דוח מצב המדע תשפ"ו/2025
מציאות מורכבת של מצוינות מדעית והכרה בין-לאומית במחקר הישראלי, לצד שחיקה במעמדו בעקבות צמצום השקעה לאומית והשפעות המלחמה
- בעשור האחרון ניכרת בישראל ירידה מתמשכת בהשקעה הלאומית במו"פ אקדמי, לעומת מדינות ה-OECD – בהן הייתה בתקופה זו עלייה בת 20%. כדי לשפר את המעמד המדעי של ישראל בעולם נדרש להגדיל את ההשקעה הלאומית במחקר בסיסי במידה ניכרת.
- שיעור ההצלחה של ישראל הוא הגבוה ביותר בזכייה במענקיERC של מועצת האיחוד האירופי היוקרתיים בשנים 2015–2024. עם זאת שיעור הזכיות של ישראלים במענק Starting, אחד ממענקי ERC, היה בשנת 2025 נמוך באופן חריג וירד לשפל של שמונה אחוזי הצלחה לעומת 29–32 אחוזי הצלחה בשנים קודמות.
- המושפעים מהחרם האקדמי שהתרחב בשנות המלחמה הם בעיקר חוקרים ממדעי הרוח וממדעי החברה, וכן חברי סגל צעירים מכל התחומים.
- בעקבות המלחמה בוטלו רוב הכינוסים הבין-לאומיים שהיו אמורים להתקיים בישראל בשנת 2024–2025, וכן חלה ירידה בהזמנות של חוקרים ישראלים לכינוסים ולסמינרים בחו״ל.
- הדוח ממליץ על הקמת מחשב-על ייעודי לצורכי האקדמיה, שהוא תנאי הכרחי ליכולתה של ישראל להוביל חדשנות ולעמוד בחזית המחקר העולמי.
- קיים צורך רב בחיזוק הממשק בין המחקר הבסיסי למשק, לחברה ולתעשייה, בכל תחומי המדע
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מפרסמת את הדוח התלת-שנתי על מצב המדע בישראל, כמתחייב בחוק. הדוח, כמו
ארבעת קודמיו, סוקר את מצב המדע הישראלי ובעיקר את המחקר הבסיסי בכל שטחי המדע: מדעי הרוח, מדעי החברה, המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה. הדוח בוחן גם את מצבן של תשתיות המחקר ואת מצבה הבין-לאומי של האקדמיה הישראלית, והשנה נסקרת בו גם השפעתה של המלחמה על מעמדו של המדע הישראלי.
על הכנת הדוח שקדה במשך כשנתיים ועדה מיוחדת בהובלתה של חברת האקדמיה
פרופ' עדי קמחי ממכון ויצמן למדע. תחת הועדה פעלו שש תת-ועדות, שכללו 31 חברים מבכירי החוקרים בישראל ממגוון תחומי המדע.
להלן הממצאים העיקריים בדוח מצב המדע לשנת 2025:
- בעשור האחרון ירדה ההוצאה הלאומית למו״פ אקדמי בישראל בשיעור של כ4%, בניגוד למגמה במדינות ה-ECD שבהן דווקא נרשמה עלייה ניכרת בהשקעה במו"פ אקדמי.
שיעור השינוי בהשקעה הלאומית למו"פ אקדמי במדינות ה-OECD (2014–2023). במחירים קבועים לשנת 2015.
מקור: OECD Main Science and Technology Indicators
- השפעת המלחמה על האקדמיה: המצב הגאופוליטי הביא להתרחבות ניכרת של החרם האקדמי מחו"ל, הגלוי והסמוי כאחד, וצפויות להיות לכך השלכות מרחיקות לכת על המחקר האקדמי בעתיד. השפעות המלחמה ברמה הלאומית והבין-לאומית נבדקו בדוח על בסיס דיווחים מהאוניברסיטאות וניתוח שיח בקבוצות מיקוד של חברי סגל באקדמיה בשלבי קידום שונים. ניתוח זה אפשר הסתכלות רחבה על האופנים שבהם השפיעה המלחמה על מצב המחקר בארץ ועל היבטיו הבין-לאומיים.
