיטה, באישורה של המשטרה.

 

במוקד העניין שלושה דברים:

(1) דרישתו של שר החינוך משר האוצר לקצץ בתקציביהם של שתי האוניברסיטאות בשל כך, באומרו ש"האירועים מעודדים טרור" ולכן הם "אינם חוקיים";

(2) תגובתו של פרופ' פורת, שדחה בשאט נפש את האיומים, באומרו ששר החינוך מנסה להלך על האוניברסיטה אימים, במקום להתחיל לגלות עניין אמיתי במה שקורה בה, והוסיף שלפי החוק, הפגנות המתקיימות ביוזמת סטודנטים ביום הנכבה חוסות תחת הגנת חופש הביטוי וחופש ההפגנה;

(3) ותגובתו של שר החינוך, שכתב בה בין השאר, כך: "פרופ' פורת הוא מענקי משמידי ערך ההשכלה הגבוהה וחופש הביטוי בישראל, נשיא של מוסד שחונק כל שיח פלורליסטי, והלכה למעשה מונע חופש אקדמי באוניברסיטת תל אביב".

 

דבריו של קיש אינם רק עלבון אישי וּפְּרוֹבוֹקָטִיבִי, שאינו מכבד התנהגות של שר במדינת ישראל, אלא מהווים מתקפה ישירה נוספת על האקדמיה כולה ועל ערכי היסוד העומדים בבסיסה. הוא בחר בתגובה בריונית, תוך פיזור איומים שאינם מגובים בחקיקה, ותוך הפגנת חוסר הבנה לגבי מהות חופש הביטוי, החופש האקדמי ותפקידם של מוסדות ההשכלה הגבוהה בחברה דמוקרטית.

 

של נעליך מעל רגליך, כבוד השר, לפני שתזרוק לחלל האוויר הרעיל שסביבך את קביעתך שחוקר משפטים מבריק ומוערך, ומנשיאי האוניברסיטה המצוינים ביותר שקמו לנו כאן, הוא "משמיד ערך ההשכלה הגבוהה". אמירתך זו מעידה בעיקר על המסע המאורגן שמנהלת הממשלה שלך כדי להכפיף את עולם האקדמיה לצרכיה הפוליטיים, לשבור את עמוד השדרה של מוסדותיה, ולהשליט אווירה של פחד על החוקרים, המרצים והסטודנטים.

 

משר חינוך בממשלת ישראל של מאי 2025 היה מצופה להפנות את מרצו להתמודדות עם האתגרים האמיתיים: החרם האקדמי המתרחב בעולם, בריחת המוחות המדאיגה, הכבדת עול השירות במילואים על חברי סגל וסטודנטים, והפגיעה הקשה במעמדה הבינלאומי של ישראל בקהילת המחקר העולמית. וכל זאת עוד לפני שמזכירים את מצבם העגום של החינוך היסודי והעל-יסודי, ושל מצב התלמידים בעוטף ובצפון. היינו מצפים משר כזה לפעול ללא לאות להגדלת תקציבי המחקר, לחיזוק הקשרים האקדמיים הבין-לאומיים, ולגיבוש תכנית לאומית להתמודדות עם נזקי החרם.

 

תחת זאת, מעדיף השר לתקוף את אלה המגינים על עצמאות האקדמיה ומנסים כנגד כל הסיכויים לשמור על מוסדות ההשכלה הגבוהה כמרחב פתוח לחקר ולחשיבה ביקורתית – מרחב שהוא הכרחי לחוסנה ולעתידה של מדינת ישראל."