בחודש אלול תרפ"ח נסע החסיד הארץ ישראלי ר' שמואל הורוויץ (1905–1972) בדרך פתלתלה ומסוכנת לאומן הסגורה והמסוגרת. נדודיו ארכו יותר משלוש שנים. לאחר מפגש עם חסידי ברסלב בפולין הבריח את הגבול והגיע לאומן, הוא נע ונד במקומות שונים בניסיונות לשוב לירושלים, ולבסוף נאסר במוסקבה ושהה ארבעה חודשים בכלא עד ששוחרר והועלה באודסה על אונייה לארץ ישראל. פרשת הנסיעה עוררה רעש גדול, והעיתונות היהודית נתמלאה ידיעות על החסיד שמסר את נפשו כדי להשתטח על קברו של ר' נחמן מברסלב. את הרפתקאותיו העלה הורוויץ על הכתב סמוך לחזרתו באיגרת ארוכה ששלח לחסידי ברסלב בפולין, היא 'קונטרס ימי שמואל' (מאי–יוני 1933).

הורוויץ מתאר כאן בהרחבה את עולמם של חסידי ברסלב הבודדים בארץ ישראל בשנות העשרים (קודם שנתארגנו במסגרות); את עולמם של חסידי ברסלב בפולין ובפרט 'הקיבוץ הגדול' בלובלין בראש השנה 1928 (אחד ה'קיבוצים' המרשימים, שנוצר כאלטרנטיבה ל'קיבוץ' באומן עם סגירת הגבולות) ואת עולמם של חסידי ברסלב באומן בשנים 1929–1932 (קודם למאסרים האגרסיביים, לסגירה ולחתימה של הקלויז ולהאשמת חסידי ברסלב בקלריקליות וקונטרה־רבולוציונריות בשלהי שנות השלושים).

מהדורה מוערת של 'קונטרס ימי שמואל', על פי כתב היד השמור בספריית שוקן, מובאת כאן לראשונה באופן מלא. זהו מסמך היסטורי רב חשיבות, וניתן לדלות ממנו גם תמונה תאולוגית חדשנית. חסידות ברסלב איננה חסידות סטטית, ובכל תקופה ותקופה מתחדשים בה עולמות. קונטרס זה הוא הצצה לאחד מאותם עולמות מתחדשים.