- מהשפעות המלחמה: רוב הכינוסים הבין-לאומיים שתוכננו להתקיים בישראל בשנת 2024–2025 בוטלו; חלה ירידה בהזמנות של חוקרים לכינוסים ולסמינרים בחו״ל; התקבלו דיווחים על קשיים בפרסום מאמרים ועוד. כמה אוניברסיטאות באירופה הכריזו על ניתוק קשרי מדע עם ישראל. בנוסף, עומד על הפרק איום לפעול להוצאת ישראל מתוכנית המענקים Horizon Europe. נרשמו הדרות של חוקרים ישראלים מתוכניות מענקי מאגדים (consortium) האירופיות. מקבוצות המיקוד עולה כי את הפגיעה הקשה ביותר סופגים חוקרים ממדעי הרוח וממדעי החברה, וכן חברי סגל צעירים לפני קביעות מכל תחומי המחקר, אשר מתקשים כעת לבסס את רשת הקשרים הבין-לאומית שלהם.
- נוסף על אלה הדוח מצביע על האטה בהתקדמות המחקר בקבוצות רבות, בין השאר בשל גיוסים נרחבים למילואים, בשל עזיבה של תלמידי מחקר ועמיתי בתר-דוקטורט בין-לאומיים ואי-הגעה של אחרים. תועדו עזיבות לחו"ל של סגל בכיר מתחומי מחקר ייחודיים הנמצאים במוקדי הכוח של האקדמיה הישראלית. כמו כן הושמד חומר מחקרי יקר ערך בעקבות פגיעת טילים בכמה מוסדות מחקר.
מספר עמיתי הבתר־דוקטורט הבין־לאומיים. הנתונים אינם כוללים את אוניברסיטת רייכמן
ואת אוניברסיטת תל אביב. מקור: דיווחי האוניברסיטאות (ינואר 2025)
- השקעה בתשתיות: הדוח מצביע על הצורך הלאומי הדחוף בהקמת מחשב-על לקידום המחקר האקדמי בתחומי הבינה המלאכותית, ובהשקעה בהון האנושי הנחוץ להפעלתו. להקמת מחשב-על שייועד לצרכים של האקדמיה תהיה השפעה מהפכנית ורחבת היקף על כלל תחומי המדע, המחקר והחדשנות. מודגש כי האצת התפתחותו של תחום הבינה המלאכותית אינה רק צורך אקדמי הנוגע לחדשנות ולצמיחה הכלכלית של ישראל, אלא גם יסוד מכונן בכוחה של המדינה בזירה הבין-לאומית במאה העשרים ואחת.
- חלקם היחסי של הפרסומים הישראליים מסך הפרסומים העולמיים הולך וקטן, גם בשִקלול גודל האוכלוסייה. כמו כן ישראל מדורגת אחרונה לעומת מדינות הייחוס במדד המאמרים המצוטטים ביותר (HCP). עם זאת החוקרים הישראלים זוכים במענקים הבין-לאומיים היוקרתיים ביותר, ובהם מענקי מועצת המחקר האירופית (ERC) ופרסים מדעיים בין-לאומיים – מענקים ופרסים המעידים על מצוינותם של החוקרים הישראלים.
מספר הפרסומים המצוטטים ביותר ושיעורם מסך פרסומי המדינה לפי מדינות (2020–2022).
מקור: מולמו"פ, עריכה: מוסד שמואל נאמן (דצמבר 2023)
חוזקו של המדע הישראלי נשען בין השאר על שיתופי פעולה מחקריים, על יכולתם של החוקרים הישראלים להתחרות ולזכות במענקי מחקר בין-לאומיים ועל נגישותן של תשתיות מחקר בין-לאומיות מתקדמות. שיעור ההצלחה בישראל בזכייה במענקי ERC בשנים 2015–2024 גבוה (23%) מזה של כל המדינות המשתתפות. שיעורי הזכייה מתייחסים להצלחת כל מדינה ביחס להגשותיה. מקור: EU dashboard
מספר ההגשות, הזכיות ושיעורי הזכייה במענקים האירופיים ERC לעומת מדינות ייחוס (2015–2024).
- בשנת 2025 הייתה ירידה ניכרת בשיעור הזכיות באחד ממענקי ה-ERC שפונה לחוקרים צעירים (מענק Starting). שיעור הזכיות של ישראלים היה נמוך באופן חריג וירד לשפל של שמונה אחוזי הצלחה לעומת 29–32 אחוזי הצלחה בשנים קודמות. הסיבות לירידה נעוצות ככל הנראה בשילוב של כמה גורמים, ובהם פגיעה ביכולתם של חוקרים ישראלים להגיש הצעות מחקר בזמן מלחמה וירידה בקליטת סגל צעיר מצטיין באוניברסיטאות בזמן המלחמה. כמו כן ייתכן שמדובר בהשפעותיו של חרם אקדמי סמוי. המשך הניטור יקבע אם מדובר באירוע חריג או בתחילתה של מגמה.
