מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מתוקף תפקידה על פי חוק לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי, מזהירה כי לנוכח ההתפתחויות המדיניות האחרונות באיחוד האירופי קיימת סכנה ממשית המאיימת לפגוע קשות במדע הישראלי ובעתיד שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל לבין מדינות האיחוד.

 

האיחוד האירופי פתח לאחרונה בתהליך בחינה של הסכם השותפות עם ישראל בהתבסס על סעיף 2 של ההסכם העוסק בזכויות אדם, בגלל המלחמה בעזה והמצב ההומניטרי הקשה שנוצר בעקבותיה. אף שמדובר בשלב ראשוני של תהליך בחינה, יש בכך כדי להדליק נורת אזהרה חמורה בכל הנוגע לעתיד שיתוף הפעולה המדעי והאקדמי בין ישראל לאירופה והעמדת השתתפותה של ישראל בתוכניות הדגל האירופיות למחקר ופיתוח, ובראשן Horizon Europe, בסכנה.

 

החשש מפני פגיעה באפיק התמיכה האירופי, ובכך גם בעתיד המדע הישראלי, מקבל משנה תוקף על רקע ההתפתחויות המדאיגות בארצות הברית. קיצוצי ממשל טראמפ בתקציבי מחקר פדרליים, צמצום שיתופי פעולה עם חוקרים זרים והקפאת מענקים דו־לאומיים כבר החלו להשפיע לרעה על המימון של מחקר ישראלי עכשיו וכפי הנראה הדבר אף יחמיר בעתיד. מגמה זו מעצימה את תלותו של המחקר הישראלי בשיתופי פעולה עם אירופה וממחישה עד כמה המצב הנוכחי מורכב ומסוכן.

 

היקף שיתוף הפעולה המדעי עם אירופה מדגיש את חומרת הסכנה הטמונה בפגיעה בהסכם השותפות: על פי נתוני רשות החדשנות שהתפרסמו בחודש מרס, חוקרים וחברות ישראליים זכו בשנים האחרונות ביותר ממיליארד אירו במענקי מחקר וחדשנות מתוכנית Horizon Europe. הישגיה של ישראל בתוכניות האירופיות, ובמיוחד במענקי ERC היוקרתיים, בולטים ביחס לגודלה של הקהילה המדעית הישראלית. על פי דוח מצב המדע תשפ"ג/2022, יותר מ-60% מהפרסומים של חוקרים ישראלים שנכתבו במשותף עם חוקרים מחו"ל היו עם חוקרים ממדינות אירופה.

 

השלכות של פגיעה בהסכם השותפות כוללות לא רק אובדן מקורות מימון חיוניים אלא גם השפעה לרעה על קשרים עם מוסדות מחקר מובילים, הדרה מהשתתפות בפרויקטים ובתשתיות בין‑לאומיים פורצי דרך, פגיעה ביכולת לגייס חוקרים מצטיינים ולשמרם ופיחות ניכר במעמדה של ישראל בקהילת המדע העולמית. מובן מאליו כי כל פגיעה במעמד זה תוביל להשפעות ארוכות טווח על חוסנה הכלכלי והביטחוני של מדינת ישראל.

 

המדע היה ונותר גשר חשוב בין עמים ותרבויות, גם בעיתות משבר ומתיחות מדינית. המחקר המדעי, החדשנות והקשרים הבין‑לאומיים הם עמודי התווך של יכולתה של ישראל להתמודד עם האתגרים חסרי התקדים של ימים אלו. שימור מעמדה של ישראל וחיזוקו בזירה המדעית הבין-לאומית הוא צורך לאומי מהמעלה הראשונה הדורש תכנון אסטרטגי וראייה לטווח הארוך.

 

מועצת האקדמיה קוראת לממשלת ישראל לפעול לאלתר ובנחישות בנצלה את כל הכלים העומדים לרשותה כדי למנוע פגיעה בהסכם השותפות עם האיחוד האירופי. על הממשלה לפעול ליצירת תנאים שיאפשרו המשך שיתוף הפעולה הכלכלי והמדעי עם אירופה תוך כדי מתן מענה לדאגות הבין-לאומיות שהועלו ושמירה על האינטרסים הלאומיים של ישראל.

 

אנו קוראים לכל מוסדות המחקר והמדע באירופה שלא לערב שיקולים לא מקצועיים בשיתוף הפעולה המדעי עם מדינת ישראל ולהימנע מצעדים של הפסקת מימון מחקרים, של ניתוק קשרים או של גילויי חרם אקדמי אשר עלולים לפגוע לא רק במדע הישראלי אלא גם במדע העולמי ובטובת הכלל.

 

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תוסיף לפעול ללא לאות לחיזוק מעמדו של המדע הישראלי בקרב מוסדות מדע ומחקר באירופה וברחבי העולם על בסיס הערכים האוניברסליים של חופש אקדמי, שיתוף ידע ואחריות מדעית לקידום האדם והחברה.

 

חברי מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים:

פרופ' דוד הראל, נשיא

פרופ' מרגלית פינקלברג, סגנית נשיא האקדמיה

פרופ' סרג'יו הרט, יו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה

פרופ' ידין דודאי, יו"ר החטיבה למדעי הטבע באקדמיה

פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה לשעבר

גב' אסתר סיוון, מנכ"לית האקדמיה