"קיימת בימים אלה דיכוטומיה עמוקה ומטרידה סביב המדע", הוסיף פרופ' הראל. "מצד אחד אנו מתבשרים חדשים לבקרים על הישגים יוצאי דופן, ועימם באות הסתמכות הולכת וגוברת על המדע, בצד הערכה לעוסקים בו. מצד שני יש יותר מחשש שהאפשרויות המלהיבות שנפתחות בהנדסה הגנטית ינוצלו לרעה, ומפחידה הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן לעשות שימוש מרושע ומסוכן ברשתות החברתיות או במידע שנגנב כתוצאה מפריצות זדוניות למאגרי מידע. עלינו להיזהר באופן מיוחד מעליית קרנן בציבור של תופעות מדאיגות כהתנגדות וספקנות כלפי כל מה שנוגע לַקִדמה המדעית והמחשבתית ולחשיבותה בזיהוי ובפתרון הבעיות הקשות העומדות בפני האנושות. חייבים להילחם בתופעות האלה, ולשקף לציבור הרחב – וגם למקבלי ההחלטות – את המרכזיות של המדע לחיינו ואת החשיבות העצומה של הישגיו. חייבים לפעול נגד פייק ניוז ואמונות שווא הנוגעות למדע, ובמקומן להעצים את החשיבה הרציונלית-מדעית, המבוססת על ניסויים אובייקטיביים, על עובדות בדוקות ועל לוגיקה".

 

סגנית הנשיא פרופ' פינקלברג בירכה את חברות וחברי האקדמיה החדשים והדגישה: "אנו שמחים בשמחתכם וגאים בהישגיכם המדעיים. זכיתם במעמד הרם הזה בזכות ולא בחסד. אין בלבי ספק שתשתלבו יפה בחיי האקדמיה ותתרמו רבות לפעילויותיה השונות".

 

אלה חברי האקדמיה החדשים ונושאי הרצאותיהם: פרופ' ינון בן-נריה מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, "בחיפוש אחר נקודות תורפה בתאים סרטניים"; פרופ' מוחמד חאג' יחיא מבית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית בירושלים, "חשיפתם של בני נוער בישראל לאלימות בקהילה: ממדי הבעיה והשלכותיה הפסיכולוגיות"; פרופ' ישעיהו טלמון מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, "אנליזה ננו־מבנית של נוזלים מורכבים באמצעות מיקרוסקופיית אלקטרונים בטמפרטורה קריוגנית"; פרופ' נירה ליברמן מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, "העצים והיער: על מרחק פסיכולוגי והפשטה"; פרופ' מארן ניהוף מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, "יהודים, הודים ואלכסנדר מוקדון: קווים לשיח בין–תרבותי"; פרופ' סמי סמוחה מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, "ערבים ויהודים במדינה יהודית ודמוקרטית"; פרופ' שרית קראוס מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, "שיתוף פעולה בין מערכות מחשב אינטליגנטיות לאנשים". עם הצטרפותם האקדמיה מונה 136 חברות וחברים.