- המצב הנוכחי דורש התערבויות מיידיות כדי לחזק ולהעמיק את שיתופי הפעולה המחקריים הבין-לאומיים, בין היתר באמצעות הרחבת ההסכמים של שיתופי פעולה בין הקרן הלאומית הישראלית למדע עם קרנות מדע לאומיות של מדינות מובילות במדע, הגדלת חלקה של ישראל בתוכנית המאגדים של מועצת האיחוד האירופי (במסגרת תוכנית Horizon), עידוד הבאת חוקרים בכירים מחו"ל לתקופות של כמה שבועות ותוכניות תמיכה למלגות לעמיתי בתר-דוקטורט בין-לאומיים. בד בבד יש לפתח אסטרטגיות ארוכות טווח לביסוס דור העתיד של החוקרים באוניברסיטאות באמצעות הקמת קרן מלגות מצוינות חדשה במימון המדינה, שתעניק מלגות גבוהות דיין שתאפשרנה לבוגרי תואר שלישי מצטיינים להשתלם במוסדות האקדמיים הטובים בעולם.
- קיים צורך רב וחוצה תחומים בחיזוק הממשק בין המחקר הבסיסי למשק, לחברה ולתעשייה בכל תחומי המדע: במדעי החברה והרוח נדרשת העברת ידע מהמחקר הבסיסי לתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והתרבות, והגברת ההשפעה של הידע המחקרי-אקדמי על התוויית מדיניות. במדעים המדויקים נדרש לחזק את הממשק ואת יחסי הגומלין בין המחקר הבסיסי לתעשייה כדי לשמר את ההון האנושי באקדמיה ולתגבר את שיתופי הפעולה עם התעשיה; ובמדעי החיים והרפואה נדרשת העברת ידע לבתי חולים ולפיתוח הביוטכנולוגיה.
על הכנת דוח זה שקדה במשך כשנתיים ועדה מיוחדת בהובלתה של חברת האקדמיה
פרופ' עדי קמחי ממכון ויצמן למדע. בפיקוחה של הוועדה פעלו שש תת-ועדות, שכללו 31 חברים מבכירי החוקרים בישראל ממגוון תחומי המדע. הוועדות נפגשו עם עשרות בעלי תפקידים במערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל ועם גופים וארגונים הקשורים בה, קיבלו דיווחים כתובים, ערכו סיורי שטח ואספו נתונים רב-שנתיים על מצב המדע. בגיבוש מסקנותיהן השוו תת-הוועדות את מצב המדע בישראל לזה שבמדינות שבהן עצימות מדעית גבוהה וגודל האוכלוסייה דומה לזה של ישראל (מדינות ייחוס) וכן השוו את הנתונים למידע שנאסף בדוחות מצב המדע הקודמים.
פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים: "דוח מצב המדע הנוכחי מבוסס על עבודה מקיפה ועל נתונים רחבי היקף, והוא משקף את אחריותה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים להציג לפני מקבלי ההחלטות במדינה תמונת מצב מדויקת, מאוזנת ומבוססת עובדות. בין השאר תפקידנו הוא לחזות מגמות שמעצבות את עתידו של המדע בישראל ולהציע דרכים לחיזוקו ̶ במיוחד בתקופה מורכבת כתקופתנו.
הדוח מצביע על אתגרים משמעותיים, הכוללים ירידה מתמשכת בהשקעה הלאומית במחקר האקדמי, פגיעה בקשרים בין-לאומיים והשלכות עמוקות של המלחמה על המחקר. דווקא עכשיו, כשהמציאות מערערת את יסודות שיתוף הפעולה המדעי ואת יכולתם של חוקרים צעירים לבסס את עצמם, עלינו להתעקש על הגדלת התקציבים, על שימור הקשרים הבין-לאומיים ועל הגנה חסרת פשרות על החופש האקדמי.
המדע הישראלי איננו מותרות; הוא מנוע מרכזי של צמיחה כלכלית, ביטחון ושיקום לאומי. בלעדיו לא נוכל להבטיח יתרון טכנולוגי, עמידות חברתית או יכולת להתמודד עם איומים עתידיים. מדינה המבקשת להתאושש ממשבר ולהבטיח לעצמה עתיד בטוח חייבת לראות בהשקעה במדע ובהשכלה הגבוהה אסטרטגיה ראשונה במעלה. זהו רגע שבו נדרשת אחריות לאומית להבטיח שהמדע הישראלי יזכה לתנאים שיאפשרו לו להמשיך להוות עמוד תווך של חברה בטוחה, יציבה, חופשית, יצירתית ושוחרת ידע".