האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים The Israel Academy of Sciences and Humanities - קרינת סינכרוטרון
רשימת קיצורי מקלדת
שנה גודל כתב: + -

קרינת סינכרוטרון

מהו הסינכרוטרון וכיצד הוא פועל?

הסינכרוטרון הוא מתקן המייצר אלומות קרינה ממוקדות היטב בעוצמות גבוהות ובתדרים המאפשרים מחקר מבני של חומר ברמות המולקולה והאטום. המתקן בנוי מצינור מרוקן מאוויר בצורת טבעת מצולעת שבה נעים אלקטרונים במהירות גבוהה. פעולתו מבוססת על התופעה הפיזיקלית שמטעָן חשמלי מואץ פולט קרינה בעקבות שינוי כיוון תנועת האלקטרונים על ידי מגנטים הממוקמים לאורך הטבעת וגורמים לפליטת אלומות קרינה ממוקדות המוכוונות אל התאים שבהם מתבצעים הניסויים והנקראים "מסלולי אלומה" (beamlines) . בזכות מהירותם הגבוהה של האלקטרונים הקרינה נפלטת בתחום תדירויות רחב, מקרינה תת-אדומה ועד קרינת רנטגן, דבר המאפשר מגוון רחב מאוד של ניסויים בקשת רחבה של תחומים.

הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון

מידע כללי

הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון של האקדמיה עושה לקידום הפעילות המחקרית בתחום זה בישראל ומשמשת כתובת עיקרית לקבלת מידע ולהפצתו בקרב החוקרים. הוועדה עוקבת מקרוב אחר תהליכי קבלת ההחלטות במתקן האירופי לקרינת סינכרוטרון (ESRF) באמצעות נציגיה – יו"ר הוועדה פרופ' יובל גולן מאוניברסיטת בן -גוריון בנגב, נציג ישראל במועצת המתקן, ומנכ"לית האקדמיה גב' גליה פינצי בוועדת הכספים. חוקרים ישראלים פעילים בוועדות ניהול ותכנון שונות של ה -ESRF. למשל פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע שימשה בעבר חברה בוועדה המדעית המייעצת העליונה של ה -ESRF ופרופ' בועז פוקרוי מהטכניון הוא חבר בוועדה המדעית של המתקן. 

הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון מקיימת קשרים עם הארגון האירופי של משתמשי סינכרוטרון ESUOי(European Synchrotron Users Organization). הארגון הוקם כדי לשפר את יכולת הגישה של כלל המדענים האירופים המשתמשים בקרינת סינכרוטרון (כ-10,000 מדענים בכל תחומי מדעי הטבע, מדעי החיים וההנדסה) לכל מתקני הסינכרוטרון האירופיים, בעיקר באמצעות הגדלת המשאבים הכספיים שיועמדו לרשות המשתמשים, אך גם כגוף מרכזי המייעץ להנהלות המתקנים בנוגע לצורכי המשתמשים. פרופ' מיטל לנדאו מהטכניון  מייצגת את ישראל ב-ESUO.

חברי הוועדה 

פרופ' יובל גולן – אוניברסיטת בן גוריון בנגב (יו"ר הוועדה)
פרופ' נעם אדיר – הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
פרופ' רועי בק ברקאי – אוניברסיטת תל אביב
פרופ' יואל הירש – אוניברסיטת תל אביב
פרופ' יואל זוסמן – מכון ויצמן למדע
פרופ' עודד ליבנה – האוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ' מיטל לנדאו – הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
פרופ' בעז פוקרוי – הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
פרופ' שרון שוורץ – אוניברסיטת בר אילן