ב־6 בנובמבר, במסגרת שבוע המדע של ברלין, השתתף נשיא האקדמיה פרופ’ דוד הראל בפאנל לציון שישים שנים של שותפות מדעית פעילה ומתמשכת בין ישראל לגרמניה.

 

פסגת Falling Walls, המהווה את האירוע המרכזי בשבוע המדע של ברלין, נערכת מדי שנה סביב יום השנה לנפילת חומת ברלין. את הפסגה מארגנת קרן Falling Walls, והוא מפגיש בכירים מעולמות המדע, הכלכלה ומתווי מדיניות מרחבי העולם סביב השאלה: “מהן החומות הבאות שראוי להפיל?”, רעיון השואב השראה מנפילת החומה ב־1989 ומכוחו של המדע לגשר על פערים ולקרב בין עמים.

 

בדבריו בפאנל הביע פרופ’ הראל הוקרה עמוקה לידידות רבת־השנים בין קהילות המדע בישראל ובגרמניה, וכינה אותה “ידידות אמיתית ועמוקה, המבוססת על ערכים משותפים ועל כבוד הדדי.” עם זאת, הוא השמיע גם אזהרה חמורה:

״למרות הסיוע הרב מכם, המדע הישראלי סובל מגל של גילויי חרם אקדמי בין-לאומי חמורים, שהוא תוצאה ישירה של פעולות ממשלתנו, ובעיקר של המלחמה בעזה.״

 

בהמשך דיבר על האחריות המוסרית של מדענים בעתות מלחמה, וציטט מתוך נאום שנשא ימים אחדים קודם לכן בכנס Pugwash למדע ולעניינים בין-לאומיים שנערך בהירושימה, יפן:

״גם בלי להטיל פצצת אטום אפשר להרוג כמעט מאה אלף איש ולהחריב עיר שלמה בנשק קונבנציונלי. אסור שהדבר הזה יקרה שוב לעולם.״

 

פרופ’ הראל סיים בקריאה נרגשת: ״מאחר שאתם, ידידינו ותומכינו מגרמניה, מבקשים לסייע ולחזק את המדע הגרמני־ישראלי, ואת המדע בכלל - אנו זקוקים לעזרתכם בשלושה דברים: שלום, שלום ושלום!!״

 

והוסיף גם חזון אישי, ״יש לי חלום - להשתתף בפסגה מסוג Falling Walls, לא בעוד שישים שנה, אלא נאמר בעוד עשר או עשרים... פסגה שתפגיש את ישראל וכל מדינות האזור, ובכללן איראן ופלסטין.״

 

השתתפותו של פרופ’ הראל בכנס ביטאה את מחויבותה המתמשכת של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים להרחבת שיתופי פעולה מדעיים בין-לאומיים ולחיזוק מעמדו של המדע ככלי לגישור ולקידום השלום.