הסיכונים החזויים בשל שינויי האקלים ישפיעו על תנאי החיים ועל המערכות האקולוגיות בישראל, כמו גם על מערכות שונות של תשתיות לאומיות, מערכות הבריאות והרווחה ומערכות המזון. המשרד להגנת הסביבה, בהובלת המדענית הראשית פרופ׳ נגה קרונפלד־שור, פועל לסייע לקובעי המדיניות בשלטון המקומי והמרכזי להיערך לסיכונים אלה באמצעות הנגשת נתונים ומידע. המשרד מתכנן ומקים פורטל מקוון, הכולל מערכת מיפוי מפורט של הפגיעּות לסיכוני האקלים, שישמש כלי עבודה בתכנון מדיניות של היערכות יעילה. במענה לבקשת המדענית הראשית, החלה האקדמיה במהלך של שיח וחשיבה לייעוץ לפרויקט המיפוי של המשרד להגנת הסביבה ולליוויו. במסגרת זו הקימה האקדמיה ועדת היגוי בראשות פרופ׳ ערן פייטלסון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, המורכבת מחוקרים מובילים ממגוון תחומים המשיקים לנושא: אקלים, אקולוגיה, בריאות וחברה, תשתיות, תכנון עירוני וכלכלה. בעבודתה, מתמקדת הוועדה בהגדרת האינדיקטורים למיפוי הפגיעות לסיכוני האקלים. פגיעות זו מורכבת משלוש רכיבים – החשיפה לסיכון, הרגישות לסיכון, ואמצעי ההערכות שננקטים. - חברי ועדת ההיגוי מובילים יחד עם שותפים מומחים נוספים מפגשי חשיבה בפורומים רחבים שמשתתפים בהם חוקרים מומחים נוספים בכל נושא, אנשי מקצוע בגופי ממשל ושלטון מקומי וכן נציגי ארגוני שטח. הממצאים והתובנות ישמשו את המשרד להגנת הסביבה בעבודת המיפוי.

 

חברי ועדת ההיגוי: פרופ' ערן פייטלסון (יו"ר הוועדה), פרופ' תמר דיין, פרופ' אלון טל, פרופ' דן יקיר, פרופ' (אמריטה) נעמי כרמון, פרופ' דורון לביא, פרופ' מיה נגב, פרופ' ערן פרידלר, פרופ' דוד פרלמוטר, פרופ' נגה קרונפלד-שור, שגית פורת – מרכזת אקדמית.

 

 

 

לבקשת משרד החינוך פועלת האקדמיה על למנת לגבש אוגדן מקוון לעיבויה ולהעשרתה של תשתית הידע העומדת לרשות קובעי המדיניות והצוותים החינוכיים בכל הנוגע למיומנויות הקוגניטיביות, הרגשיות והחברתיות שאותן מבקשת מערכת החינוך להקנות לתלמידים. עבודה זו היא המשכו של מהלך קודם של משרד החינוך משנת הלימודים תשפ״א, אז נקבע כי מטרת הלמידה היא לטפח לומד בעל ידע, מיומנויות וערכים שיאפשרו לו להתפתח כאדם משכיל, למצות יכולותיו ולתרום לחברה. המהלך הנוכחי, שנעשה לבקשתה ובליוויה של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך, מיועד לאתר ידע מחקרי חשוב לכל מיומנות, למפות את הידע ולהצביע על ההשלכות הפרקטיות העיקריות העולות ממנו. לגופה של כל מיומנות חל תהליך של היוועצות בחוקרים מתחומי הידע הרלוונטיים, שבמסגרתו מייעצים החוקרים בנוגע ליכולות שבהן כדאי להתמקד בכל מיומנות ובנוגע למקורות המחקריים העיקריים שבהם כדאי להיעזר. בהמשך לכך נכתבות סקירות קצרות להנגשת הידע המצוי במקורות וכן מגובש מסמך מאחד קצר הכולל את התובנות העיקריות שעלו בתהליך ואת ההשלכות הפרקטיות העולות ממנו.