רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

קריאה מטעם ועדת ההיגוי להתמודדות עם משבר האקלים של האקדמיה בעניין פרישה מהסכמי האקלים

26/01/2026
ועדת ההיגוי להתמודדות עם משבר האקלים של האקדמיה פנתה לשרה להגנת הסביבה ולשר החוץ, בעקבות פרסומים שלפיהם מתקיימים דיונים באפשרות שישראל תפרוש מהסכם פריז, מאמנת המסגרת של האו״ם לשינוי האקלים וממסגרות סביבתיות בין־לאומיות נוספות. במכתבה מביעה הוועדה דאגה עמוקה מהאפשרות לפרישה, ומדגישה כי מדובר במהלך שעלול לפגוע בישראל מדעית, מדינית וציבורית, ולנתק אותה ממערכות ידע ושיתוף פעולה חיוניות.

להלן המכתב המלא:

__________________________________________________________________________
לכבוד
גברת עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה
מר גדעון סער, שר החוץ

ועדת ההיגוי להתמודדות עם משבר האקלים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מבקשת להביע דאגה עמוקה בעקבות פרסומים בתקשורת, ולפיהם מתקיימים במשרד החוץ דיונים באפשרות שישראל תפרוש מהסכם פריז, מאמנת המסגרת של האו״ם לשינוי האקלים (UNFCCC) וממסגרות סביבתיות נוספות של האו״ם (כמו גם מארגון הבריאות העולמי העוסק בהשפעת משבר האקלים על בריאות האדם).


למיטב ידיעתנו טרם התקבלה החלטה רשמית על פרישת ישראל מהסכם פריז או מאמנת האקלים ולא נמסרה הודעה רשמית לגורמים הבין־לאומיים הרלוונטיים. עם זאת, עצם קיומם של דיונים בנושא, כפי שדווח, מעוררים חשש ציבורי ומדעי כבד, ומצדיקים הבהרה פומבית ברורה.

הסכם פריז ואמנת המסגרת של האו״ם לשינוי האקלים אינם הסכמים שוליים או סמליים. זוהי המסגרת הבין־לאומית המרכזית להתמודדות עם שינויי האקלים, ואשר משמשת בסיס לשיתוף פעולה מדעי, טכנולוגי וכלכלי בין המדינות. ישראל הצטרפה אליה מרצונה החופשי וראוי שתישאר בה.

פרישה מהסכם פריז, ובוודאי מאמנת מסגרת האו"ם לשינוי האקלים עצמה תנתק את ישראל ממנגנוני ידע, תיאום ומעקב חיוניים, ותפגע במעמדה המדעי והמדיני. פרישה כזו תסמל התנתקות כוללת מהמערכת הבין־לאומית לניהול ולהבנה של משבר האקלים, כולל פורומים מדעיים, מערכות דיווח, וגישה לשיתופי פעולה בין־לאומיים חשובים בתחומי מחקר, היערכות והתמודדות. שלא כמדינות גדולות יותר ישראל תלויה במידה רבה בחילופי מידע הדוקים לצרכי תחזיות אקלימיות.

מעבר להשלכות הבין־לאומיות, מהלך כזה עלול להזיק לישראל. ישראל כבר מתמודדת עם אתגרי אקלים מוחשיים - עומסי חום קיצוניים, שיטפונות ובצורות, פגיעה במערכות אקולוגיות, סיכונים לבריאות הציבור ולכלכלה ופגיעה במוכנות המבצעית של צה״ל. החלשת המחויבות הבין־לאומית עלולה לשדר מסר שגוי לציבור, למערכת המדעית ולדור הצעיר, כאילו מדובר בנושא שניתן לדחוק לשוליים.

לאור זאת, אנו קוראים:
להבהיר פומבית ובאופן חד־משמעי כי מדינת ישראל מחויבת להסכם פריז ולאמנת המסגרת של האו״ם לשינוי האקלים.
להתחייב שכל דיון אפשרי בשינוי מדיניות כה מהותי יתקיים בשקיפות מלאה, תוך הצגת נימוקים מקצועיים ושיתוף הציבור והקהילה המדעית.
לחזק ולהגביר את מעורבות ישראל במסגרות הסביבתיות של האו״ם בייחוד בתקופה של אי־ודאות גלובלית.
ועדת ההיגוי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים להתמודדות עם משבר האקלים מחויבת להעמיד ידע מדעי מהימן לרשות מקבלי ההחלטות והציבור. אנו עומדים לרשותכם לכל דיון מקצועי בנושא, מתוך אחריות לעתידה של מדינת ישראל ולדורות הבאים.


בברכה,
ועדת ההיגוי להתמודדות עם משבר האקלים
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

חברי הוועדה:
פרופ' דן יקיר, מכון ויצמן למדע, יו"ר הועדה
פרופ' צבי בן-אברהם, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' נעמה גורן-ענבר, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' נדב דוידוביץ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרופ' יואב יאיר, אוניברסיטת רייכמן
פרופ' יוסי לויה, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' שלומית פז, אוניברסיטת חיפה
פרופ' טליה פישר, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' דני רבינוביץ', אוניברסיטת תל אביב
פרופ' דני רוזנפלד, האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' איתן ששינסקי, האוניברסיטה העברית בירושלים

העתק:
מר יצחק הרצוג, נשיא המדינה
ד"ר דב חנין, יו"ר פורום האקלים הישראלי בבית הנשיא