אתמול, ה-26 במאי, נשא נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל
נאום מרגש באירוע חגיגי שנערך בהאלה שבגרמניה, לציון 60 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה. האירוע, "מדע ותרבות בונים גשרים" הדגיש את תפקידו המרכזי של שיתוף הפעולה המדעי בבניית וקיום היחסים בין המדינות לאורך השנים. האירוע נערך ביוזמת האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים – לאופולדינה ובשיתוף משרד ראש הממשלה והמשרד לענייני תרבות של מדינת המחוז סקסוניה-אנהלט.
בנאומו בפני קהל של כ-200 מוזמנים - ביניהם מדענים בכירים, דיפלומטים ואנשי תרבות אירופאיים - הדגיש פרופ׳ הראל את חשיבותו של המדע לגישור, לפיוס ולשיתוף פעולה בין-לאומי – למען טובת הכלל.
אולם המסר המרכזי שלו התמקד בהווה. על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והמשבר ההומניטרי המחמיר, הזהיר פרופ' הראל כי המדע הישראלי נתון בסכנה ממשית להדרה מתוכניות מימון ומחקר משמעותיות, בהן תכנית Horizon Europe, וזאת בעקבות החלטת האיחוד האירופי לפתוח בתהליך בחינה מחדש של הסכם השותפות עם ישראל, בהתבסס על סעיף 2 של ההסכם העוסק בהפרת זכויות אדם.
"זהו הקשר שבין עזה למדע: המשך המלחמה בעזה, המשך ההרג והדיכוי, המשך הזזת האוכלוסייה והמשך ההשתלטות על שטחים - יובילו לפחות מימון מדעי, לפחות שיתוף פעולה, לפחות מדע ישראלי, וכתוצאה מכך לפחות היי-טק ישראלי, לפחות חדשנות, ובסופו של דבר לישראל חלשה הרבה, הרבה יותר."
צילום: © Markus Scholz/Leopoldina
פרופ׳ הראל קרא להפסקת הלחימה, לשחרור החטופים ולמחוייבות מחודשת למציאת פתרונות דיפלומטיים למצב באזור. הוא הפציר בממשלת גרמניה ובמוסדות המחקר הגרמניים לפעול באופן נחרץ נגד בידודה האקדמי של ישראל, ולעשות הבחנה בין התנגדות למדיניות הממשלה לבין שלילת שיתוף הפעולה המדעי. הוא רמז כי דווקא לגרמניה הכוח להשפיע: להשמיע קול מוסרי, לקרוא להפסקת האלימות, ולחזק את המחויבות המשותפת לחתירה לידע, לאתיקה ולשיתוף פעולה, תוך הבעת ביקורת מוצדקת כנגד צעדיה של ממשלת ישראל. לדבריו, על המדע להישאר מחוץ לקו האש הפוליטי – ולהמשיך לשמש כגשר בין עמים.
"עתה, יותר מתמיד, הרבה יותר מתמיד, המדע הישראלי זקוק לידידותה ולעזרתה של גרמניה – על בסיס הערכים האוניברסליים של חופש אקדמי, שותפות וחשיבה חופשית," סיכם.
האירוע כלל דברי פתיחה מאת נשיאת הלאופולדינה פרופ׳ בטינה רוקנבך, ראש ממשלת מדינת המחוז סקסוניה-אנהלט ד״ר ריינר הסלוף, ושגריר ישראל בגרמניה מר רון פרושאור, וכן הרצאות על שיתופי פעולה מדעיים ותרבותיים בין המדינות. מעבר לציון 60 השנים לכינון היחסים הדיפלומטיים, האירוע הדגיש לא רק את ההישגים של ששת העשורים האחרונים, אלא גם את הצורך הדחוף להגן על השותפויות האקדמיות והערכים המשותפים על רקע חוסר היציבות הגיאופוליטי הגובר.
צילום: © Markus Scholz/Leopoldina
בשורה האחורית מימין: פרופ' אנחל רוביו, מנהל מכון מקס פלאנק למבנה ודינמיקה של החומר, המבורג ומכון פלטירון, קרן סימונס, ניו יורק, פרופ' דוד הראל נשיא האקדמיה הישראלית, ד"ר ורנר מלר, מנהל האוסף, קרן באוהאוס דסאו, רות נארמן, ראשת מחלקת קשרי חוץ של הלאופולדינה ולוציאן ברוז'אן בכיר במחלקה לקשרי חוץ של הלאופולדינה
בשורה הקדמית מימין: פרופ' רות שרץ-שובל יו"ר הועד המנהל של האקדמיה הצעירה הישראלית, מר רון פרושאור שגריר ישראל בגרמניה, פרופ׳ בטינה רוקנבך נשיאת הלאופולדינה, ד״ר ריינר הסלוף, ראש ממשלת מדינת המחוז סקסוניה-אנהלט, פרנציסקה הורניג, מזכ"לית הלאופולדינה